"הרגולציה הבריחה את כל המשקיעים שהתעניינו בבזק"

"בזק של היום איננה בזק של לפני 5‑10 שנים. חוקי המשחק השתנו, הרגולציה קשה והסביבה העסקית מאוד תחרותית ומקשה על החברה. רואים את זה בתוצאות. זה קורה אחרי שבשנים האחרונות בבזק די חיכו לכל מיני הקלות ולא ידעו להתמודד עם הבעיות", את הדברים הללו אמר יו"ר בזק שלמה רודב בפגישות שקיים בימים האחרונים עם משקיעים בחברה, שחלק מתוכנן הגיע לידי "כלכליסט".

רודב מכהן בתפקיד יו"ר בזק בתקופה סוערת במיוחד עבור החברה. סערה זו החלה ביולי 2017, אז החל שאול אלוביץ' - אז בעל השליטה בבזק - במגעים להסדר חוב. זה היה הדומינו הראשון שנפל בדרך לקריסת הפירמידה העסקית של אלוביץ' - שלוותה בהסתבכותו בפלילים בתיק 4000. לא רק אלוביץ' סבל מהתהפוכות הללו, אלא גם בזק עצמה שבמרץ 2016 נסחרה בשווי שיא של 24 מיליארד שקל וכיום נסחרת בשווי של 9.3 מיליארד שקל בלבד - צניחה של 61%.

מה דעתך על מניית בזק:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

בפגישות שהוא עורך בשבועות האחרונים, רודב מתאר באופן מתודולוגי ומפורט את מצבה של בזק ואת הפעולות שנקט מאז נכנס לתפקיד. לעתים רבות, כאשר מנהל חדש ומוערך כמו רודב נכנס לחברה, המינוי נותן רוח גבית למניית החברה. אולם במקרה של בזק, זה פשוט לא מספיק: מניית החברה צנחה בתקופה שבה הוא בחברה מ־4.4 שקלים מהימים שלפני מינויו ועד ל־3.2 שקלים אתמול.

יו"ר בזק שלמה רודב. תחת מתקפה

רודב, שכיהן גם בעבר כיו"ר בזק תחת חיים סבן וקרן אייפקס, בעלי השליטה שקדמו לאלוביץ', חזר לחברה באפריל האחרון. מי שהמליץ עליו היה לא אחר מאשר אלוביץ', בשלהי תקופת ההשפעה שלו על השליטה בחברה. אלוביץ' החזיק בשליטה בבזק באמצעות חברת יורוקום הפרטית שבבעלותו, שמחזיקה ב־54% ממניות אינטרנט זהב, שבתורה מחזיקה ב־65% ממניות בי־קום, ששולטת בבזק באמצעות אחזקה של 26% ממניות החברה. באחת השיחות, רודב התייחס להמלצה של אלוביץ': "זה נכון. הוא הציע אותי. זה לא שהוא לא מכיר אותי. רבנו מספיק בעבר. הוא פשוט חשב שאחרי כל הבעיות זה מה שנכון לבזק, וזה ייאמר לזכותו".

רודב נמצא כיום תחת מתקפה אולם היא אינה קשורה להמלצה של אלוביץ', אלא לניסיון של אינטרנט זהב ובי־קום למכור את השליטה בבזק. רודב עורר זעם בקרב המשקיעים בשתי החברות־האם בעקבות שורת דיווחים של בזק לבורסה שהאיצו את הירידה בשווי מניית החברה באופן שפגע כמעט אנושות בהליך המכירה.

הדיווח המשמעותי הראשון הגיע ב־17 בדצמבר, אז הודיעה בזק על תוכנית לפרישה מוקדמת של 340 עובדים בעלות של 512 מיליון שקל. פחות מחודש לאחר מכן, ב־9 בינואר, הודיעה בזק לבורסה על חשש לירידת שווי מהותית בחברות הבנות, כשהכוונה בעיקר לחברת הטלוויזיה הרב־ערוצית yes. בדו"חות בזק ל־2018 צפויה להירשם מחיקה של חצי מיליארד עד מיליארד שקל בשווי yes. המשמעות הגדולה יותר של הדבר היא שבזק לא תחלק השנה דיבידנד ואולי גם לא ב־2019. אחרי הודעות אלו, הניסיון למכור את השליטה בבזק נפגע קשות: קרן סרצ'לייט האמריקאית הורידה את הצעת הרכש שלה מ־40 שקל למניית בי־קום ל־20 שקל למניה - ואילו מתחרתה קרן יורק נסוגה לחלוטין.

