הלירה הטורקית נופלת ב-8.7% נוספים; "הנפילה לא תגרור משבר בנקאי באירופה"

סערת הלירה הטורקית שהחלה ביום שישי מלווה את שוק המט"ח גם בפתחו של שבוע מסחר חדש: הלירה יורדת היום (ב') ב-8.7% נוספים ונסחרת בסביבת 7 לירות לדולר. היורו יורד ב-0.2% ונסחר ב-1.14 דולר. המטבע האמריקאי נסוג ב-0.1% מול מקבילו היפני ל-110.7 ין. 

בשוק המקומי עלה היום הדולר ב-0.4% ושערו היציג נקבע על 3.71 שקלים, היורו ירד ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 4.22 שקלים.  

בתוך כך משרד הפנים הטורקי הודיע כי יפעל באמצעות החוק נגד פוסטים ברשתות החברתיות שנוגעים לערך המטבע הטורקי אל מול הדולר ו"משרים אווירה שלילית על הכלכלה". על פי הודעת המשרד, מאז 7 באוגוסט זוהו 346 חשבונות ברשתות החברתיות ש"הגיבו באופן פרובוקטיבי" להיחלשות הלירה הטורקית - וצעדים כבר החלו להינקט נגדם.

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, טען בצהריים כי "קונספירציה" הביאה לקריסת הלירה הטורקית. הוא הבטיח כי "היא תחזור בקרוב לערכים הגיוניים". ארדואן, שנשא דברים בנאום באנקרה, האשים כי ארצות הברית "תקעה לנו סכין בגב" - זאת בשל הצעדים שנקטה, ובהם הכפלת מכסי היבוא על אלומיניום ופלדה מטורקיה.

במקביל הודיע משרד התובע של איסטנבול כי נפתחה חקירה "נגד גורמים פרטיים שהיו מעורבים במעשים שאיימו על ביטחון הכלכלה הטורקית". כך דיווחה רשת CNN Turk. ממשרד התובע נמסר כי "טורקיה הייתה תחת מתקפה כלכלית, ויינקטו צעדים בהתאם לחוק נגד חדשות כתובות ומשודרות ונגד חשבונות ברשתות חברתיות שמשרתים את מטרת המתקפה הזו".

"בעיות שנמשכות שנים"

הלירה הטורקית כבר איבדה השנה כ-40% מערכה, בעיקר על רקע החששות מפני השפעתו של הנשיא ארדואן על הכלכלה, קריאותיו החוזרות להורדת ריבית מול אינפלציה גבוהה והיחסים העכורים עם ארה"ב. החולשה של המטבע מייקרת את ההלוואות במטבע זר שנטלו לווים טורקים. עקב זאת, הסיכוי כי טורקיה תגיע לחדלות פירעון גבוה עתה מזה של יוון, ותמחור חוזי ההחלף לסיכוני אשראי (CDS) מלמד על סיכוי של 25% לחדלות פירעון טורקית בחמש השנים הבאות.

משבר בטורקיה בורסת איסטנבול מאבדת 4%; נפילות של 10% במניות הבנקים הטורקים מדד דאקס יורד ב-0.7%, קאק נחלש ב-0.6%, פוטסי יורד ב-0.4%; הלירה הטורקית נופלת ב-7.5%; מניות הבנקים גרנטי ואקבנק נופלים ב-10.5% באיסטנבול; באייר נופלת ב-11% בפרנקפורט לאחר החלטה משפטית מהותית שהתקבלה נגד השותפה מונסנטו בארה"ב כתבי שוק ההון , 13 תגובות לכתבה המלאה 

למרות הצניחה, מסאפומי ימאמטו (Masafumi Yamamoto), אסטרטג המט"ח הבכיר במיטסו (Mizuho Securities), אמר הבוקר כי "החשיפה של הבנקים באירופה לטורקיה ככל הנראה אינה כה גדולה כפי שהאנשים חוששים, כך שאני חושב שהמשבר הזה ניתן לשליטה. הוא לא יוביל למשבר במגזר הבנקאי בגוש היורו".  

קרי קרייג (Kerry Craig), אסטרטג שווקים בינ"ל בחברת הנכסים של ג'יי.פי מורגן (J.P. Morgan Asset Management) אמר עוד כי "יש סיבות רבות לירידה בלירה, זה לא קשור רק לגירעון או לעודף המוגזם ביתרות מט"ח, מדובר גם גם בסביבה פוליטית מאתגרת אשר מחריפה את המצב הפגיע של הלירה. העלאת ריבית מוקדמת ומדיניות מוניטרית מצמצמת יכולה לגרום לבלימה של הירידות, ברמה מסוימת" (דברי קרייג וימאטו מובאים ב-CNBC).

