קרן פימי במגעים למכור את המ-לט לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל

שש שנים אחרי שרכשה את השליטה בהמ־לט מאי.די.בי, אז בשליטת נוחי דנקנר, מנהלת קרן פימי מגעים ראשוניים למכירת השליטה בחברה (60.1%), אחת ההשקעות המוצלחות שלה.

ל"כלכליסט" נודע כי פימי מנהלת הליך מסודר למכירת החברה, המייצרת אביזרי צנרת, ושכרה בנק השקעות לשם כך. המגעים מתנהלים מול שני רוכשים פוטנציאליים, חברה בינלאומית שפועלת בתחום סינרגי לזה של המ־לט וקרן השקעות בינלאומית. המועמדות העיקריות לרכישה כוללות את החברה האסטרטגית הגדולה בתחומה, Swagelok האמריקאית, שהיקף המכירות שלה עומד על כ־2 מיליארד דולר בשנה; ושתי חברות קטנות יותר, Parker האמריקאית ו־Fujikin היפנית. בפימי מעוניינים להשלים את העסקה לפני סוף השנה.

המ־לט נסחרת בתל אביב בשווי של 1.27 מיליארד שקל, כמעט פי חמישה מהשווי שבו רכשה אותה פימי, 255 מיליון שקל. תהליך ההשבחה שהובילה הקרן שבניהול ישי דוידי היה מוצלח גם בקנה מידה של פימי, הידועה בהשבחת החברות שהיא רוכשת. החברה נסחרת במכפיל של 15 על הרווח החזוי של 2018. זהו מכפיל גבוה, אולם פימי דורשת פרמיית שליטה חרף העלייה במניה, ומדברת על שווי חברה של 1.5 מיליארד שקל. כלומר, מחיר שכולל פרמיית שליטה של כ־20%.

הסיפור של אינרום עשוי לחזור על עצמו

בעבר התעקשה פימי על פרמיית שליטה נאה בחברה אחרת שבה שקלה למכור את השליטה, אינרום; היא אף קיבלה הצעה מקרן של וורן באפט, אבל סירבה להתפשר על המחיר. בסופו של דבר פימי פיזרה בבורסה את מרבית מניותיה באינרום. מהלך דומה עשוי להתבצע גם בהמ־לט.

ישי דוידי מייסד קרן פימי צילום: אוראל כהן

לאחר הרכישה ניסתה פימי למחוק את המ־לט מהמסחר בהצעת רכש שפרסמה ל־40% המניות שבידי הציבור, בפרמיה של 18% על המחיר בבורסה אז, אולם ההצעה נדחתה. המניה נסחרה אז במחיר של 21.88 שקל, לעומת 91.4 שקל היום.

העלייה המשמעותית בשווי המ־לט היתה בשנים 2016-2017, עם זינוק של 250% במניה. פימי הובילה את המ־לט לצמיחה במכירות בכל השנים מאז רכשה אותה, להוציא שנה אחת, 2015, שבה חלה עלייה מתונה מאוד במכירות וירידה ברווחים, בעיקר בצל הירידה במחירי הגז והנפט.

האחראי על ההשבחה הוא גילון בק, מנהל־שותף בפימי. מלבד העלייה בשווי המניה, נהנתה פימי לאורך השנים גם מדיבידנדים שחילקה המ־לט.

בשנתה האחרונה תחת קבוצת אי.די.בי רשמה המ־לט מכירות של 86 מיליון דולר ורווח תפעולי של 11 מיליון דולר. המ־לט סיימה את 2016 עם מכירות של 124 מיליון דולר ורווח תפעולי של 12.5 מיליון דולר, ואת שנת 2017 עם מכירות של 150 מיליון דולר ורווח תפעולי של 15.7 מיליון דולר.

המהפך של המ־לט: לקוחות אסטרטגיים ומיקוד בסין

המ־לט, חברה תעשייתית שהוקמה ב־1951, עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מחברים, ברזים ושסתומים לשימושים תעשייתיים. הגורמים העיקריים לנסיקת החברה הם צמיחה מתמשכת בתעשיית השבבים, לצד התאוששות בתחום האנרגיה, שנשען על מוצרים שמייצרת המ־לט. המפעל של החברה נמצא באזור התעשייה ציפורית שבגליל, והיא מחזיקה במפעלים גם בסין, בבריטניה, בהולנד ובנורבגיה.

להמ־לט שני מגזרי פעילות. הראשון, שמהווה כשליש מפעילותה, הוא מוצרים אולטרה נקיים, המיועדים למערכות הובלת גזים אולטרה טהורים, בעיקר בתעשיית המיקרו־אלקטרוניקה. תחום הפעילות השני הוא מוצרים לתעשייה התהליכית, שצומחים בקצב איטי יותר, ומיועדים למערכות פיקוח ובקרה בעיקר לשוקי הגז, הנפט והפטרוכימיים.

התפנית המהותית בהמ־לט התרחשה כשפימי שינתה את השדרה הניהולית בתחילת 2016. לתפקיד המנכ"ל היא מינתה את אמיר וידמן, וזאת במקום אורי אולינר, שכיהן בתפקיד בשנים 2016-2008. וידמן העמיד תוכנית שבמסגרתה תתמקד החברה ב־11 לקוחות אסטרטגיים גדולים, ותעמיק את המכירות למדינות בעלות פוטנציאל גבוה לפרויקטים לאומיים גדולים, כמו סין. כמו כן כלל השינוי הרחבה של מגוון המוצרים של המ־לט. עיקר התוצרת של המ־לט (94%) מיועד ליצוא.

תחת ההנהלה החדשה בוצעו כמה רכישות. הגדולה שבהן היתה בתחילת 2016 - החברה הסינית XingHe, הפועלת בתחום התעשייה התהליכית, נרכשה תמורת 15 מיליון דולר. חברה זו שימשה להרחבת הפלטפורמה בשוק הסיני ולהקמת מפעל בסין שאמור להיכנס לפעולה ב־2019. בחברה מציגים פוטנציאל מכירות שנתי במדינה של 40 מיליון דולר. החברה ביצעה רכישה נוספת בנורבגיה בסוף 2016, של חברת Norvales, תמורת 1.2 מיליון דולר.

פימי היא קרן ההשקעות הישראלית הגדולה ביותר, עם נכסים מנוהלים של 5 מיליארד דולר. עד היום הקרן רכשה 90 חברות ומכרה 60 מהן בעסקאות של יותר מ־4.5 מיליארד דולר. בסוף השבוע פורסם כי פימי מנהלת מגעים לרכישת השליטה בחברת פלסטופיל מקיבוץ הזורע, המייצרת יריעות פלסטיק גמישות לאריזה ונסחרת בבורסה בשווי 65 מיליון שקל.

בפימי סירבו להגיב לידיעה.