מאיר שמיר. "חבר שלי" צילום: אוראל כהן

באחת השיחות עם משקיעים, סיפר אחד הנוכחים לרודב כי אומרים שהרוכשים שבאו לבדוק את בזק יצאו מהשיחות עמו בפנים חיוורות, רמז לתמונה הקודרת שצייר בפניהם לגבי החברה. "אנחנו צריכים מאוד להיזהר בנוגע להתנהלות עם קונים שבאים בכאלה עסקאות", השיב לו רודב. "מצד אחד אני רוצה לתת את כל המידע, מצד שני אני מאד מוגבל לא לתת מידע פנים שאסור. הגענו לסיכום עם אינטרנט זהב שמחתימים את כל המתעניינים על הסכמי סודיות. הם קיבלו את כל המידע שיש לציבור. הגורמים הסופיים פגשו גם את ההנהלה לפי הבקשה של אינטרנט זהב. זה הרבה, לא הכל אבל הרבה. ולראייה, סרצ'לייט אמרו שאין להם בעיות עם ההנהלה".

על העובדה שאין כמעט גופים שמוכנים לרכוש את בזק, אף שהשליטה בה נמכרת במחיר שפל, ענה רודב: "יש לנו שתי מגבלות שנובעות ממגבלה אחת. מה שהבריח את כולם זה הרגולציה - ולכן לא תראה משקיעים זרים בשום תחום. פעם המדינה היתה גן עדן למשקיעים והיום כולם בורחים. השווי של בזק היום נובע רק מאי־ודאות רגולטורית. גם הדיווחים שנתנו זה בגלל רגולציה".

מה דעתך על מניית אינטרנט זהב:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

רודב ובזק ספגו ביקורת לא רק בגלל תוכן ההודעות שהוציאו לבורסה, אלא גם בגלל המהירות והסמיכות שבהן יצאו. כך למשל, יו"ר בנק דיסקונט לשעבר שלמה זוהר, שמונה ליו"ר בי־קום, אמר בראיון ל"כלכליסט" השבוע על התנהלותו של רודב כי "ניקוי אורווות זה קל מדי. צריך לדעת גם לשפר תוצאות". עוד אמר זוהר בראיון כי "ללכת לכיוון של אפס דיבידנד זה אגרסיבי מדי".

שאול אלוביץ'. הציע את רודב לתפקיד צילום: מוטי קמחי

בשיחה שקיים רודב השבוע עם משקיעים, ושהגיעה לידי "כלכליסט", הוא התייחס לטענות הללו. "אני לא מכיר חברה בשוק ההון, בטח לא בענף התקשורת, שהוציאה כזה רצף של החלטות בזמן קצר. בנושא הפרישה המוקדמת אומרים לי שיכולתי לדחות את הפרישה בחצי שנה. דחייה כזאת היתה מייקרת את עלות הפיטורים ב־3‑12%, אלה סכומי עתק. אי אפשר היה לדחות. זה היה פוגע בחברה מיידית", אמר. באותה שיחה, רודב התייחס גם לביקורת נגדו על כך שדיווח באופן מיידי על תוכנית הפרישה. "העולם השתנה. יש דרך להתנהל בנושא דיווחים מיידיים", אמר רודב. "יש תביעות נגד בזק על כך שבעבר לא הוציאה דיווחים בזמן. אין לי שום כוונה להתפשר בנושאים של ממשל תאגידי. לא אעבור על החוק. אם הייתי דוחה את הדיווח ועושה את ההפרשה רק בעוד חצי שנה, הייתם שואלים למה לא הוצאתי דיווח בזמן? עשרות אנשים חשופים לכוונה הזו שלנו. רשות ני"ע היתה מתחילה לשאול שאלות, ובצדק. אם אתה מעכב עשייה נכונה זה עושה טוב לבעל מניות אחד, אבל אולי זה עושה רע לבעל מניות אחר? ופוגע גם במלווים של החברה? גם זה שיקול".