גם כלכלני הראל פיננסים התייחסו למשבר בטורקיה וציינו כי לאור האירועים בגזרת טורקיה "המשקיעים מחפשים הגנה להשקעה שלהם בדולר ולכן רוכשים את המטבע האמריקאי".

רוני יונסיאן, מנהל מחקר ני"ע זרים בלאומי שוקי הון, אמר היום כי "הבעיות בכלכלה הטורקית נמשכות כבר שנים - עליית המדרגה והכניסה למצב משברי חלה רק בימים האחרונים בהם הלירה הטורקית איבדה שליטה", לדבריו, הדינמיקה המשברית מובילה לבריחת הון מהמדינה ולמתקפה ספקולטיבית על המטבע. "תהליך מואץ כזה יוביל כבר בטווח הזמן הבינוני לגל של פשיטות רגל של חברות וקריסה והלאמות של בנקים טורקיים", אומר יונסיאן.

התרחיש הסביר לדבריו הוא התגלגלות המשבר והחרפה שלו שתבוא לידי ביטוי בפשיטות רגל ובכניסה למשבר של הבנקים והלאמה של חלק מהבנקים - עם אפשרות ממשית לחדלות פירעון של טורקיה. "הנשק של טורקיה כרגע במלחמה הזאת הוא שימוש ברזרבות המט"ח שלה לייצוב המטבע, בשבועות הקרובים נתחיל לראות מעקב של התקשורת אחרי הנתון הזה. לטורקיה יתרות מט"ח של 81 מיליארד דולר, שימוש ביתרות המט"ח לייצוב המטבע בטורקי ידלדלו את הקופה, מה שיזין מחדש את המתקפה הספקולטיבית על המטבע", מדגיש יוניסיאן.

לירה טורקית צילום: בלומברג

הייצוא של ישראל לטורקיה הסתכם בכ- 1.4 מיליארד דולר בשנת 2017, עלייה של 10% - במקום השביעי בדירוג היצוא הישראלי, על פי נתוני מכון הייצוא. מרבית היצוא הוא של תזקיקי נפט וכימיקלים, כאשר טורקיה היא סוג של תחנת מעבר מישראל לאירופה. החברה הממשלתית אשרא מעלה היום את דירוג הסיכון של טורקיה ל-6, רמה אחת מתחת לדירוג הסיכון הגבוה ביותר של החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ.

נמרוד עציוני, מנהל סיכונים ראשי באשרא מציין כי "בניגוד למשברים בין ישראל לטורקיה, הפעם ההשפעה על היצואנים עשויה להיות משמעותית. היחלשות הלירה הטורקית עשויה לפגוע קשות בחברות הטורקיות, דבר שעלול לערער משמעותית את איתנותן הפיננסית. לכן מומלץ לכל היצואנים לבטח את עצמם בביטוח סיכוני סחר חוץ במידה שטרם עשו זאת וכמובן לגדר את החשיפה המטבעית".

השוק המקומי  

"הנתונים המתפרסמים במשק משקפים שהפעילות מתמתנת כמעט בכל תחום החל מסחר החוץ, הייצור, הצריכה, סקרי הפעילות וגביית המסים. גם בעולם מנשבות רוחות של האטה בפעילות. העמדה של בנק ישראל ומשרד האוצר עדיין גורסת שהחולשה היא יותר סטייה מהמגמה ולא שינוי המגמה, כפי שאנו חושבים", אומר היום אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש.

"גם אם השינוי הוא רק סטייה, יידרש זמן לברר זאת. בינתיים, לבנק ישראל תהיה סיבה מובנת להוסיף לתנאים שלו לעליית הריבית, שכוללים היום "התבססות האינפלציה", גם בירור לגבי כיוון הצמיחה במשק. זה אמור להעלות את רף התנאים ולהפחית סיכוי שזה יקרה בקרוב", הוסיף זבזי'ינסקי.

דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, ציין כי העלאת הדירוג של ישראל בתחילת החודש צפויה להצטרף לעוד גורמים התומכים בטווח הארוך במהלך מחודש של התחזקות השקל. לדבריו, החולשה של המטבע במהלך 2018 גרמה לצמצום משמעותי ברכישות המט"ח של בנק ישראל.

"בחודש יולי נמנע בנק ישראל לחלוטין מהתערבות במסחר במט"ח ולמעשה למעט חודש ינואר השנה בו רכש בנק ישראל כ 1.8 מיליארד דולר, בשאר החודשים רכש בנק ישראל במצטבר כ 760 מיליון דולר - הכול במסגרת הרכישות שנועדו לעקר את השפעת הפקת הגז הטבעי. לשם השוואה בשנים 2017-2015 רכש בנק ישראל בממוצע כל שנה כ-7 מיליארד דולר לעומת 2.6 מיליארד דולר בלבד בשבעת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית", אמר רזניק.  

הנגידה קרנית פלוג צילום: עמית שאבי