בנק חברתי ראשון הגיש תשקיף לרשות ני"ע

האגודה השיתופית אופק הגישה לאחרונה תשקיף לרשות ני"ע במטרה לגייס הון ראשוני שישמש להקמת בנק חברתי, כך נודע ל"כלכליסט". בראש יוזמת אופק עומד רו"ח דורון שורר, לשעבר הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר.

אופק צפויה לפעול ללא מטרת רווח, ואם תזכה להקים את הבנק החברתי הראשון היא צפויה להציע שירותים בנקאיים בסיסיים, דוגמת ניהול חשבון, פיקדונות והלוואות. בבנק זה בעלי החשבון בבנק יהיו גם בעליו, כך שהאינטרס של בעלי המניות באגודה יהיה זהה לזה של בעלי החשבון. במילים אחרות: כל הצדדים ירצו עמלות מופחתות, ריבית גבוהה על הפיקדונות וריבית נמוכה על הלוואות. הרווחים, אם יהיו, יופנו לשיפור השירותים באגודה או להגדלת ההון של הבנק, במטרה לאפשר תחרות מול הבנקים המסורתיים.

צילום: גלעד קוולרצ'יק

ביולי 2012 קראה הוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית להחיות את רעיון הבנק השיתופי. נכון לעכשיו אופק היא האגודה המתקדמת ביותר בתהליך. יוזמה חברתית נוספת, שגם זכתה לברכת המפקח על הבנקים דודו זקן, היא הקואופרטיב הכלכלי־חברתי "שלנו". נכון להיום עדיין אין רגולציה מוסדרת, כך שמוקדם להעריך מתי הבנק החברתי הראשון יפעל. בינתיים, בבנק ישראל מלווים את הגופים המעוניינים להקים בנק שכזה במטרה שהבנק הראשון ישמש דוגמה לאחרים ויאפשר הקמת בנקים חברתיים נוספים.

הרעיון להקים בנק שיתופי בישראל אינו חדש. בימי היישוב ובראשית דרכה של המדינה פעלו גופים מסוג זה לצד קואופרטיבים נוספים, בעיקר בתחום פיתוח המגזר החקלאי. אלא שבחלוף השנים מרבית הקואופרטיבים, והקואופרטיבים הבנקאיים בפרט, איבדו לקוחות לטובת הבנקים הגדולים. משנות השישים ועד תחילת שנות השמונים רכשו הבנקים הגדולים את הקואופרטיבים.

אחד הגופים שפעלו בעבר במתכונת שיתופית הוא בנק מסד, שנוסד ב־1930 על ידי הסתדרות המורים כאגודה שיתופית ששירתה את אוכלוסיית המורים שהיו חברים בארגון. קואופרטיב זה פעל למתן הלוואות מוזלות למורים והעניק להם חסכונות בריבית גבוהה. הסתדרות המורים השקיעה את ההון הראשוני להקמת בנק מסד, והחברים באגודה שילמו דמי חבר סמליים. עם השנים הפכה האגודה להפסדית ולא נותר לה הון לבצע פעילות בנקאית. ב־1977 רכש בנק הפועלים את האגודה ולפני כמה שנים עברה השליטה במסד לבנק הבינלאומי.