"חייבים צעדים דרסטיים"

"לפני שנה, עם כניסתי לתפקיד, עשינו ניתוח של המצב. התמונה אז היתה ברורה: חייבים לעשות דברים דרסטיים כדי שהחברה תוכל לחזור להיות בריאה ואיתנה", אמר רודב למשקיעים בשיחות סגורות. "הצגנו את האסטרטגיה ביוני. הדירקטוריון של החברה התחלף. כל מי שהיה קשור לאירועי העבר, ולא משנה אם היה לו חלק ואשמה באירועים, כבר לא נמצא שם. החלטנו על הרבה שינויים וצעדים שאת הפירות שלהם נראה בעתיד. אבל צעדים משמעותיים עולים כסף. כשאתה מפטר מנהל אתה משלם פיצויים מיד, רק אחר כך אתה חוסך את העלות שלו. עם עובדים זולים תקופת ההחזר היא שנה, במקרה של עובדים ותיקים זה ארבע שנים. כשאתה מעביר מרכזיות יש עלויות של הקמת מתקן חלופי ושל ההעברה עצמה - והחיסכון הוא על פני שנים ארוכות".

לפי הדברים שאמר רודב ושהגיעו לידי "כלכליסט", "בשלב מסוים הבנו שצעדים קטנים לא יספיקו. עשינו ניתוח של ניהול סיכונים מפורט והגענו למסקנה שאי אפשר לקחת סיכון על כל הפעילויות של החברה ועדיף להתחיל בחברות־הבנות. זה לא אומר שלא נגע בפעילות הקווית של בזק. ההחלטה התקבלה משיקולים של סיכוי מול סיכון. בכל החלטה ניהולית משמעותית צריך לקחת בחשבון אפשרות של טעות ומה קורה במקרה כזה ולוודא שתעמוד בזה. בזק לא יכולה לבצע מהפכה בכל התחומים בו־זמנית. החברה הוציאה הרבה מאד הון בחלוקת דיבידנדים, המינוף גדל, תנאי השוק השפיעו גם עלינו, אז בחברות הבנות צמצמנו הנהלות. שתי הנהלות הלכו הביתה".

בדבריו, רודב מתייחס להחלטה למנות את רן גוראון, בעבר מנכ"ל פלאפון בלבד, גם לתפקידי מנכ"ל yes ובזק בינלאומי. "זה מהלך שחוסך הרבה כסף", אמר רודב למשקיעים "ויראו את זה בהמשך. נכנסנו למשא ומתן עם הוועדים בחברות־הבנות בדרך להתייעלות מאסיבית".

כשרודב מדבר על חברות־בנות הכוונה היא בעיקר ל־yes, שעומדת בפני שינויים משמעותיים - ובהם ההחלטה להפסיק להשתמש בשירותי לוויין, שאותם שכרה מחברת חלל שהיתה אף היא בשליטת אלוביץ'. "אנחנו מתכווננים לעולם העתידי של תוכן. yes תצטרך לתת הרבה יותר תוכן. הלוויין לא נותן מענה לצורך בתקשורת טכנולוגית בין הספק למשתמש ולכן הודענו שלא נשתמש בלוויין חלל 8", אמר רודב. "אבל המעבר הזה דורש השקעות גדולות ואת התמורה שלהן נראה בעתיד. בנוסף עזבנו את מגדלי עזריאלי ועברנו לחולון בלי להתבייש אחרי שביקשו מאיתנו שכר דירה גבוה יותר, ככה שגם בתחום הקווי יש שינויים".

בשיחות עמו, רודב חשף כי בזק הפרישה 260 עובדים מאז חזרתו לחברה. "לפי הסכם העבודה אנחנו יכולים להפריש 200 עובדים בשנה", אמר. "בשנים האחרונות בזק לא ניצלה את הסעיף הזה, אז עכשיו אנחנו מבצעים רטרואקטיבית. הוצאנו באמצע השנה 80 עובדים, זה צעד ניהולי משמעותי".

בשיחות טען רודב עוד כי לבזק תוכנית השקעות לטווח קצר יחסית בהיקף של כ־10 מיליארד שקל. בזק מצויה בוויכוח מתמשך מול משרד התקשורת, שדורש ממנה לפרוס סיבים אופטיים בכל רחבי המדינה - ולאפשר למתחרותיה להשתמש ברשת. "מעבר להתייעלות, אנחנו חייבים לפתח את בזק קדימה. שני הפרויקטים הגדולים מהבחינה הזאת הם הסיבים ודור 5 בסלולר. אנחנו יכולים לעשות את שניהם, אבל בתנאי שהם כלכליים. לא צריך לשכנע אותנו לעשות אותם. אנחנו רוצים לעשות אותם ובכל עניין הסיבים אנחנו גם היחידים שיכולים לעשות את זה. אבל העלות של שני הפרויקטים היא 10 מיליארד שקל וזה דורש כסף, אבל הביצועים של בזק ירדו".

