"חברות הקנאביס הישראליות הן יותר שואו ופחות תוכן"

ד"ר אשר שמולביץ' (62) הוא חיל ההנדסה של עולם המכשור הרפואי: הראשון להכניס את האולטרסאונד לשימוש אצל הריוניות, מהראשונים שהכניסו שסתומים ללב והראשון שהכניס תרופות לסטנטים. הוא מזהה טרנדים, מקים חברות ומחכה לאקזיט.

עם תרפאיקס ביוסיינס, שנסחרת בנאסד"ק, זה כמעט עבד. באוקטובר 2018 הוא הודיע שחתם על עסקה למכירת החברה, שבה הוא משמש יו"ר ומנכ"ל זמני ונמנה על משקיעיה, לפי שווי של 48 מיליון דולר - פי שלושה משווייה בזמן ההודעה על מזכר ההבנות למכירה, שהיה 15 מיליון דולר.

כחודש וחצי בלבד לאחר מכן קיבלה הרוכשת הפוטנציאלית, חברת הקנאביס FSD פארמה הקנדית, רגליים קרות, וביקשה לתקן את ההסכם על ידי הורדת מחיר העסקה. מאז שווייה של תראפיקס צנח ל־12 מיליון דולר, אך נראה שהיא בהתאוששות מתחילת 2019, ועלתה מתחילת ינואר ב־10%.

למרות שהוא עצמו שם, נראה שהוא לא מאמין בחברות הישראליות שפועלות בתחום: "אני חושב שבחברות האלה זה יותר שואו ופחות תוכן. אותי מעניין לבנות חברה. לא בטוח שכל החברות הישראליות שרוצות להיכנס לעולם הפארמה והתרופות יצליחו, כי אין בזה קיצורי דרך. הבעיה היא שכל המשקיעים בתחום הם לא מהפארמה, וכל החברות המגדלות שטוענות שהן פארמה הן לא פארמה. ההשקעה הנדרשת לזקק את המולקולות עד לרמה של פארמה עשויה להגיע לעשרות מיליוני דולרים. מי מהישראליות מסוגלת למכור לשווקים גדולים כמו ארה"ב או סין? ואם אתה רוצה ארה"ב, שהיא לבד יותר גדולה מהשוק העולמי כולו יחד, אתה צריך להיות במסלול רגולציה של ארה"ב. כדי לעבור אותו נדרשים עשרות מיליוני דולרים".

ד"ר אשר שמולביץ' צילום: אוראל כהן

מאז שאושר יצוא הקנאביס הרפואי בממשלה ביום ראשון, מניות החברות בתחום חוות תנודתיות רבה. אחרי שירדו בעשרות אחוזים בממוצע אחרי ההודעה, הן שבו לעלות במספרים דו־ספרתיים. את טבלת עליות השווי מובילה אינטרקיור, שהיו"ר הפעיל שלה הוא ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק, שזינקה ב־2,554% מתחילת 2018 ומתקרבת לשווי של 850 מיליון שקל. אחריה נמצאת טוגדר פארמה, שעלתה באותו הזמן ב־434.7% ונסחרת לפי שווי של 279.9 מיליון שקל. השלד הבורסאי ווייטסמוק, שאישר אתמול את המיזוג עם בטר, אחת משמונה המגדלות הוותיקות, זינק מאז ב־43%.

מה דעתך על מניית אינטרקיור:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

החברות הנסחרות כיום שוות יחד יותר מ־2 מיליארד שקל, ללא כל הכנסות המצדיקות את השווי. שוק הקנאביס העולמי מגלגל כיום 25 מיליארד דולר וצפוי לגלגל 146 מיליארד דולר עד 2025, כשהסיכוי של החברות הישראליות להפוך לרלוונטיות בו לבדן נמוך. השאלה הגדולה היא איזה חברה תצליח להתחבר לאחת החברות הקנדיות הגדולות בתחום, ולהפוך לרלוונטית בעזרת חיבור עמה. שמולביץ' יודע שהעובדה שהחברה שלו נסחרת בנאסד"ק היא דבר שמושך משקיעים. אך במקביל למאמציו לאתר רוכשת פוטנציאלית אחרת במקום FSD, הוא פועל לאיחוד השורות בתחום הקנאביס וקורא לקונסולידציה.

