ארדואן ריסק את הלירה הטורקית, אך האנליסטים מרגיעים

החשיפה לחובות של טורקיה היא "די בינלאומית", הזהיר בסוף השבוע טימותי אש, אסטרטג בכיר לכלכלות מתפתחות בחברת הייעוץ בלוביי, בשיחה עם CNBC, על רקע קריסת הלירה הטורקית לשפל חסר תקדים. "אף שמדובר בעיקר בחשיפה בנקאית, היא כוללת את אירופה, ארה"ב, יפן, סין, המזה"ת. כולם למעשה", ציין. עם זאת, הוא מדגיש כי כלכלת טורקיה קטנה באופן יחסי ומשום כך אין זה סביר להניח שהמצב יסלים לכדי משבר חוב ריבוני.

ההלוואות התנפחו: בנקים באירופה חשופים

מתחילת השנה, המשבר בטורקיה רק מחריף והולך והלירה איבדה כמעט 33% משווייה ברקע תמריצים פיסקאליים נרחבים וסחרור אינפלציוני. כ־30% מהיחלשות המטבע נרשמו מאז חזר הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לשלטון ביוני האחרון, כשהוא נוטל לידיו עוד ועוד סמכויות. ביום שישי נחלשה הלירה ב־17% והגיעה לשפל היסטורי של 6.4 לירות לדולר והשלימה בכך את הצניחה הגדולה ביותר שלה מאז משבר הבנקאות שפקד את טורקיה ב־2001. חרף הסחרור, קרן המטבע הבינלאומית עדכנה כי טורקיה טרם פנתה אליה בבקשת סיוע.

צילום: בלומברג

החולשה של המטבע מייקרת את ההלוואות במטבע זר שנטלו לווים טורקים. עקב זאת, הסיכוי כי טורקיה תגיע לחדלות פירעון גבוה עתה מזה של יוון, ותמחור חוזי ההחלף לסיכוני אשראי (CDS) מלמד על סיכוי של 25% לחדלות פירעון טורקית בחמש השנים הבאות.

בשל היעדר מקורות מימון פנימיים, טורקיה נאלצת ללוות ממשקיעים זרים, ופערי המימון שלה דומים עתה לאלה שנצפו לפני משבר המטבע האסייתי בשלהי שנות התשעים ומשבר החוב הלטיני בשנות השמונים, כך לפי נתונים שפרסם גולדמן זאקס.

ביום שישי דיווח ה"פייננשל טיימס", כי בכירים בבנק האירופי המרכזי מודאגים מחשיפת יתר של בנקים בדרום היבשת. על פי נתוני הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), לווים טורקים חייבים 83.3 מיליארד דולר לבנקים בספרד, 38.4 מיליארד דולר לבנקים בצרפת, ו־17 מיליארד דולר לבנקים באיטליה. החשיפה האמריקאית עומדת על כ־18 מיליארד דולר.

רוג’ר ג’ונס, אסטרטג בכיר בקרן ההשקעות לונדון אנד קפיטל, ציין בשיחה עם CNBC כי מדובר בחשיפה קטנה יחסית בתיקי ההשקעות של מוסדות פיננסיים. כך, למשל, בנק HSBC חשוף לדבריו לטורקיה, אבל “באופן צנוע במושגים של הקבוצה”.

מניות יוניקרדיט, BNP פריבה ו־BBVA נחלשו ב־3% במסחר ביום שישי בבוקר, וגררו בעקבותיהן את השווקים אחרי שאוזכרו כבנקים עם רמות החשיפה הגדולות ביותר לטורקיה.

ארה”ב נקמה: טראמפ החריף את הסנקציות

ברוח הזמנים הסלימה הדרמה בעקבות ציוץ של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הוא למעשה כורך עתה את הצרות הכלכליות של טורקיה בגורלו של אדם אחד: אנדרו ברנסון, כומר אוונגליסטי אמריקאי, שמעצרו הממושך בטורקיה נמצא בראש דאגותיו של הנשיא האמריקאי. זאת משום שהקהילה האוונגליסטית בארה”ב נמנית עם תומכיו הגדולים של הנשיא.

מבוי סתום במו"מ על שחרור ברנסון הביא את ממשל טראמפ לגבש רשימה של אמצעי לחץ - "כדור אחד ביום" להגדרת גורמים המקורבים לשיחות - עד שטורקיה תיכנע ותשחרר את ברנסון. החולשה הגוברת של טורקיה, שהגיעה לשיאים חדשים ביום שישי, גרמה לטראמפ להגביר לחץ, והוא הכריז בטוויטר על הכפלת המכסים על פלדה טורקית ל־50% ועל אלומיניום ל־20%. המהלך הזה יוציא את הפלדה הטורקית מהשוק האמריקאי, שאליו היא מייצאת 13% מכלל יצוא הפלדה שלה, וייאלץ אותה למצוא שווקים חלופיים באירופה, צפון אפריקה ו/או המזה"ת.

