הפתרון: להקים עוד שאלטר

עובדי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שהחליטו אתמול כי לא יתנהל מסחר, לא הסתירו את הסיבה, על אף שהיא מגונה. הבורסה לא הושבתה כדי להילחם על ביטחון תעסוקתי או למנוע פיטורים - מציאות שעמה מתמודדים מאות אלפי ישראלים - אלא כדי להבטיח תשלום בונוס על ביצועי 2017 ולמנוע תשלום בונוס למנכ"ל הבורסה איתי בן זאב.

זה לא משנה לעובדי הבורסה שהמשק הישראלי נכנס למיתון הגדול בתולדותיו. גם בהסתדרות, שאישרה את השביתה, סברו כי אין מניעה של ממש לחתוך בברוטליות מסחר בניירות ערך דווקא ביום ראשון, אחרי יומיים שבהם לא מתקיים מסחר, ואחרי שבסוף השבוע הבורסה בניו יורק זינקה לשיא של כל הזמנים. אבל האירועים האלה כנראה מתגמדים אל מול בונוסים ומלחמה במנכ"ל.

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב צילום: תומי הרפז

גם התגובה המזועזעת של יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה לא ריגשה את העובדים. גואטה הזכירה לוועד כי הבורסה היא "תשתית לאומית" ואסור בתכלית האיסור להשבית אותה בגלל סכסוך פנימי. בוועד הסתפקו בתגובה הפושרת "אנו מכבדים אותך", ומיד אחריה שלחו את גואטה לדבר עם בן זאב כדי שיתפשר על בונוס לעובדים שמשתכרים בממוצע 50 אלף שקל בחודש.

מדינת כל ועדיה

עובדי הבורסה אינם היחידים ולבטח לא הראשונים שמשביתים תשתית לאומית כי אינם שבעי רצון מהיקפו של בונוס - שלהם או של המנכ"ל שעמו הם מסוכסכים. את הסטארט־אפ הזה המציאו ועדי נמלי ישראל, חברת החשמל, רשות שדות התעופה, בנק ישראל ועוד שורה של ועדים חזקים במשק.

גם חלק מהוועדים האלה המשיכו בפרקטיקות הללו בתקופת הקורונה. עובדי רשות שדות התעופה השביתו את נתב"ג לשעתיים השבוע, במחאה על כך שלא גובש מתווה חזרה לפעילות אחרי משבר הקורונה. גם עובדי בנק ישראל איימו להשבית את הבנק המרכזי במחאה על כך שחלקם יידרשו לאבד כמה ימי חופשה. העובדה שמספר העובדים שהושבתו בבנק ישראל היה הנמוך ביותר במגזר הציבורי, ושמספר ימי החופשה שלהם הוא מהגבוהים ביותר במשק, לא בלבלה אותם.

מה שעבד בנמלים

יש דבר אחד שיכול לחבר את הוועדים לקרקע המציאות, ואפילו כבר הוכח שהוא אפקטיבי: תחרות. מדינת ישראל איבדה את השליטה על נמלי הים לוועדים. רק אחרי ששר התחבורה לשעבר ישראל כץ החליט להקים נמלים פרטיים מתחרים הם נרגעו. בוועדים גילו שבשוק חופשי שבו אין להם מונופול, להשבתות פרועות וקפריזיות יש מחיר כלכלי כבד, שמחלחל למטה עד לעובדים.

אותו כנ"ל לגבי חברת חשמל: רק כאשר הרפורמה תצא לדרך וגורמים פרטיים ייכנסו לפעילות משעותית במשק החשמל, הוועד יקבל פרופורציות חדשות.

גם בבורסה, הפרינציפ הוא אותו פרינציפ: רק כאשר תהיה בורסה שנייה, אנשי הוועד יחשבו פעמיים לפני שהם מורידים את השאלטר באמצע משבר כלכלי.

כבר נעשו שני ניסיונות להקים מוסד מתחרה ללא תוצאות: אחד של נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר, שרצה להקים בורסה בירושלים, ואחד של שר האוצר היוצא משה כחלון, שכיוון דווקא לחיפה. היוזמות האלה התקשו להתרומם, לאור היקפי הפעילות הנמוכים של שוק ההון הישראלי. ועדיין, ההיסטוריה מלמדת שבישראל אין דרך אחרת. קיומם של מונופולים מוביל לאירועים בלתי מתקבלים על הדעת, כמו אלו שהתחוללו אתמול.

ראש הממשלה בנימין נתניהו המליך בעבר את עיקרון התחרות כעיקרון הכלכלי החשוב ביותר. כץ, כיום שר האוצר, הבין גם הוא את קסמי התחרות בתקופתו במשרד התחבורה. גם אם השניים לא ימהרו לקדם את פתיחת שעריה של בורסה שנייה, בכל זאת נדרש מהם לפצות פה ולהתבטא נגד מעשי חבלה כמו זה שנעשה אתמול בבורסה. ייתכן שזו ציפייה מוגזמת מחברי ממשלה מנותקת מהמציאות ומערך הכסף - אך זה יכול להיות צעד ראשון וחשוב בכיוון הנכון.