שאול שני מחזיר את אי.סי.איי לבורסה כדי להקטין חובות

אי.סי.איי (ECI) שהיתה בסוף המאה הקודמת אחד הקטרים של ההייטק הישראלי, ובשיא בועת ההייטק נסחרה בשווי של יותר מ־4 מיליארד דולר והעסיקה 6,000 עובדים, חוזרת לשוק ההון. הפעם היא עושה זאת בגירסה רזה יותר וממוקדת יותר, אחרי שכבר היתה במצב גסיסה תחת הבעלות של קרן אשמור ושאול שני.

בראשית העשור הקודם פעלה החברה בשני תחומים: מכירת ציוד לרשתות גישה בפס רחב (פעילות שדעכה והלכה) וציוד לרשתות תקשורת אופטיות. בין לקוחותיה היו חברות תקשורת ענקיות כמו דויטשה טלקום ובריטיש טלקום. כניסת המתחרים מסין - בעיקר ZTE ו־וואווי שמכרו מוצרים מקבילים בזול, והתפוצצות בועת הדוט.קום, הביאו להתרסקות החברה. היא נרכשה על ידי שלמה דברת ועופר הייטק שניסו לאושש אותה, ובסופו של דבר מכרו אותה לשאול שני וקרן אשמור לפי שווי 1.2 מיליארד דולר.

בשנתיים האחרונות שינתה החברה כיוון אסטרטגי והחלה לפתח את תחום הסייבר, כדי לאבטח את המוצרים שהיא מוכרת. במקביל, היא גם הרחיבה את ההשקעה במחקר ופיתוח, לקראת כניסת הדור החמישי של הסלולר.

השינוי הביא לשיפור מסוים בתוצאות החברה, וביולי דיווח "כלכליסט" כי אי.סי.איי מנהלת מגעים להנפקה בבורסת לונדון. בימים האחרונים אישרה החברה רשמית את הדיווח, כשהודיעה על הגשת מסמכים לרשות ני"ע הבריטית לקראת ההנפקה. זו צפויה להתרחש באוקטובר, לפי שווי של כ־650 מיליון דולר לפני הכסף, והסכום שהחברה מתכננת לגייס הוא 230 מיליון דולר.

הפסדים של 119 מיליון דולר מ־2015

דו"חות החברה שפורסמו לקראת ההנפקה חושפים הפסד של 18.8 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018. למעשה, החברה הפסידה בכל שנה משלוש השנים וחצי שמופיעות בתשקיף, וכלל ההפסדים האלה מאז 2015 מגיעים לסכום כולל של 119.2 מיליון דולר. החובות הכבדים של אי.סי.איי הביאו להוצאות מימון כבדות של 156 מיליון דולר בשנים אלה, ומנעו כל סיכוי למעבר לרווחיות.

שני רכש את החברה ב־2007 מידי כלל תעשיות (כת"ש), כרמל ונצ'רס ועופר הייטק, תמורת 1.24 מיליארד דולר. Swarth שבבעלותו חברה לקרן בריטית בשם אשמור, ששילמה 90% מהסכום ואילו שני שילם 10%. בהמשך הוא הגדיל את חלקו באמצעות השקעות נוספות, שהביאו אותו להשקעה כוללת של 150–160 מיליון דולר בחברה. בקופת אי.סי.איי היו בעת הרכישה 330 מיליון דולר במזומן, כך שהשווי האפקטיבי של החברה ברכישה היה 900 מיליון דולר.

שאול שני צילום: עמית שעל

שני שצבר את הונו מהשבחת ומכירת חברת התקשורת הברזילאית GVT, שעברה ב־2009 לידי ויוונדי הצרפתית תמורת כ־4.2 מיליארד דולר. שני החזיק 30% מהחברה, וקיבל במכירה 1.2 מיליארד דולר. שני אמנם לא ישחזר את ההצלחה מ־GVT, אך אם נראה היה שהשקעתו תרד לטמיון, הרי שאי.סי.איי מעניקה לו אחזקה של כ־400 מיליון דולר בחברה שאמורה - אם ההנפקה תצליח - להיסחר לפי שווי של 900 מיליון דולר.

שני ואשמור התקשו להבריא את אי.סי.איי, שסבלה מחובות כבדים לקרדיט סוויס וקרן ויולה. ב־2014 הקרן נשברה ומכרה את אחזקותיה לשני תמורת סכום סמלי של דולר אחד, כששני נוטל נעל עצמו את חלקה בחובות (העסקה שיקפה לחברה שווי של 200 מיליון דולר). שני, שעד אז עלה לאחזקה של 40% במניות, הגדיל את חלקו ברכישה ל־80%, בהם הוא מחזיק כיום.

לאי.סי.איי יש כיום שני סוגי מניות: מניות בכורה, שבהן מחזיק שני ב־98% וקרן ויולה קרדיט ב־2%; ומניות רגילות שבהן החלוקה בין השניים היא 80% לשני ו־20% לויולה. החלוקה מציבה את שני עם אחזקה של 91% ממניות החברה.