המהלכים הללו מתווספים לסנקציות פיננסיות שהטילה ארה"ב ב־1 באוגוסט נגד שר המשפטים הטורקי עבדול חמיט גול ושר הפנים סולימאן סוילו, כדי להפעיל לחץ לשחרורו של ברנסון. על פי הודעת הבית הלבן, השרים שיחקו “תפקידי מפתח” במעצרו של הכומר וטראמפ באופן אישי הורה על השתת הסנקציות עליהם. מדובר בסנקציות פיננסיות דרמטיות, שכן הן הופעלו נגד מדינה החברה בברית נאט"ו.

ברקע ההסלמה הזהיר אתמול ארדואן במאמר ב"ניו יורק טיימס" כי "הצעדים החד־צדדיים מצד ארה"ב וחוסר הכבוד" ידרשו מטורקיה לחפש "בני ברית אחרים".

הנשיא האמריקאי זעם על ארדואן, לאחר שסבר כי גיבש עסקה עמו לשחרר את ברנסון, אם ישראל תשחרר את האזרחית הטורקייה אברו אוזקאן (27), שהוחזקה כאן באשמת העברת מימון לחמאס. אוזקאן שוחררה, אך ברנסון נותר במעצר בית. ארדואן, מצדו, הכחיש כי גיבש עסקה כזו עם טראמפ.

ברנסון (50), מצפון קרוליינה, עצור בטורקיה באשמת סיוע לניסיון ההפיכה הכושל נגד ארדואן ביולי 2016, לאחר שחבר לשני ארגונים טורקיים הנחשבים ארגוני טרור. בחודש שעבר העבירה אותו ממשלת טורקיה למעצר בית בשל בעיות בריאותיות. אם יורשע, הוא צפוי לעונש מאסר של 35 שנה. מאז פגישתו הראשונה עם ארדואן בשנה שעברה, אז הציף טראמפ את סוגיית ברנסון, חזר וקרא ממשל טראמפ לשחרורו. "הסבלנות האסטרטגית בכל הדרגים פקעה", הסבירה ל"אקונומיסט" אמנדה סלואט, אנליסטית במכון המחקר ברוקינגס, בכירה לשעבר במשרד החוץ.

כרגע נמצאות בצנרת שורה של סנקציות חדשות נגד טורקיה. חוק שאישר באחרונה הסנאט מאיים לחסום משלוח של 100 מטוסי 35־F לטורקיה בתגובה לכך שרכשה מרוסיה מערכת להגנה מפני טילים. סנקציה אחרת ממליצה כי ארה"ב תפעיל לחץ על מוסדות פיננסיים בינלאומיים, כמו הבנק העולמי והבנק האירופי לשיקום ולפיתוח, כדי שיקפיאו הלוואות לטורקיה עד שתשחרר את ברנסון ושלושה עובדי קונסוליה אמריקאים שנעצרו בטורקיה בשנה החולפת.

המשקיעים ברחו: האינפלציה יצאה משליטה

גם ללא קשר לברנסון ולפטרונו, הכלכלה הטורקית נמצאת בקשיים כבר זמן רב. אשראי זול והוצאות ממשלתיות הזניקו את האינפלציה לכמעט 16% בחודש שעבר, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2003. התרסקות הלירה אילצה חברות טורקיות לבצע ארגון מחדש של חובות בהיקף מיליארדי דולרים, וכמה מהן עלולות להגיע עתה לפשיטת רגל. בלחץ ארדואן, המתעקש על צמיחה בכל מחיר, הבנק המרכזי הטורקי אינו נוקט מהלכים אופרטיביים כדי להשתלט על המצב. להפתעתם של מרבית האנליסטים, הבנק אף לא העלה את הריבית בפגישתו האחרונה ב־24 ביולי והשאירה ברמה של 17.75%.

שר האוצר אלבייראק צילום: איי אף פי

ברקע כל אלה, אמון המשקיעים מוסיף להיחלש. שורה של מהלכים שנקט ארדואן מאז סיומו של מצב החירום בטורקיה ב־18 ביולי רק פגעו עוד יותר בסנטימנט המשקיעים. בין השאר, הרבה מאוד מסמכויות החירום של הממשלה, כולל הזכות לפטר שופטים ועובדי ציבור באופן שרירותי כמעט, עוגנו בחוק ביטחון חדש. סמכויות אחרות עוגנו בחוקה שמגדילה את אחיזתו של ארדואן ומאפשרת לו למנות ולהחליף אנשי ממשל בכירים לפי רצונו. ארדואן פיטר את הצוות הכלכלי הקודם לטובת קבוצת מקורבים שיכולותיהם מוטלות בספק, ובראשם חתנו ביראט אלביירק, שמונה לשר הכלכלה והאוצר, חרף האשמות לשחיתות ולקשרים עם דאעש שהועלו נגדו.

"בהינתן הסחרור האינפלציוני, הלירה הטורקית תצטרך כנראה להוסיף להיחלש כדי שהיצוא הטורקי יישאר תחרותי", כך על פי וויליאם ג'קסון, אנליסט בקפיטל אקונומיקס, שאמר את הדברים ל”אקונומיסט”.