"חברה ישראלית צריכה להיות אחת הגדולות בתחום הקנאביס בעולם"

נתיב המכירה חסום אז מנסים את איחוד השורות?

"לא צריך כל כך הרבה חברות בתחום, וסביר שבכל תעשיית הקנאביס העולמית יישארו 10–15 חברות רלוונטיות - מתוכן שלוש־ארבע גדולות, בדיוק כמו בכל תחום. לדעתי חברה ישראלית צריכה להיות אחת הגדולות, ואני מאמין שזה יהיה אני. אין סיבה שלא נהיה הטבע הבאה. אבל זה לאו דווקא חיבור עם חברות ישראליות - יש חברות רלוונטיות בכל העולם. הכי חשוב זה ההפצה, שהרי תוצרי הצמח ייהפכו לסחורות, ורק עם מי שיש לו הסכמי הפצה צריך לסגור עסקה. השוק הכי גדול לדעתי יהיה אירופה, ולכן צריך למצוא פרטנר להפצה שם. חשבתי ש־FSD כזו, אך אחרי שהכרתי אותה לעומק הבנתי שהיא לא".

אז למה לא להתחבר קודם עם חברות ישראליות?

"כי הן לא מצדיקות את שוויין. אני מעריך שאחרי התפוצצות הבועה תהיה בישראל רק חברה רלוונטית אחת: או אני, כחברה בנאסד"ק, או אינטרקיור, שבעל השליטה שלה אלכס רבינוביץ' הוא חבר טוב. להערכתי, ההתקדמות בתחום תהיה בעיקר דרך מיזוגים, כמו שעושים כיום הקנדים. אבל בישראל יש בעיה: כולם חושבים שהם שווים לפחות 100 מיליון דולר. אני לא שווה 100 מיליון דולר ואני כבר בנאסד"ק. אני מוכן לעשות רק עסקה של שווים, אך אין היענות לכך. יש לי חבר אמריקאי שהגיע לישראל לעשות רכישות בתחום הקנאביס, וחזר בידיים ריקות - החברות פה לא שוות את השווי שבו הן נסחרות". לדברי שמולביץ', בעיה נוספת בחיבור עם חברות הישראליות היא העובדה שיש כאן הרבה אנשים עם הרבה דעות, וקשה להשיג הסכמה.

אבל השווי שלהן גדל מהר ושלך מדשדש כבר כמה שנים.

"נכון. כי לא הכרתי את שוק ההון מספיק, ולא הינדסתי עסקה פיננסית נכונה. לכן בעוד שכולם חוו עליות שווי, אני לא. זו הסיבה שגם הכנסת שחקני שוק הון זה חלק מהבחינה שלי באיתור החיבור הנכון עבורי. בדקתי חיבור עם אינטרקיור לדוגמה, אבל האם הייתי קונה את קנדוק (המתמזגת לתוך אינטרקיור, צ.ג) בשווי הנוכחי? לא, כי היא לא שווה יותר מבטר או כל חברה אחרת, וכולן לא שחקניות בקנה מידה עולמי.

"עשינו עסקת רישיון, ולכן מעולם לא עלינו בשווי. הטעות ההנדסית־פיננסית הזו עולה לנו בשווי. המטרה כרגע היא להמשיך עם החברה ולמצות את הפוטנציאל שלה. גם טבע לא התחילה כמובילה. אבל כן צריך להיות שחקן משמעותי במדינה כלשהי, ואני צריך למצוא חברה גדולה שתהיה חלק מזה. לי אין בעיה להיות שחקן קטן במשהו גדול".

אז ויתרת על FSD? העסקה הזו לא תצא לפועל?

"FSD הגיעו וסיפרו סיפור, וכרגע אני לא מאמין שזה ייסגר עמם. אבל ברגע שהם פתחו את העסקה ועימה את עניין השווי, התחלתי לחפש אלטרנטיבות".

