הגיל הרך: מקנים ידע והרגלים באמצעות משחק
מסתבר שהרגלים הקשורים לכסף מתגבשים עד גיל שבע, כך לפי מחקר שנערך בבריטניה. ממשחק בחנות ועד שאילת ספרים בספריה, הטכניקות שיעזרו לכם ללמד את הילדים התנהלות פיננסית נכונה
- קחו שקל - וסדרו את החדר: האם כדאי לשחד את הילדים?
- ההוצאה על תלמיד בתל אביב גבוהה פי שניים מבצפון
- פסגות מקים מערך חינוך פיננסי חדש בעלות של מיליוני שקלים
לפי מחקר שנערך באוניברסיטת קיימברידג', בבריטניה, הרגלי ההתנהגות הקשורים לכסף מתגבשים אצל ילדים עד גיל שבע. "חשוב להתחיל להקנות הרגלים מגיל צעיר, מרגע שהילדים מתחילים לבקש מההורה שיקנה להם דבר זה או אחר. מדובר בהרגלים שאמורים לשמש את הילד במהלך כל חייו, ואם הוא ירכוש אותם בגיל צעיר זה יקל עליו מאוד בהמשך", אומרת ענבר ישראל בעלת חברת "ערך עתידי" הפועלת להקניית כישורים פיננסים לילדים.
מחלקת החינוך הפיננסי במשרד האוצר פרסמה ביולי השנה מסמך המפרט את המיומנויות הדרושות לילדים לפי חלוקה לגילאים החל מהגיל הרך ועד התיכון. לפי המסמך, בגיל הרך (עד כיתה א') ילדים צריכים, בין היתר, להבין כי הם לא יכולים לקנות כל מה שרוצים, להכיר בהבדל בין דברים שרוצים לדברים שצריכים ולהבין שניתן לחסוך כסף לטובת צרכים ורצונות. אבל לדעת מה הילדים צריכים לדעת בגילאים השונים זו רק חצי הדרך. במהלך השבוע נציג פעילויות וטכניקות שניתן לאמץ כדי להקנות לילדים ידע והרגלים להתהגות נכונה עם כסף, כאשר היום נתמקד בגיל הרך, עד כיתה א'.
משחקים בחנות
דרך אחת להקנות לילדים את ההבנה כי אי אפשר לקנות כל מה שרוצים היא באמצעות משחק בחנויות. "ביחד עם הילדים מכינים חנויות נעלים, ספרים, צעצועים, סופרמרקט וכיד הדימיון הטובה. מכינים תוויות מחיר וארנקים כאשר ניתן גם להכין ארנקים מסול (חומר שניתן להשיג בחנויות יצירה) ולקשט אותם. כל ילד מקבל שטרות כסף מונופול וכפתורים שיכולים לשמש כמטבעות וניתן אף לאלתר כרטיסי אשראי מכרטיסי מועדון ישנים", אומרת רותי שרון, מומחית לכלכלת המשפחה. הילדים במשחק משחקים גם כמוכרים וגם כקונים וניתן גם לארגן פינת עבודה בה הם יכולים להרוויח כסף. "דרך המשחק הילדים לומדים שהכסף נגמר מהר אם קונים כל מה שרוצים, לעשות חישובים כמה כסף יש להם לקנות את הדברים שהם רוצה, משא ומתן וחישוב עודף", אומרת שרון.
הולכים לקניות יחד
דרך נוספת ללמד את הילדים בגיל הרך היא ללכת איתם לקניות ולתת להם סכום של כסף מראש, למשל 5 או 10 שקלים, לרכישת דבר אחד קטן לעצמם. את העודף יחסכו בקופה בבית, אומרת ענבר ישראל. לדבריה, חשוב מאוד שההורה יעמוד עמוד בסכום שהגדיר מראש על מנת שיהיה ערך לימודי לחוויה. במהלך הקניות ההורה יכול לשתף את הילדים בשיקולים העומדים מאחורי החלטת הקניה, אבל לא להגזים ולהסביר כל דבר. למשל, אם העדיף לקנות מוצר אחד על פני מוצר אחר מכיוון שהוא זול יותר, או שהחליט לא לנצל מבצע מסויים מכיוון שאין לו צורך בכמה מוצרים מאותו סוג. בדרך זו הילדים ילמדו שלא ניתן לקנות כל מה שרוצים, שניתן לחסוך כסף לטובת צרכים וחסכונות וייחוו דוגמא לצרכנות ביקורתית.
שואלים ספרים מהספריה
להקניית הכישורים הנדרשים להתנהלות נבונה עם כסף, ניתן לשחק גם בדברים שאינם קשורים בכסף באופן ישיר, אומרת ענבר ישראל. למשל, על מנת להמחיש את ההבדל בין דברים שרוצים לדברים שצריכים, אפשר לשחק במשחק שקשור באוכל: שמים סוגי מאכלים שונים וממיינים אותם יחד עם הילד לשני סלים או קערות - מאכלים שהגוף שלנו צריך (כמו ירקות, פירות וגבינה) ומאכלים שאנחנו רוצים אבל לא צריכים (חטיפים, ממתקים).
מושג ההלוואה, אשר לפי מחלקת החינוך הפיננסי במשרד האוצר הילדים בגיל הרך צריכים לדעת לגביו שאפשר לשאול משהו מאדם אחר ושצריך להחזיר אותו, ניתן להסביר על ידי הליכה לספריה. "כאשר הולכים עם הילד לספריה הוא שואל ספר, קורא בביתו ושומר עליו, מחזיר לספריה וחוזר חלילה, ניתן בגיל מאוחר יותר להיעזר בסיטואציה זו להסברת מושג ההלוואה באופן בסיסי", אומרת ענבר ישראל.