רשות ני"ע מחסלת את חשיפת הציבור לקרנות גידור

בזמן שרשות ניירות ערך פרסמה הודעה תקשורתית כי פרסמה קול קורא שיבחן השקת קרנות גידור שבהן יוכל להשקיע הציבור הרחב, היא הנחיתה גרזן על תעשיית קרנות הגידור המקומית.

בדיוק באותו היום, ביום רביעי האחרון, פרסמה הרשות עמדת סגל שקובעת לראשונה כי עמדת הרשות היא שקרנות גידור לא יכולות לגייס יותר מ־50 לקוחות שאינם "מתוחכמים" (כשירים) בסך הכל. זאת למול הנוהג הקיים של התעשייה לגייס מידי שנה 35 משקיעים מהציבור הרחב – בהתאם לחוק ניירות ערך שאוסר להציע ניירות ערך ליותר מ־35 ניצעים ללא תשקיף, אלא אם מדובר במשקיעים כשירים שלא זקוקים להגנת הרשות.

רוב קרנות הגידור מנצלות את הפטור מהגשת תשקיף

כמעט כל קרנות הגידור הפעילות בישראל נוהגות לנצל את הפטור מתשקיף ולגייס לצד משקיעים מתוחכמים גם 35 משקיעים בשנה מהציבור הרחב. כך למשל, קרן הקיימת שלוש שנים לרוב ניצלה את מכסת הגיוס וגייסה 105 משקיעים שאינם מתוחכמים.

עמדת הסגל החדשה הדהימה את מנהלי קרנות הגידור ובעצם קבעה כי כל מי שכבר ניצל את המכסה ולו 50 או יותר משקיעים שאינם כשירים לא יוכל לגייס עוד כאלה.

לפי החוק משקיע כשיר מוגדר כמי שמחזיק ב־8 מיליון שקל נכסים נזילים (מזומנים, פיקדונות וניירות ערך) או מי שברשותו הכנסות שנתיות של 1.2 מיליון שקל בכל אחת מהשנתיים האחרונות. בישראל יש היום עשרות קרנות גידור המנהלות יחד לפי הערכות הרשות כ־20 מיליארד שקל.

"בארצות הברית הרף הרבה יותר נמוך. אנשים עם נכסים נזילים של מיליון דולר בלבד או הכנסות של 200 אלף דולר בשנה, שזה כל רופא שיניים עם ותק בינוני, מוגדרים כמשקיעים כשירים", אומר עו"ד רונן וינוגרד המתמחה בתחום ניירות הערך.

הסיבה ל"התעוררות" הרשות נוגעת לפסק דין שהתקבל לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין קרן אינטגרל. פסק הדין עסק בקרן שגייסה כספים ממאות משקיעים בישראל בתחילת שנות ה־2000 תחת מספר ישויות משפטיות. בית המשפט קבע כי גיוס המשקיעים וניהול כספיהם נעשו תוך הפרת חוק השקעות משותפות בנאמנות והטיל אחריות נזיקית בגין קריסת הקרן. למעשה חלים היום שני דינים על קרנות הגידור — חוק ניירות ערך שמחייב פרסום תשקיף על הצעה של ניירות ערך ליותר מ־35 ניצעים בשנה, אך גם חוק השקעות משותפות בנאמנות שמגביל את המשקיעים הלא כשירים ל־50 בסך הכל. עד כה ברשות ני"ע לא הסתכלו על קרנות הגידור ככאלה החוסות תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, אך כעת, בעקבות פסק הדין, הגישה הזו השתנתה.