באחת השיחות, המשקיעים שאלו את רודב מדוע ההשקעות לא ייעשו בהדרגה לאורך זמן. לדבריו, "חייבים לעשות את זה מהר כי כל שנה הרווחיות בבזק יורדת, המיצוב יורד ונעשה יותר גרוע. החוב שלנו הוא סטטי, אבל אם ה־EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) יורד, היחס חוב ל־EBITDA עולה ומקשה לגייס חוב, כי כשהיחס הזה עולה משלמים ריבית גבוהה יותר - והדירוג יורד. זו תגובת שרשרת. אם אתה מחכה יותר מדי ולא עשית כלום אתה מגיע למצב שהחופש הפיננסי שיש לך היום לא יהיה קיים. אם לא תתמודד עם בעיות בזמן הן יגדלו וספק אם תוכל לטפל בהן בעתיד. יש מספיק חברות שנכנסות לקשיים לא בגלל שהנכסים לא יותר גדולים מההתחייבויות, אלא כי יש להם בעיה של תזרים לשלם את הריבית. ישי דוידי אמר בראיון ל'כלכליסט' שמי שהגיע ממונף לתקופה הזו לא ישרוד. המצב הזה, של ירידה ברווחים לצד צורך בהשקעות, דורש נקיטת צעדים אמיצים. לא פגשתי עדיין משקיע אחד שאמר לי שהצעדים שאנחנו עושים אינם נכונים".

"לא אהיה בעל מניות בבזק"

רודב מציג למשקיעים תמונה שלפיה כל הפעולות שהוא נוקט נעשות לטובת בזק, גם אם הן מובילות לירידה במחיר המניה. אלא שבשוק ההון מתרוצצות שמועות שלפיהן יש לרודב אינטרס בהורדת שווי החברה. גרסה אחת טוענת כי הוא מעדיף להיות יו"ר בלי בעל שליטה ולכן הוא פועל להורדת השווי כדי לטרפד את המכירה. גרסה אחרת, קונספירטיבית יותר, טוענת כי יש לרודב תוכנית סודית להשתלטות על החברה, בעצמו או יחד עם מאיר שמיר. רודב עצמו אדם עשיר, השולט במחצית מחברת קרור, וככל הנראה יכול לממן את רכישת בי־קום. כאשר קרן סרצ'לייט הגישה הצעת רכש שבמסגרתה הצהירה כי תשאיר את רודב בתפקידו, היו שחשדו אפילו כי הוא שותף עמה לרכישה.

שמועות אלו הועלו בפני רודב בכל אחת מהשיחות שהגיעו לידי "כלכליסט". באחת מהן, הוא אמר לאדם ששאל אותו על כך: "אני מוכן להפקיד בידיים שלך צ'ק פתוח. ברגע שאהפוך לבעל מניות בבזק, תפדה אותו. אין לי שום תוכנית או כוונה להיות בעל מניות בבזק ואני לא אהיה. לגבי מאיר שמיר: הוא חבר שלי, אבל התשובה שלי על בזק היא מוחלטת".

אלא שאותו שואל הקשה על רודב, ושאל אותו מה יקרה במצב שבזק תחלק אופציות לבכיריה, אז יהפוך מן הסתם גם הוא לבעל מניות. על כך רודב השיב כי "לא מתוכננת תוכנית אופציות בבזק לתקופה הקרובה".

יו"ר בי־קום שלמה זוהר. ביקורת קשה צילום: אוראל כהן

"חשבון לכולם ולאף אחד"

באשר לטענה כי הוא מעדיף לעבוד בלי בעל שליטה, אמר רודב למשקיעים: "בלי בעל שליטה זה יותר מסובך. כשיש בעל שליטה זה קל. אתה מדבר עם אדם אחד ויכול לשמוע מה הוא אומר, לטוב ולרע. גם עם אייפקס וסבן היו לי חילוקי דעות. למשל, הם אמרו לי להגיד לא למנהלים שיבקשו ממני השקעה בתשתיות. לקח לי חצי שנה לשכנע אותם להגיד כן. כשיש לך בעל מניות זה קל ונוח. היום יש לי חובה לקבל החלטות ביחד עם מועצת מנהלים שלמה. זה לא בעל בית אחד שרוצה משהו. יש יותר מגוון דעות וחובת השכנוע עכשיו משמעותית ויותר קשה. בנוסף, יש לך בעלי מניות שאתה עומד לשיפוטם במקרה הטוב אחת לשנה ובהרבה מקרים פחות מזה. כל שנה באסיפה הכללית יכולים לומר לך שלום ולך הביתה. אני עצמי עומד לבחירה מחודשת באסיפה הקרובה. זה לא בעל שליטה אחד אלא מגוון עצום של בעלי מניות. קחו לדוגמה את מה שהיה בטלקום איטליה. קרן אליוט, עם אחזקה של 26%, זרקו דירקטוריון שלם וגם את המנכ"ל. אתה תלוי בהרבה יותר גורמים. בשוק הישראלי, בעלי המניות והמלווים כולם אותם שחקנים. הסיטואציה הרבה יותר מורכבת משום שבחברות בלי גרעין שליטה צריך להיות הרבה יותר זהיר.