צילום: Pavlina Schultz

"לחברה שאינה גדולה אין מה לחפש בבורסה בתל אביב"

תראפיקס היא חברה ישראלית שעד 9 לאוגוסט 2018 היתה דואלית ונסחרה בתל אביב ובנאסד"ק, אך כיום היא כאמור רק בניו יורק. משרדיה ממוקמים בגבעתיים ורוב בעלי מניותיה הם אמריקאים שנכנסו לחברה עם כניסתה למסחר בנאסד"ק, ב־2014. לטענת שמולביץ' המסחר בתל אביב "לא כדאי. אין לחברה שאינה גדולה מה לחפש בבורסה המקומית".

החברה עברה כמה גלגולים, לאחר שהחלה את פעילותה ב־2004 כחברת חיסונים בשם NasVax, ועד לשינוי שמה ב־2013 לתראפיקס ביוסיינסס, ולדיווחה ב־2014 על כניסה לפעלות קנאביס. החברה מדווחת על החזקת כ־20 פטנטים הנוגעים לפיתוח תרופות מהחומר הפעיל של קנאביס, בשילוב עם חומרים צמחיים. היא נמצאת בשלבים קליניים לטיפול במחלות כאב, תסמונת טורט ופגיעות ראש.

שמולביץ' נכנס לחברה ב־2014, לפני הפיכתה לתראפיקס וכשהיתה מחברות הביוטק הראשונות שהונפקו בתל אביב, כמשקיע פסיבי שרכש מניות בשווי מיליון דולר. הוא מספר שהבין שאם לא יהיה אקטיבי יותר בחברה, הוא יאבד את השקעתו.

"חשבתי שיש ב־NasVax צוות טוב וטכנולוגיה טובה, וטעיתי גם בזה וגם בזה. הבנתי בסופו של דבר שהחברה צריכה כיוון אחר. נכנסתי לתפקיד המנכ"ל באופן זמני, והצלחתי לשכנע את שותפי לעשות עסקת בעלי עניין עם חברה פרטית שלי, העוסקת בקאנביס מ־2007. נכנסתי לתחום הקנאביס אחרי שפגשתי את פרופ' רפי משולם - חוקר ישראלי מהטכניון. הכרתי אותו דרך המנהל הרפואי של פארמוס, שבדיוק התרסקה. אותו מנהל סיפר לי שמפטרים את כל האנשים בחברה, ורפי היה אחד מהם. בגלל שהתרשמתי מאוד מרפי, רציתי לעשות אתו משהו.

"אני אמנם מבקר את עצמי תמיד, אך בדיעבד היו כמה מהלכים שאני חושב שעשינו לטובה; כך לדוגמה, החלטנו שב־2015 אנחנו מפוקסים רק על פארמה, וסביב זה הנפקנו בנאסד"ק. אם היינו מתמקדים בצמח לא היינו יכולים לעשות שם הנפקה".

פעילות תראפיקס כיום כוללת חיבור תוספי מזון מאושרים עם, תרופה ובכך הופכים את תוסף המזון עצמו לתרופה. שמולביץ' מספר ש־FSD התעניינה בהכנסת CBD - רכיב פעיל בקנאביס - לתוסף מזון, ועל ידי כך היו יכולים ליצור תוספי המזון היו נשארים תחת הגדרה של תוסף מזון, ובכך יכולים להימכר ללא מרשם רופא. בנוסף, החברה גם פעלה להכנסת THC - החומר הפסיכו־אקטיבי בקנאביס - לפיתוח תרופות בניסויים קליניים.

שמולביץ' רואה את העולם בצורה שונה ממנהלי חברות הקנאביס הישראליות. לדעתו, הגידול של הצמח יעבור בעיקר למדינות דרום אירופה, דרום אמריקה וסין, ששם יש אקלים נוח, שטחים נרחבים ויותר עובדים זולים. לדעתו לחצי המחיר לא ישאירו סיכוי למגדלות הישראליות. הוא גם מאמין שכיוון הפארמה הוא לאו דווקא הדבר הבא, אלא שעיקר השוק יהיה במזון הפונקציונאלי - מזון המספק יתרונות בריאותיים גבוהים יותר מהתזונה הבסיסית - ובמסגרתו גם תוספי תזונה.

