"רוצים עסק משפחתי מצליח? אל תכניסו את הבנים כמנהלים"
פרופ' רפאל עמית, מומחה לעסקים משפחתיים, מציע לבעלי העסק לשכור מנהלים מקצועיים ולאפשר לחברי המשפחה לכהן בדירקטוריון; בראיון ל"כלכליסט" מפציר עמית במייסדי עסקים משפחתיים: "אל תכריחו את בני הדור השני להיכנס לעסק. תנו להם לעשות מה שהם אוהבים"
דן פרופר, יו"ר אסם, הודיע לפני כחודש על מכירת אחזקותיו במניות אסם לנסטלה תמורת כ-142 מיליון דולר. פרופר אמר על המכירה כי: "כבר לפני מספר שנים העברתי את אחזקות מניותיי באסם לידי ארבעת ילדי ועכשיו הגיעה העת לאפשר לכל אחד מהם לפתח פלטפורמה משלו".
- איתן ורטהיימר: "עסקים משפחתיים - הכי נכון לא להעביר הלאה"
- עסק משפחתי: ההסכם שיכול להציל את העסק ואת היחסים במשפחה
- בני היקר, אתה מפוטר!
פרופר ידוע בתור מי שבמודע החליט לא להכניס את ילדיו לעסק המשפחתי. ארבעת ילדיו מעולם לא עבדו באסם, וכל אחד מהם פיתח קריירה נפרדת ועצמאית. פרופר הסביר את החלטתו במקרים רבים בכך שראה הרבה משפחות נהרסות ועסקים קורסים בגלל מעורבות הדור הבא בעסקים.
גישתו של פרופר נתמכת, כך מסתבר, גם במחקרים אקדמים. "בדרך כלל, כאשר הדור הראשון בעסק משפחתי מעביר את הניהול לדור השני - ערך העסק יורד", אמר ל"כלכליסט" פרופ' רפאל עמית מבית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה בעת ביקורו בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. לכן, כאלטרנטיבה למינוי הבן או הבת של מייסד העסק כמנכ"ל, הוא מציע לשכור מנהלים מקצועיים ולאפשר לחברי המשפחה להיות חלק מהעסק בדרכים אחרות, כמו למשל, לכהן בדירקטוריון.
לעסקים משפחתיים יש בעיות ייחודיות אשר אינן אופייניות לחברות שאינן משפחתיות. עניין האיזון בין היחסים המשפחתיים לבין שגשוג העסק לא קיים כלל בעסקים שאינם משפחתיים. בנוסף, לדברי עמית, בעוד שהקונפליקט המסורתי בין בעלי שליטה למנהלים אינו קיים בעסקים משפחתיים, הוא מוחלף בקונפליקט בין בעלי מניות שהם בני משפחה לבין אלו שאינם חלק מהמשפחה. הבעיות מתעוררות כאשר בעלי שליטה אשר הינם גם חברי משפחה מחליטים החלטות שמיטיבות עם המשפחה אך משפיעות לרעה על בעלי המניות האחרים. הבדל נוסף בין חברות משפחתיות לכאלו שאינן משפחתיות הוא שעסקים משפחתיים נוטים לנהל את עצמם לטווח ארוך. בחירות ההשקעה של חברות משפחתיות הן לטווח ארוך יותר מאשר של חברות ציבוריות אשר מושפעות מהצורך לדווח בכל רבעון לבעלי המניות.
העצה הכי חשובה לדעתו של עמית עבור משפחות שברשותן עסק משפחתי ומעוניינות להעביר אותו לדור הבא היא לא להכריח את בני הדור השני להיכנס לעסק. "תנו להם לעשות מה שהם אוהבים. אולי הבן שלכם רוצה להיות אמן, או רופא או עו"ד ולא לעבוד בעסק שלכם", הוא אומר. בנוסף, גם אם בני הדור השני בוחרים כן להיכנס לעסק המשפחתי, עדיף שזו לא תהיה העבודה הראשונה שלהם אחרי הלימודים, הוא מסביר. כדאי שאת הקריירה שלהם הם יתחילו במקומות אחרים כך שילמדו ויוכלו להביא רעיונות חדשים לתוך העסק המשפחתי וכן יוכלו להתפתח בעצמם ולהיות מאושרים יותר.
"התמקדו באיזון שבין שמירה על הרמוניה משפחתית, יחסים טובים עם הילדים שלכם, לבין שגשוג וצמיחה העסק", מייעץ עמית לבעלי העסקים המשפחתיים.
לגבי בני זוג של הדור השני או השלישי לעסק משפחתי מסביר עמית כי המסקנה מתוך מחקריו היא שבני ובנות זוג יכולים להשתלב בעסק המשפחתי רק על בסיס כישוריהם והכשרתם ולא על בסיס היותם בני הזוג של הדור השני. כמו כן, לדבריו, יש גם לפטר בני ובנות זוג על בסיס ביצועים וכישורים כפי שנעשה עם כל עובד אחר. יש להקפיד שאישה לא תעבוד ישירות תחת בעלה ולהיפך. "כאשר בני ובנות זוג מוכנסים לעסק המשפחתי רק מכיוון שהם מקורבים וזוכים לשכר לא פרופורציונאלי - זה יוצר קונפליקטים בתוך העסק ובתוך המשפחה ומשפיע לרעה על הישרדות ורווחיות העסק", אומר עמית.
אחת הדרכים הרווחות בהן משתמשות משפחות כדי לשמור על השליטה בעסק המשפחתי היא מבנה פירמידה. דרכים נוספות כוללות הסכמי הצבעה וסוגי מניות שונים. "המחקרים שלנו מצאו ששוקי ההון מענישים בעלי עסקים משפחתיים אשר משתמשים במנגנוני שליטה שיוצרים חיץ בין זכויות ההצבעה שלהם וזכויות ההון שלהם", אומר עמית.