"אני עושה חשבון לכולם ולא עושה חשבון לאף אחד מבעלי המניות. המטרה שלי היא להחזיר לבזק את היכולת לצמוח, להחזיר את החוב למלווים וגם לנהל 12 אלף עובדים".

כשנשאל באחת הפגישות על היחסים עם בי־קום, רודב שיבח את שני חברי דירקטוריון בזק מטעם בי־קום, עמי ברלב ודורון תורג'מן. "הם מתנהגים עשר. הכל לטובת החברה ומקצועי לגמרי", אמר.

הדיבידנד לאן?

שאלת השאלות סביב בזק נוגעת למדיניות הדיבידנדים. בזק צמצמה תחת רודב השנה את היקף הדיבידנדים מ־100% מהרווח ל־70% ממנו, וגם על החלק הזה מרחף איום לגבי העתיד. רודב התייחס בשיחות לדיבידנד הקרוב, שכנראה לא יחולק בעקבות הדיווח על הפחתת שווי yes. "יש שאלות מאוד מעניינות, שאלות חשבונאיות", אמר. "הגישה החשבונאית הקיימת גורסת שכל חברה צריכה להעריך את שווי החברות־הבנות לפחות פעם בשנה לקראת הדו"חות. לוקחים את התחזיות הרב־שנתיות ומחשבים את הערך הנוכחי. זה מה שעשינו שנה שעברה וכל שנה. מאחר שיש כוונה להיכנס להשקעות גדולות מאוד, שמשפיעות על התזרים כבר היום, אנחנו עושים הערכת שווי כבר עכשיו ויש לנו שתי אפשרויות: הראשונה - להתייחס לתזרים של yes בפני עצמו כמו שהיה עד היום, ואם זה יהיה כך נידרש להפחתה משמעותית בשווי. אבל אנחנו פנינו לרשות ני"ע וטענו שהגישה הזו לא מדויקת ואנחנו מבקשים להתייחס לכל שלוש החברות־הבנות כמקשה אחת. אם הרשות תקבל את הטענה הזו, יכול להיות שלא נידרש לשום הפרשה. כשנקבל תשובה מהרשות נחליט לאן ללכת. גם על זה ידעו עשרות אנשים ואם לא היינו מפרסמים היינו עוברים על החוק".

בפגישה אחרת, משקיע העיר על הדומיננטיות של רודב בחברה. לדברי אותו משקיע, גוראון והמנכ"ל הטרי דודו מזרחי חלשים יותר וחסרי ניסיון בהשוואה לשדרת המנהלים הקודמת, שכללה מנכ"לים מנוסים יותר כמו גיל שרון ורון איילון. מזרחי, לעומתם, היה סמנכ"ל כספים וזהו תפקידו הראשון כמנכ"ל. "גם את מזרחי וגם את גוראון אני מכיר עשר שנים", השיב רודב לאותו משקיע. "שניהם תותחים, כל אחד מהזווית שלו. אני לא מכיר מנהלים טובים יותר בענף ותאמין לי שאני מכיר את כולם. אני לא מסובב להם את הידיים, לא סובבתי אז ואני לא מסובב היום. אני כבר זקן מדי כדי לשנות שיטות ניהול. אם אני מסובב למנהלים שלי את היד אני אחראי על התוצאה".

באותה פגישה, נשאל רודב מדוע לקח את תפקיד היו"ר, הנחשב קשה. "זה האתגר הניהולי הכי גדול בישראל אולי חוץ מטבע. אם היו קוראים לך להיות רמטכ"ל לא היית הולך? זה עולה לי כסף שאני פה. זה בא על חשבון דברים אחרים".

כשנשאל אם בזק מתכננת גיוס הון השיב רודב: "בזק לא צריכה לגייס הון. היא לא זקוקה לזה".