בלעדי ל"כלכליסט": הפנסיה של 150 אלף עמיתי קרנות ותיקות תכווץ בעד 10%
כמה מקרנות הפנסיה הוותיקות שלא הולאמו ב־2003 צפויות להודיע על שחיקה של קצבת הפנסיה לעמיתים ב־5%-10%. הסיבה: שינויים בשערי הריבית במשק לטווח הארוך שייצרו גירעון בין ההכנסות להוצאות העתידיות של הקרן
150 אלף עמיתים בכמה מקרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות - שהגדולות שבהן הן הע"ל, עתודות וגלעד - צפויים להפחתת הפנסיה שלהם בשיעור של 5% -10%, כך נודע ל"כלכליסט". בימים הקרובים יתכנסו החברות המנהלות של כל אחת מהקרנות ויקבלו החלטה בנושא. במקרה של הע"ל (שלה כ־40 אלף עמיתים), ההחלטה בעניין צפויה להתקבל כבר מחרתיים בדירקטוריון בית ההשקעות פסגות. שיעור ההפחתה צפוי להשתנות בין עמיתים עובדים לבין גמלאים שכבר מקבלים את הפנסיה שלהם: אצל האחרונים ההפחתה תהיה קטנה יותר.
ל"כלכליסט" נודע עוד כי לא מן הנמנע שבחודשים הקרובים ינקטו קרנות הפנסיה החדשות, שבהן חברים כל מי שהחלו להפריש לפנסיה לאחר 1995, בצעדים דומים - גם אם מינוריים יותר. החברות המנהלות את הקרנות החדשות יקבלו את החלטתן לאחר שיתפרסמו הדו"חות הכספיים ל־2011, ועמם התשואות והתוצאות של הקרנות.
מנכ"ל קרן הפנסיה יובלים איל שלזינגר אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "עוד מוקדם לדעת מה תהיה ההשפעה על הקרנות החדשות, אבל היא בוודאי לא תהיה דרמטית כפי שמסתמן בקרנות הוותיקות — שם האוכלוסייה מבוגרת יותר וסך הנכסים שלה קטן יותר".
בקרנות אומרים כי הסיבה להפחתת הזכויות היא שינויים בחישוב האקטוארי (סך ההכנסות העתידיות פחות סך ההוצאות העתידיות) כתוצאה משינויים בשיעורי הריבית במשק לטווח ארוך, ולנוכח הצפי כי בשנים הקרובות לא צפויה עלייה משמעותית בריבית. הריבית על ההתחייבויות מחושבת לפי "וקטור הריבית" - נוסחה של האוצר הבודקת את השינויים לטווח ארוך בריבית המקובלת בשוק ההון. חישוב וקטור הריבית שנעשה בתחילת השנה הוסיף כ־9% לערך ההתחייבויות של הקרנות.
בכל קרן פנסיה קיים מנגנון של איזון אקטוארי אוטומטי, כך שכאשר סך ההתחייבויות עולה על סך הנכסים, חייבת הקרן להוריד את סך ההתחייבויות, כלומר את הכסף שהיא מחויבת לשלם לעמיתים בעת הפרישה לפנסיה. בעוד שבקרנות החדשות נבדוק מנגנון האיזון האקטוארי מדי חודש (באופן חלקי) ופעם בשנה (באופן מלא), הרי שבקרנות הוותיקות נעשית בדיקה רק כאשר יש אינדיקציה לגירעון אקטוארי של כ־5%. במקרה שכזה, התקנון מחייב את הנהלת הקרן לבצע איזון, שלרוב משמעותו גריעת זכויות מהעמיתים. בשש הקרנות הוותיקות מעריכים את הגירעון שנוצר מהריבית הנמוכה בכ־3 מיליארד שקל.
ששי שדה, יו"ר ועד עובדי קופת חולים לאומית - שעובדיה עמיתים בקרן הע"ל שבבעלות פסגות - הקים באחרונה מטה מאבק נגד הכוונה להפחית את הזכויות. במקרה של עמיתי הקרן, אם דירקטוריון פסגות יאשר את ההפחתה, הם יחוו שחיקה של הפנסיה שלהם בכ־30% מאז 2003, עת הולאמה הקרן בשל חשד לאי־סדרים. "אני קורא לדירקטוריון פסגות ולהאוצר להקפיא את ההפחתה הצפויה עד למיצוי ההליך המשפטי והחקיקה", אמר אתמול שדה.
באפריל אמור בג"ץ לדון בעתירה של קרנות הפנסיה הוותיקות המאוזנות שדורשות להחיל עליהן את "כרית הבטחון" שקיבלו ב־2011 קרנות הפנסיה הוותיקות הגירעוניות, שהולאמו ב־2003. דורון סט, יו"ר קרן עתודות הוותיקה, אמר אתמול כי "אנו עדים להפליה קשה של משרד האוצר. לא ניתן להסיק אחרת ממצב שבו 300 אלף עמיתים מקבלים רשת ביטחון מהמדינה של 11 מיליארד שקל, בשעה ש־150 אלף עמיתים אחרים אינם מקבלים תנאים זהים. לא נעשה כאן צדק בשום פרמטר". במקביל מונחת הצעת חוק של ח"כ חיים כץ (ליכוד) להחיל את הסדר כרית הביטחון על כל הקרנות הוותיקות.
מהאוצר נמסר בתגובה: "בעוד הקרנות המאוזנות מקבלות סיבסוד המבטיח תשואה של 1.57% מעבר לתשואה של 4% בשנה (סך 5.57% על כלל נכסיהם), רכיב סבסוד זה אינו קיים כלל בקרנות שבהסדר (הקרנות הגרעוניות). הקרנות שבהסדר אומנם זוכות לסל של הגנות, סיוע וכרית ביטחון, אך זאת בין היתר לאור הפחתה משמעותית שבוצעה בזכויות העמיתים במסגרת הסדר הקרנות. לפיכך לא ניתן להשוות בין תנאיהם של ההסדרים".
