הנפקת כרטיס אשראי על ידי תנועת מחאה חברתית - סוף או תחילת המהפכה?
תנועת המחאה "לכבוש את וול סטריט" הודיעה שתנפיק כרטיס חיוב; האם מדובר במהפכה צרכנית או בהפיכתה לגוף פיננסי בדיוק כמו הגופים נגדם מחתה, והאם בקרוב נראה תופעה דומה בישראל?
שנתיים לאחר הקמת תנועת המחאה "לכבוש את וול סטריט" Occupy Wall Street דווח ב"ניו יורק טיימס" תשיק כרטיס חיוב נטען שיישא את שמה.
קבוצת הפעילים, שמכונה "אוקיופיי מאני קואופרטיב" (Occupy Money Cooperative) החליטה להשיק את הכרטיס כדי לשרת אנשים שאין ברשותם חשבון בנק אך מטרה נוספת של השקתו היא "להפוך את 'לכבוש וול סטריט' למותג שירותים פיננסיים מוכר".
צעדה לרגל שנתיים להקמת תנועת "לכבוש את וול סטריט" צילום: איי אף פי
קראו עוד בכלכליסט:
- בדרך לבנק חברתי ראשון: רשות ני"ע העניקה לאופק פטור מפרסום תשקיף
- בנק חברתי ראשון הגיש תשקיף לרשות ני"ע
- "קואופרטיב בנק הונה משקיעים פנסיונרים"
תנועת המחאה החברתית טבעה את המושג "אנחנו ה-99%" בהתייחס להגדלת ריכוז העושר בידי 1% מעשירי ארה"ב החל משנות ה-70. הכרטיס של "לכבוש את וול סטריט" לא נועד להגדלת רווחי הארגון, אך הרווחים ישמשו להשקת שירותים פיננסיים נוספים. משתמשים בכרטיס יידרשו לשלם עמלות על משיכת כסף ועל צפייה בייתרה אך עמלות אלו נחשבות נמוכות יחסית לקיים בשוק. צעד ההשקה ספג ביקורת מקרב חברי התנועה הן על הפיכתה למותג פיננסי והן על שיתוף הפעולה הצפוי עם חברת האשראי "ויזה" לשם השקת כרטיס החיוב.
צעדה לרגל שנתיים להקמת תנועת "לכבוש את וול סטריט" צילום: איי אף פי המחאה החברתית של 2011 בישראל הולידה גם היא מיזמים חברתיים וכלכליים, בדומה ל"אוקיופיי מאני קואופרטיב" בארה"ב. אחד מהם הוא קואופרטיב "שלנו", קואופרטיב פיננסי חברתי שאחת ממטרותיו היא הקמת "איגוד אשראי" (Credit Union). איגוד אשראי הוא גוף פיננסי קואופרטיבי שפועל ללא מטרת רווח ומציע שירותים פיננסיים בסיסיים של ניהול חשבון עו"ש, פיקדונות והלוואות.
הנפקת כרטיס אשראי על ידי ארגון שמזוהה עם מחאה חברתית שהפנתה את מרבית זעמה כלפי המוסדות הפיננסיים בוול סטריט מעלה את השאלה מה ההבדל בינו לבין המוסדות שאותם הוא מבקר. הסכנה היא שהצעד בעצם יוציא את העוקץ מהמחאה ויוביל להקמת גוף פיננסי שאולי יציע עמלות מופחתות בהתחלה אך בסופו של דבר הצרכן יקבל עוד מאותו הדבר. "כשאנחנו מדברים על איגוד אשראי שיודע לספק שירותי בנקאות בסיסיים במודל קואופרטיבי זה מודל שונה מזה של המוסדות הקיימים שגם הוכיח את עצמו בצורה שונה. גופים קואופרטיביים צלחו את המשבר הכלכלי העולמי בצורה הרבה יותר טובה. ללא קשר למחאה כזו או אחרת, המודל הקואופרטיבי הוא מודל שהוכיח את עצמו בעולם גם בתחום הפיננסי", אמר ישי סקלי, חבר הועד המנהל בקואופרטיב "שלנו".
לדבריו, המהות שעומדת בבסיס הרעיון של איגוד אשראי היא זהות אינטרסים בין הלקוח לבין הבעלים. מדובר על מודל שקיים בכל העולם של ארגון שמספק שירותים בנקאיים בסיסיים. "אני לא לקוח של בנק שיש לו בעלים שהוא איש עשיר שרוצה למקסם רווחים על חשבון הכסף שלי, אלא גוף שאני הוא הבעלים ואני גם בעל החשבון והאינטרס שלי ושל יתר הבעלים הוא להוזיל את העלויות כמה שיותר", אומר סקלי.
הוועדה לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן כללה בין המלצותיה שפורסמו ביולי 2012, הקמת אגודות אשראי. בפיקוח על הבנקים גם הבטיחו ללוות יזמים שיפנו אליהם בנושא זה, כך שהרגולציה תותאם למהלך וגם תינתן הדרכה מיוחדת לאופן שבו גוף זה אמור לפעול בישראל.
הרעיון להקים בנק שיתופי בישראל אינו חדש. בראשית דרכה של המדינה ועוד לפני כן גופים מסוג זה קמו לצד קואופרטיבים נוספים. אלא שבחלוף השנים מרבית הקואופרטיבים, והקואופרטיבים הבנקאיים בפרט, איבדו לקוחות לטובת הבנקים הגדולים. בעולם כלכלי שבו קיים יתרון לגודל, הפכו תאגידים אלה למפסידים, ומשנות השישים ועד תחילת שנות השמונים נרכשו על ידי הבנקים הגדולים.
"בעולם יש הרבה דוגמאות לקואופרטיבים בנקאיים שנותרו קואופרטיבים", אומר סקלי. מה שיכול להבטיח שגורלו של בנק שיתופי בישראל לא יהיה זהה לקודמיהם זה הגנות תקנוניות שעומדות בבסיס הקואופרטיב, מסביר סקלי. לדבריו, "חשוב שתהיה חבורה גדולה של אנשים שאידיאולוגית מסורים לדבר הזה ויודעים לשים את הערכים והאידיאולוגיה לפני הערך הכספי ולהיפך".