שני מינה למנכ"ל את דריל אדוארדס, בריטי שכיהן בעבר בתפקיד בכיר בחברת ציוד הטלקום הקנדית נורטל. החברה סגרה פעילויות הפסדיות הקימה חטיבה סייבר כאמור. בשבוע שעבר חתמה אי.סי.איי על הסכם אסטרטגי משמעותי עם חברת אריקסון השבדית.

מהלך משמעותי נוסף שביצעה החברה לפני חצי שנה, היה מיחזור חוב של 240 מיליון דולר לקבוצת מלווים אמריקנים, בהם קרן TPG. החוב הנוכחי, שהיקפו 153 מיליון דולר, הוא לחמש שנים. את המהלך הוביל בנק ג'יי.פי מורגן. 90% מהחוב הזה אמורים להיפרע ב־2023, והיתרה החל מ־2020.

היקף החוב של החברה הוקטן דרמטית, אבל עדיין מכביד, עם הוצאות מימון של 28 מיליון דולר בשנה. אי.סי.איי מתכוונת לפרוע ב־63 מיליון דולר מכספי ההנפקה חלק מהחוב, ולהקטין אותו ל־90 מיליון דולר. עקב כך, לאחר ההנפקה אמורות הוצאות המימון לרדת ל־11 מיליון דולר בשנה.

האחזקות של שני יקטנו בהנפקה ל־43%

הגיוס של 230 מיליון דולר מיועד לקופת החברה, אך אם הביקושים יהיו גבוהים יותר, החתמים - ברקליס ו־UBS - עשויים לבקש לממש אופציית גרין שו, שבמסגרתה יוכלו לרכוש עוד 15% מהגיוס תמורת כ־35 מיליון דולר. רכישה זו תתבצע ממניות שני. בהנפקה צפוי שני לדלל את אחזקותיו עם ויולה, ויירד ל־43%. זאת, בשל מבנה מניות מסובך של החברה שמאפשרת למלווה גדול, קרן החוב ארג'נטנס שהמירה בעבר 65 מיליון דולר מהחוב למניות בכורה, למכור אותן בהנפקה לחברה עצמה. גם חלק מההלוואות שהעמיד שני בעבר עשויות להיפדות בצורה דומה בכספי ההנפקה.

חלק מהתמורה להנפקה אמור גם לשמש להתרחבות המכירות בארה"ב. אי.סי.איי רואה במשבר עם של ארה"ב וסין הזדמנות גדולה, שתחסום את המכירות של המתחרות הסיניות ותאפשר לה להיכנס בעוצמה לארה"ב, ומנגד גם לנצל את האטת המכירות של האמריקאים בסין כדי להיכנס עם אריקסן הנייטרלית למכירות במדינת הענק מדרום־מזרח אסיה.

47% מהמכירות של אי.סי.איי מגיעות מהודו

התשקיף של אי.סי.איי מעלה כי לחברה יש תלות במכירות בהודו, שמהוות נתח של 47%, וממשלת ישראל (צה"ל). שולי הרווחו בהודו נמוכים מבאירופה, שמהווה ביחד עם ישראל ורוסיה 47% נוספים מהמכירות, אך הפעילות בהודו עדיין רווחית. הרווחיות הנמוכה במדינה נובעת מהמחירים הנמוכים של הסלולר. הלקוח הגדול של החברה בהודו הוא חברת התקשורת בהארטי, שלה 200 מיליון לקוחות. הודו נחשבת השוק הצומח ביותר בעולם מבין המדינות הגדולות, והמשקיעה הגדולה ביותר בתשתיות תקשורת.

אי.סי.איי חתמה על 70 חוזים מול לקוחות חדשים מתחילת 2016 - המספר הגבוה ביותר מבין החברות בענף. אחת הסיבות להנפקה היא קבלת פרופיל ציבורי, שיקל עליה להמשיך את המגמה הזו. בנוסף, שני לא מעוניין לסכן הון נוסף שלו זקוקה החברה ולהשקיע את 230 מיליון הדולר בעצמו. החברה צופה כי שוקי היעד שלה יגיעו להיקף כולל של 34 מיליארד דולר ב־2021. לחברה יש כיום 250 לקוחות ב־70 מדינות.

הכנסות אי.סי.איי עלו במחצית הראשונה של 2018 ב־24% הכנסות בחציון הראשון של 2018 - ל־197 מיליון דולר, לעומת 159 מיליון דולר במחצית המקבילה ב־2017. הזינוק הזה איפשר לה לעבור לרווח תפעולי של 11 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 5 מיליון דולר במחצית המקבילה. ואולם הוצאות המימון של 28 מיליון דולר כאמור הביאו אותה להפסד של 18.8 מיליון דולר במחצית. שיעורי הרווח הגולמי של החברה ב־2018 (33.8%) נמוכים יותר מ־2017 (35.3%) בשל הרווחיות הנמוכה יותר בהודו כאמור.