נסיגה בשקל בפתיחת שבוע המסחר במט"ח - ולאחר נתוני הגירעון

נסיגה בשקל בפתיחת שבוע המסחר לאחר נתוני הגירעון: הדולר מטפס ב-0.6% ל-3.33 שקלים, היורו עולה ב-0.3% ל-3.96 שקלים; בשווקים העולמיים יורד היורו ב-0.3% ל-1.188 דולר.

אתמול דיווח החשב הכללי באוצר כי בפברואר 2021 נרשם גירעון  של כ-10.9 מיליארד שקל, פי 3 לעומת פברואר 2020 (ערב התפרצות משבר הקורונה), אז נמדד גירעון תקציבי בגובה של כ-3.3 מיליארד שקל. הגירעון המצטבר בשנת 2021 - קרי, בחודשים ינואר-פברואר, עמד על 11 מיליארד שקל, זאת לעומת עודף  של כ-2.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד .

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, אמר בתגובה: " הגרעון התקציבי נמוך מהצפוי. הגרעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עלה מעט ל-12.4% תוצר מ-12.1% לפני חודש. מדובר בעלייה מתונה יחסית. זו הפעם הראשונה שהגירעון התקציבי שנה אחורה מבטא שנת משבר קורונה שלמה, ממרץ 20 ועד פברואר 21.

הוצאות הממשלה בגין המשבר הקורונה הגיעו ל-6.9 מיליארד ש"ח, פחות מההוצאות בחודשי סגר קודמים ( סביב 8-9 מיליארד לחודש). בינואר-פברואר ההוצאות הרגילות עלו ב 5.5% בהשוואה לשנה קודמת, חלק מזה בשל ההוצאות עבור הבחירות. בדומה לינואר, ההכנסות ממיסים הפתיעו לטובה ועלו ב 12% ריאלית, בעיקר בשל גביית מס חברות בסקטור הפיננסי ומס רווח הון בענפי ההיי טק. גבייה כה חדה הפתיעה גם את משרד האוצר. אנו צופים גירעון של 8.5% השנה. האוצר עשוי לצמצם את היקף ההנפקות במחצית השנייה של השנה". 

אלכס זבז'ינסקי הכלכלן הראשי במיטב דש מתייחס בסקירתו השבועית לנושא האינפלצי,ה ממשיך להוביל בכותרות. "מדד ההפתעות בנתוני האינפלציה במדינות העיקריות עלה לרמה הגבוהה מאז 2017. במדינות המתפתחות ההפתעות בנתוני האינפלציה הרבה פחות חריגות. ארה"ב במוקד הסיכון האינפלציוני. בהתאם לקשר בין הרכיב שמשקף את המחירים שמשלמים העסקים במדדי מנהלי הרכש בתחום התעשייה והשירותים לבין האינפלציה, תוך מספר חודשים האינפלציה תעלה לכיוון של כ-3%

אשר למצב הצמיחה העתידי בישראל אומר זבז'ינסקי כי "המשק הישראלי מתחיל לתרגם התקדמות בהתחסנות האוכלוסייה לפעילות הכלכלית. עוד לפני פתיחה רחבה של המגבלות השבוע, ניכר גידול הוצאות בכרטיסי אשראי, במיוחד בענפי השירותים שנפגעו בעיקר מהמשבר. גם בארה"ב ובאירופה ניכרת ירידה בתחלואה, אך סיבותיה קשורות לסגרים או כלל לא ברורות. לעומת זאת, בישראל הירידה היא תוצאה של מתן החיסונים. לכן, מאוד סביר שהתהליך בישראל הוא אל חזור. הירידה בתחלואה בישראל אמורה להוביל ליתרון כלכלי על פני מרבית המדינות האחרות, לפחות בטווח של חצי השנה הקרובה".

תור בתחנת חיסון לקורונה צילום: איי אף פי