"אם הריבית תעלה ב-4% - שיעור המשכנתאות בסיכון גבוה יוכפל"
לפי בנק ישראל, עליית הריבית בשיעור האמור תגדיל את ההחזר הממוצע מ-29% מההכנסה ל-35% . עוד עולה כי ב-2012 נרשם זינוק של 10% במספר החשבונות המוגבלים
דו"חות הבנקים ונתוני המאקרו השליליים שהתפרסמו בחודשים האחרונים עדיין לא מלמדים על אי יכולת הצרכנים לעמוד בהתחייבויותיהם. אולם נתונים שחשף היום (ד') הפיקוח על הבנקים מלמדים על עלייה במספר החשבונות המוגבלים במהלך 2012.
מספר החשבונות המוגבלים עלה בכ-10% במהלך 2012 לכ-522 אלף חשבונות, כך עולה מסקירה שפרסם אתמול בנק ישראל – באמצעות הפיקוח על הבנקים – שעסקה במערכת הבנקאית אשתקד. כרבע מהחשבונות הוגבלו בעקבות החזרת שיקים לאחר שלא נמצא להם כיסוי, והיתר – כ-398 אלף חשבונות הוגבלו מסיבה מיוחדת כמו הוצאה לפועל, פעולה שנקט כונס הנכסים הרשמי או בתי הדין הרבניים.
קושי לקוחות הבנקים לעמוד בהתחייבויותיהם, כפי שמשתקף בעלייה בכמות החשבונות והלקוחות המוגבלים, עלול לגדול משמעותית במקרה שנגיד בנק ישראל יחליט על העלאת הריבית. במסגרת ניתוחי הרגישות שהפיקוח על הבנקים עורך, הוא בדק בין היתר השפעה של עלייה בריבית בנק ישראל על המשכנתאות. מהניתוחים נמצא כי עלייה של 4% בריבית בנק ישראל תגדיל את שיעור ההחזר מההכנסה הממוצע מ-29% ל-35% בממוצע. לא מן הנמנע, כי בתסריט ריאלי זה, רבבות של משקי בית יתקשו בהחזר תשלומי המשכנתא.
לדברי בנק ישראל, עלייה של 4% בריבית בנק ישראל תגדיל גם את חלקן של ההלוואות בסיכון גבוה – הלוואה שההחזר החודשי שלה מהווה יותר מ-40% מההכנסה ושיעור המימון גדול מ-60% - משיעור של 7% מסך המשכנתאות ל-14% מסך המשכנתאות.
דודו זקן. המערכת הבנקאית שמרה על חוסנה צילום: מיקי אלון עוד עולה מהסקירה כי במהלך 2012, התרחב תיק האשראי לציבור בשיעור של 2%, רובו עקב צמיחה של 10% בהיקף האשראי לדיור. האשראי העסקי לא צמח, כשלדברי הפיקוח על הבנקים, רמת הסיכון של הלווים נותרה השנה ברמה בינונית-גבוהה על רקע ההאטה בפעילות הריאלית המקומית וההתפתחויות בכלכלה העולמית.
גם ריכוזיות הלווים בתיק האשראי נותרה גבוהה, אם כי בשנים האחרונות ניכרת ירידה מסוימת בעקבות צמצום החשיפה ללווים גדולים, לצד הגדלת חלקו של האשראי הקמעונאי.
לגבי יציבותה של המערכת הבנקאית, בפיקוח על הבנקים גורסים כי על אף אתגרי המאקרו, המערכת הבנקאית שמרה על חוסנה אשתקד. בבנק ישראל מבססים זאת על תוצאות מבחני הקיצון שעברו הבנקים במהלך התקופה, כמו גם בשיפור המשמעותי שנרשם ביחס הון הליבה לנכסי סיכון של חמש הקבוצות הבנקאיות, שעמד בסוף 2012 על 8.7%. לשם השוואה, בסוף 2011 עמד יחס זה על 8% בלבד.
לעלייה החדה בהלימות ההון תרמה בעיקר דרישת המפקח על הבנקים מהבנקים שההון ליבה של הבנקים לא יפחת מ-9% עד ל-1 בינואר 2015, כשבנק הפועליםו בנק לאומינדרשו לעמוד גם ביעד הלימות הון של 10% עד 2017.
לדברי הפיקוח על הבנקים, למרות הפרישה הרחבה של הבנקים הישראליים בחו"ל באמצעות סניפים וחברות בנות, הפעילות הבינלאומית "לא הצליחה ליצור לבנקים מוקדי רווח משמעותיים ויציבים. הניסיונות של בנקים ישראליים לחדור לשוק בחו"ל לא צלחו במידה רבה, ושיעור נכסיהן של שלוחות חו"ל בכלל הנכסים של מערכת הבנקאות הולך ויורד.
הפיקוח על הבנקים מתייחס בסקירת מערכת הבנקאות גם לריכוזיות הבנקים. מהסקירה עולה כי אחרי ירידה שנרשמה בריכוזיות הבנקים בשנים 2004-2011, בשנה שעברה נרשמה עלייה בריכוזיות הבנקים. בבנק ישראל מוטרדים מכך שמגזרי הפעילות הקמעונאיים של הבנקים – משקי הבית והעסקים הקטנים – מתאפיינים בכך שמקור האשראי העיקרי שלהם הוא המערכת הבנקאית. בשל כך, לאור הריכוזיות הגבוהה יחסית בתוך המערכת הבנקאית, קיים חשש שמידת התחרותיות במגזרים אלה נמוכה.