"ההייפ סביב התעשייה הוא הגל הראשון של חברות הקנאביס, הפועלות בעיקר סביב גידול הצמח. הגל השני יגיע לקראת 2020, ובדומה לחברות האינטרנט שרובן לא שרדו את הגל הראשון, גם בקנאביס יישארו מעט מאוד חברות רלוונטיות בעולם. גוגל, לדוגמה, לא היתה בגל הראשון. לכן גם בקנאביס, לדעתי, החברה הגדולה עדיין לא קמה. הגל השני אמנם צפוי להיות מכיוון הפארמה, אך הגל הגדול יותר יהיה זה של המזון הפונקציונאלי. וגם הרגולציה תלך לשם - בעיקר עם CBD. בכל הקשור ל־THC, ידאגו למינונים נמוכים".

"היתרון של ישראל הוא ההובלה בידע, אבל הפער ייסגר מהר"

אז בעתיד ניקח כולנו קנאביס או CBD כתוסף תזונה אחרי הארוחה?

"יש CBD גם בחלב אם, ואין סיבה שזה לא יהיה בתחליפי חלב אם לתינוקות, או בתוספי מזון. היתרון של ישראל הוא הובלת העולם מבחינת הידע. אבל הפער ייסגר מהר ואנחנו צריכים להבין לאן השוק הולך. אם יהיה חומר פסיכו־אקטיבי זה יילך לכיוון של תרופה. אם יהיה רק CBD זה יעבור לכיוון שלתרופות ללא מרשם. אבל צריך להבין שעיסוק ב־THC הוא יקר וחשיבות המימון בו קריטית. כמה חברות ישראליות מסוגלות לעמוד בעלויות מימון כאלה? עם זאת, העיסוק ב־CBD קל יותר".

שמולביץ', קרדיולוג ומהנדס. סיים ב־1983 את לימודי הרפואה בטכניון, ולמד הנדסה באוניברסיטת תל אביב במקביל להתמחות בקרדיולוגיה באיכילוב, שאותה סיים ב־1987. הוא מצא את מקומו בצד המחקרי ולא בצד הטיפולי, וסיים דוקטורט בהנדסה. הוא החליט לנסות את מזלו באקדמיה בארה"ב, ולאחר שנתיים הוצע לו להיות המדען הראשי של חברת האחזקות ווסט מארק בסיאטל. הוא החליט לעבוד במקביל למשרה שלו באקדמיה, שבה פעל מ־1990 ועד 1997.

לדבריו, "ב־1992 מנכ"ל חברת דרקסל שבה עבדתי, דניס וילף, קרא לי ואמר שהוא לא צריך יזמים אלא עובדים, ואז הבנתי שלא קיבלתי מחמאה. באותה שנה נוצרה הזדמנות כשהילארי קלינטון הצהירה, בזמן נשיאות בעלה, שתפעל לקידום בריאות האשה בארה"ב. החלטתי להקים חברה לבריאות האשה בשם נאוויז'ן, שנהפכה לחברה הגדולה בעולם בתחום. מכרתי אותה כעבור ארבע שנים להולוג'יק תמורת 42 מיליון דולר.

שמולביץ' מכר 14 חברות בסכום כולל שמגיע למאות מיליוני דולרים. שווי החברות שמכר נע בין 20 ל־50 מיליון דולר. אבל גם ההשקעות היו קטנות יחסית, ונעו בין 600 אלף דולר לכ־5 מיליון דולר לחברה. לדבריו, "כל החברות שלי היו פרטיות. הפעם הראשונה שלי עם חברה ציבורית בארץ היא עכשיו. חשבתי שאני חכם, אבל לא הכרתי את שוק ההון. לכן את בית הספר שלי בחברות ציבוריות אני עובר עם תראפיקס".