עוד רפורמה תקועה: חיסול הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים נדחה למרץ 2014
באוצר רוצים לחסל את הביטוחים הסיעודיים שנמכרים דרך מקומות העבודה משום שהם לא כלכליים, ולהעביר את המבוטחים לביטוחים פרטיים יקרים. המהלך נדחה בעבר בשנה, כעת הוא נדחה בשלושה חודשים נוספים, וייתכן שבסוף כלל לא ימומש
רפורמות הביטוחים הסיעודיים תקועות עמוק בצנרת הבירוקרטית של משרד האוצר. אם יש לכם ביטוח סיעודי קבוצתי דרך מקום העבודה, כנראה גם אתם קיבלתם בשבועות האחרונים הצעה מחברת הביטוח להצטרף לפוליסה חדשה בהנחה משמעותית. זאת על רקע הרפורמה של אגף שוק ההון במשרד האוצר, שקבעה כי מינואר 2014 לא יותרו מכירה או חידוש של ביטוחים סיעודיים קבוצתיים. אלא שכעת מתברר כי מתחת לרדאר הרפורמה נדחתה רשמית עד לסוף מרץ 2014, ובשוק ביטוחי הבריאות מעריכים כי חילופי הכוחות באגף שוק ההון ידחו את הביצוע עד לסוף 2014.
באוצר סירבו להתייחס לשאלות "כלכליסט" בנושא, ורק השיבו כי "הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים, ובכללם נושא פוליסת הסיעוד האחידה, נבחנים על ידי אגף שוק ההון". כך או כך, אם מיהרתם להמיר את הביטוח הסיעודי שלכם ממקום העבודה בביטוח סיעודי פרטי, ייתכן שעשיתם זאת מוקדם מדי, ותשלמו מחיר גבוה מדי
שלא לצורך.
לא בטוח שסלינגר מעוניינת
בישראל יש כיום שלושה סוגי ביטוחים סיעודיים, והנפוץ בהם (4 מיליון מבוטחים) הוא זה שנמכר דרך קופות החולים (ראו הרחבה במסגרת). הסוג השני הוא הביטוחים הסיעודיים הפרטיים והיקרים מאוד שחברות הביטוח מוכרות באופן ישיר לציבור (כ־400 אלף מבוטחים). הסוג השלישי הוא ביטוחים סיעודיים שנמכרים באופן קבוצתי דרך מקומות העבודה. כמיליון ישראלים מכוסים בביטוח כזה במקומות העבודה הגדולים, בקיבוצים וכדומה, וזה הסוג שנמצא בעיצומה של הרפורמה המדוברת.
קשישים סיעודיים (ארכיון) צילום: אוראל כהן בתמצית, האוצר הבין שהביטוחים הקבוצתיים הם בועה שהולכת להתפוצץ. המפקח הקודם על הביטוח פרופ' עודד שריג אמר בגלוי כי לא בטוח שהפוליסות הללו יוכלו לספק ללקוחות את מה שהן מבטיחות, משום שהכסף שהמבוטחים משלמים
כדי להתמודד עם המצב הזה בחר שריג בפתרון שנוי במחלוקת: להפסיק את מכירת הביטוחים הקבוצתיים. במקור, ההוראה היתה אמורה להיכנס לתוקף בינואר 2013. אבל אז התחיל משא ומתן ממושך עם כל הגורמים המעורבים, מחברות הביטוח ועד ההסתדרות, עד שלבסוף הרפורמה נדחתה לינואר 2014, ועכשיו, כאמור, היא נדחית שוב.
מי שהובילו את הרפורמה הזו היו שריג והמשנה לשעבר למפקח על הביטוח לי דגן. שניהם כבר פרשו, וכעת האחריות לרפורמה נמצאת בידי המפקחת החדשה דורית סלינגר. זו, מספרים באוצר ובשוק ביטוחי הבריאות, "לומדת את הנושא", וייתכן שלא רואה עין בעין עם קודמה בתפקיד - דבר שיכול להשפיע באופן מהותי על אופן יישום הרפורמה ועל עצם יישומה בכלל.
יש פרט חשוב ששכחו באוצר
חברות הביטוח, מצדן, לא מאבדות זמן, ומפעילות מאמצי שיווק רבים למכור לציבור ביטוחים סיעודיים פרטיים שהבעיה העיקרית בהם היא מחירם הגבוה, בפרט למבוגרים. כך למשל, בן 59 שירצה לקנות ביטוח סיעודי פרטי שיעניק לו 10,000 שקל בחודש למשך שארית חייו, אם יהפוך לסיעודי, יצטרך לשלם עד 750 שקל בחודש.
מסיבה זו חברות הביטוח מעניקות הנחות משמעותיות כדי לעודד את הלקוחות לעבור אליהם. ההנחות נעות לרוב בין 15% ל־20%, אך יכולות להגיע אפילו עד 35% במקומות עבודה שלא עובדים עם סוכן ביטוח. זאת אף שלמי שנמצא בביטוחים הקבוצתיים יש לפחות עוד חצי שנה עד שהרפורמה של האוצר תתחיל לפעול, אם בכלל. ולעתים, באישור משרד האוצר, חברות הביטוח מציעות את ההנחות האלה אם ורק אם העובדים ירכשו ביטוחי בריאות אחרים (לא סיעודיים) מאותה חברת ביטוח.
נקודה נוספת שנותרה בינתיים ללא מענה מצד משרד האוצר היא מה אמורים לעשות העובדים המבוגרים יותר, אלה שכבר חצו את גיל 60, והסיכון שלהם להפוך לסיעודיים גדל באופן משמעותי. עובדים אלה יצטרכו לשלם מאות שקלים בחודש עבור ביטוח סיעודי פרטי, אם בכלל חברות הביטוח יסכימו לבטח אותם. כדי לתת מענה לאוכלוסייה זו, החליטו באוצר לחייב את חברות הביטוח למכור להם ביטוח סיעודי רזה יותר מהביטוח הקבוצתי שנהנו ממנו עד כה, אבל זול משמעותי מהביטוח הסיעודי הפרטי.
אלא שלמרות הכוונות הטובות, מישהו באוצר שכח לקדם את העניין, שבעיקר ממתין להגדרת מחיר מדויקת - כמה בדיוק פוליסת הביניים אמורה לעלות? האם היא תהיה יקרה יותר מההנחות שמעניקות חברות הביטוח היום? וכל עוד רב הנסתר על הגלוי, העובדים והמעסיקים לא יכולים לקבל החלטה מושכלת באיזו פוליסה חלופית לבחור.
