רגליים קרות אחרי הקמת עסק

הסיטואציה של נעה ממחישה את ההבדל בין שינוי למעבר. נעה חוללה שינוי, חיצוני, ופתחה עסק אבל היא לא השלימה את המעבר, הפנימי-הפסיכולוגי למצב החדש. מכיוון שעדיין לא קיבלה עליה את תנאי המצב החדש (עסק וכל החששות שמגיעים איתו), היא פרשה בסירוב הראשון שקיבלה.

אנחנו שומעים על שינויים כל יום - אנשים מקימים עסק, לפעמים משנים עיסוק בדרך. השינוי הוא תהליך מהיר. מה שאנחנו לא רואים זה את המעבר הפנימי שאדם עובר עם כל הבלבול, אי הוודאות, והספקות שהמעבר מביא.

בשינוי, אדם עובר ממחוייבות אחת לאחרת. פתיחת עסק מצטיירת כמחוייבות חדשה אבל אדם יכול לפתוח עסק וזה לא אומר שהוא הגיע למחוייבות - הוא עדיין במעבר וגם לא בטוח שהוא ישלים את המעבר.

שלבים במעבר לעסק חדש

1. סיום ופרידה מהמחויבות הקודמת

2. אזור ניטראלי

3. התחלה חדשה

שלב ראשון: פרידה מהסיטואציה הקודמת

המעבר מתחיל כשאדם עוזב מצב קיים, מבחירה או אילוץ. את השלב הראשון במעבר מאפיינים רגשות שקשורים לאובדן: הכחשה, שוק, כעס, תסכול או מתח. מה שנראה כמו רק פרידה פיזית למעשה הוא גם אובדן של חלק משמעותי בהגדרה העצמית - יחד עם העזיבה את הארגון, אדם מאבד הכנסה קבועה, תכניות פנסיה והשתלמות, קולגות, מקום קבוע ללכת אליו כל בוקר, את המקום שבו הוא ביטא את היכולות שלו, יציבות. הוא כנראה גם מאבד חלק מהזהות התעסוקתית שלו - או לפחות את התשובה לשאלה, "במה אתה עוסק?".

עסקים קטנים, לפעמים פותחים עסק אך לא משלימים את המעבר הפנימי הדרוש להצלחה צילום: כרמית פלר

אנשים צריכים לקבל שמשהו הסתיים לפני שהם יכולים לקבל את הרעיון החדש. כדי לחוות את השלב הזה בהצלחה, מומלץ:  

• להכיר את תהליך השינוי, ברמה התיאורטית (אנשים מפחדים ממה שהם לא מכירים ולכן כדאי להכיר את שלבי השינוי ולהיות מודע לטבע התהליך).

• לזהות את הרגשות שעולים ולהכיר מגוון של התמודדויות.

• להוקיר את העבר, את מה שהיה. אפשר גם לחשוב על האופן בו הישן תורם להקמת העסק (מיומנויות שנרכשו בארגון, קשרים, בסיס כלכלי).

שלב שני: אזור ניטראלי

השלב הזה מאופיין בתחושת חוסר כיוון, חרדה לגבי העתיד וסקפטיות, חוסר מוטיבציה ומעורבות נמוכה בתהליכים. זה הזמן שאנשים נפרדו מהסיטואציה הישנה אבל הם עדיין לא הגיעו למחוייבות חדשה. לעיתים קרובות השלב הזה מבלבל, משתק ומתסכל. לא הדרך הישנה ולא הדרך החדשה עובדת. הם עשויים לגלות התנגדות לעסק החדש. אנשים לכודים בין דרישות וציפיות סותרות. אנשים בחוץ, יגידו: 'תתחיל למכור!' או יאבדו סבלנות לשמוע שוב שאתה מבולבל, "מה הבעיה? תבנה אתר!", אלא שהאדם בשלב הזה של המעבר מתקשה לקבל החלטות והוא עדיין חוקר את המצב החדש.

השאלות העיקריות שבעל העסק שואל בשלב זה עוסקות באיך להיות "מקסימום הוא" - מהי ההצטיינות המיוחדת של העסק? מה הוא עושה בהתלהבות? איך הוא מביא את אלו לידי ביטוי? מבחינת יחידת הרווח, גם אלה שתכננו והגדירו אסטרגיה יראו שהמודל העסקי שתוכנן בדרך כלל לא לקח בחשבון את כל המשתנים שהוא פוגש במציאות.

כדאי להבין שזה בסדר שלא כל התשובות ישנן. כדי לשפוך אור חדש על המצב, כדאי לצאת לשטח ולהתנסות. זה השלב שמאפיין הרבה סיפורים הרואיים של חברות. אנחנו מכירים, למשל, את מה שנראה פיזור בשנים הראשונות שלHP שייצרה מגוון מכשירים חשמליים ואפילו כלי נשק ולקח להם זמן להגיע למדפסות.

אם בהיבט המעשי מומלץ לצאת לשטח, בהיבט הרגשי, אני מציעה:

• לשמור על אופטימיות.

• להתמקד באזורים שיש שליטה עליהם (כדי לייצר תחושת יציבות).

• לערב מלווים איכותיים שאפשר לשתף אותם במידע וברגשות ולקבל משוב.

שלב אחרון: התחלות חדשות

השלב האחרון במעבר הוא שלב של גישה חיובית, תקווה והתלהבות. אנשים חווים בהירות ויכולים לראות קדימה - הם רוצים להצליח וזה הזמן המתאים לתכנן את העתיד, להגדיר מטרות עסקיות ומדידות - ולהתחייב אליהן.

הכותבת היא יועצת עסקית ומנהלת אתר גולדה (golda.co.il).