עו"ד רונן וינוגרד המייעץ בין היתר לקרנות גידור ישראליות מנסה להסביר את רציונל הרשות: "בעיני הרשות יש להגביל השקעות לא מפוקחות. בפס"ד אינטגרל יש ביקורת של השופטת על הכמות הגדולה של המשקיעים הלא כשירים ואיך דבר כזה קרה. ברשות חוששים מאד מנזקים בגלל השקעות שלא נתונות לפיקוח ורוצים לשים גבול לנזק הזה. הרשות מאזנת, מצד אחד יש את הרצון לאפשר לציבור הרחב להיחשף להשקעות מתוחכמות עם מנהלי השקעות מצויינים ותשואות גבוהות ומצד שני להגביל את פוטנציאל הנזק". אלא שלדברי וינוגרד, "מה שנוצר כאן בפועל הוא אפליה של הציבור הלא כשיר בגישה לקרנות גידור. לא כל הקרנות זה ספרה או נוקד בהן משקיעים בעיקר שחקנים מתוחכמים ויש מינימום השקעה גבוה. יש המון קרנות אחרות בשוק עם מנהלים טובים שעובדים נכון ומסודר, שיש להן היום גם משקיעים מהציבור שהגיעו אליהן דרך יועצי ומשווקי השקעות. כעת הרשות תוחמת שוק זה בהינף יד".

הסתירה במהלך של רשות ניירות ערך

אמנם הרשות פרסמה קול קורא לפתיחת שוק של קרנות גידור מקומיות שינוהלו כקרנות נאמנות, יונגשו לציבור הרחב ויהיו מפוקחות, אך לדברי וינוגרד "זו אמנם יוזמה מבורכת אבל את השיבר של ההיצע העתידי עוד לא פתחו, מדובר בקול קורא בלבד, ואת ההיצע הנוכחי סגרו בבת אחת". הרשות מצד אחד סבורה שנכון לאפשר לציבור הרחב גישה למנהלי השקעות איכותיים שמנהלים קרנות גידור, כל עוד הדבר מתבצע תחת פיקוח. עם זאת, לפני שהיא מסדירה את התחום היא מחסלת את האפשרות הצרה הקיימת היום לאותם משקיעים להיחשף לקרנות אלה. התופעה הזו החריפה בשנים האחרונות עם כניסתו לתוקף של חוק שכר הבכירים בגופים הפיננסיים שדחף מנהלי השקעות טובים של גופים מוסדיים לצאת מהשוק המפוקח ולהקים קרנות גידור שבהן שכר המנהלים אינו מוגבל. כך הציבור הרחב איבד את אותם מנהלים איכותיים לטובת קרנות הגידור וכעת גם האופציה הצרה להיחשף אליהם נסגרת.

בנוסף, הרשות לא מתמודדת עם ארביטראז' רגולטורי נוסף. חוק השקעות משותפות בנאמנות חל רק על השקעה בניירות ערך סחירים. לכן קרנות השקעה בנדל"ן (דוגמת קרנות כמו הגשמה, אינטו ואחרות), קרנות פרייבט אקוויטי או קרנות הון סיכון לא חוסות תחת החוק הזה אלא רק תחת חוק ניירות ערך המגביל את המשקיעים הלא כשירים ל־35 בשנה. במילים אחרות, בזמן שקרנות המציעות למשקיעים השקעות בנדל"ן יזמי בחו"ל או קרנות הון סיכון המשקיעות בסטארט אפים בלי נזילות ועם סיכון גבוה, יכולות לצרף אליהן כל שנה 35 משקיעים לא כשירים – קרנות הגידור מעתה לא יכולות.  

בסביבת רשות ניירות ערך ציינו בסוף השבוע כי הבעיה המרכזית היא ביחס לקרנות גידור קטנות. אלו מלכתחילה פונות קודם כל למשקיעים לא מתוחכמים "ומתגלחות עליהן" ורק אם התשואות טובות הן פונות למשקיעים המתוחכמים ולגופים המוסדיים. במילים אחרות, החשש הוא שקרנות גידור חדשות פונות לציבור הרחב והלא מתוחכם תוך פיתוי להשגת תשואות גבוהות ללא הסבר בהיר דיו על הסיכונים בהשקעה בקרן גידור, ללא שקיפות וללא פיקוח.

מימין: רועי ורמוס ושלומי ברכה, מבעלי השליטה בנוקד קפיטל המנהלת את קרן הגידור נוקד צילומים: יובל חן, תומי הרפז