לא מפסיקים לבזבז? גם בזה ההורים אשמים
מחקר מצא שאנשים שגדלו בבתים דלי אמצעים נוטים לחסוך פחות ולבזבז יותר דווקא בזמנים קשים של חוסר ודאות כלכלית; ד"ר אורלי רדליך מסבירה למה זה כך ואיך אפשר ללמוד להתנהל נכון
אנשים שגדלו בבתים עניים נוטים לחסוך פחות ולבזבז יותר דווקא בזמנים קשים של חוסר ודאות כלכלית, כך עולה ממחקר שפורסם בפברואר ב"Psychological Science". המחקר מצא שדווקא בעתות משבר, אנשים שגדלו בבתים דלי אמצעים מתנהלים פחות נכון כלכלית מאשר כאלו שגדלו בבתים אמידים.
- רוצים אוטו חדש? האם עדיף לחסוך לקראתו או לשלם בתשלומים
- האם כדאי להגדיל את החזר המשכנתא על חשבון חיסכון שיש לכם?
- הגזירות הכלכליות: איך מתמודדים עם תוספת של 8,000 שקל בשנה להוצאות?
החוקרים גילו בעזרת שלושה ניסויים שאנשים שגדלו במעמד סוציו אקונומי נמוך היו יותר אימפולסיביים, לקחו יותר סיכונים ונכנעו יותר לפיתויים בעיתות משבר כלכלי מאשר כאלו שבילדותם היו במעמד סוציו אקונומי גבוה יותר. ההבדלים בהתנהגות נראו באופן ברור יותר בעיתות של חוסר ודאות כלכלית.
ד"ר אורלי רדליך צילום: ליאור לייבוביץ "אנשים שגדלו בבתים עניים סובלים מחסך בתחומים שונים, ביניהם הפן הכלכלי, ולכן הם חשים בצורך להשלים איזשהו פער פנימי שנפער אצלם. צורך זה בא לידי ביטוי בפזרנות לא מוגבלת ובקבלת החלטות כלכליות שגויות", אומרת ד"ר אורלי רדליך, מנהלת "מכון רדליך" לייעוץ פיננסי למשפחות. "הם גם מבטיחים לעצמם שייתנו לילדיהם יותר ממה שהיה להם, וכאשר הם הופכים להורים, הפזרנות גוברת ומצבם הכלכלי מחמיר", היא אומרת.
לדבריה, מדובר בתהליך של העברה בין דורית, בו גישות הוריות והתנהגויות מועברות מדור אחד לבא אחריו. "מחקרים רבים מצביעים על כך, שלא רק שלהורים יש תפקיד משמעותי המשפיע על התפתחותו של הילד, אלא שיש להם גם השפעה משמעותית על האופן בו ילדיהם יתפקדו כבוגרים וכהורים בעצמם", היא מסבירה.
לא מצליחים להפסיק לבזבז? צילום: בלומברג החדשות הטובות הן שניתן לשנות את התהליך. הדרך לעשות זאת לפי רדליך היא לתת הזדמנות לאנשים ללמוד על עצמם ועל יחסיהם כדי שיוכלו לקבל אחריות לבעיותיהם, לאזן את החשיבה והרגש ולהפוך לבעלי איפוק עצמי, בפרט בתחום הכלכלי. איך עושים את זה?
1. לעשות סדר
"קשיים כלכליים נובעים בין היתר מחוסר ידע וארגון. לכן, חשוב שהמשפחה תתחיל לארגן את הניירת הכלכלית שלה, תבחן את הוצאותיה לעומת הכנסותיה, תבנה לעצמה תקציב משפחתי מותאם להכנסות ולצרכי המשפחה ותשמור עליו", אומרת רדליך. לדבריה, הכנת תקציב חשובה בשביל לשבור דפוסים של התנהלות שלמדנו בבית ולפתח עצמאות כלכלית מבחינת החשיבה וההתנהלות. בנוסף, היא מסבירה, הכנת תקציב מאפשרת מעקב אחר השינויים וניתן לשמור על ההישגים, כי בלי מעקב אפשר להיקלע לפזרנות ולא לדעת לאן הכסף הולך.
2. הגדרת מטרות
"חשוב שהמשפחה תגדיר מטרות - לאן היא רוצה להגיע בחיים, למשל רכישת דירה, שיפוץ דירה, טיול לחו"ל או לימודים", אומרת רדליך. לאחר הגדרת המטרות יש לחשב את עלותן, לפרוס אותה לפי שנים או חודשים ולחסוך בהתאם. "הרעיון הוא שכאשר רואים את המטרה הנכספת בהישג יד, אז נערכים אליה ונרתמים לתהליך החיסכון", היא מסבירה.
3. תקשורת משפחתית
"חשוב לשמור על שקיפות פיננסית בין בני הזוג ולא להימנע מלדבר על כסף. אותו הדבר עם הילדים, חשוב לשמור על גבולות גם בכסף. פיצוי כספי לא שווה אהבה. אם יש גבולות בבית זה לא אומר שאנו לא אוהבים את ילדינו, להיפך, חינוך פיננסי נכון יוביל את הילדים למקום כלכלי טוב יותר בעתיד - וזאת מתנה לחיים", אומרת רדליך.
