כנס כלכליסט
"האתגר של הרשויות הוא להגיע למשקיעים לפני שאיבדו כספם בהונאות"
לדברי שרונה מזליאן-לוי, הממונה על חינוך הציבור ברשות לניירות ערך ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם וסביבת הריבית הנמוכה מביאים משקיעים רבים להתפתות להשקעות מסוכנות שאת רובן ניתן למנוע על ידי חינוך פיננסי
"אחד האתגרים הגדולים ביותר כיום של הרשויות הוא להגיע לציבור המשקיעים בטרם שמו כספם על קרני הצבי ולפני שאיבדו אותו – ולא לאחר מכן וחינוך הציבור הוא כלי מרכזי במתן מענה לאתגר זה", כך אמרה היום (ב') שרונה מזליאן-לוי, הממונה על חינוך הציבור ברשות ניירות ערך בכנס חירות פיננסית המתקיים בתל אביב.
לדברי מזליאן-לוי, בעולם של ניירות ערך, סוגיית הסיכון היא מרכזית ביותר כשבכל השקעה כלכלית שהיא יש סיכון ובעולם של ניירות ערך יש מנעד רחב של סיכונים – החל מסיכונים בעלי סיכון נמוך יחסית ועד לסיכונים בעלי פוטנציאל של אובדן הכסף כולו.
קראו עוד בכלכליסט:
- אריק פינטו: "העצמה דיגיטלית מאפשרת להעמיק את הידע הפיננסי"
- "תוכנית חיסכון לכל ילד תצליח רק בשילוב עם חינוך פיננסי מגיל צעיר "
בקצה הסקאלה של הסיכונים הללו, לפי מזליאן-לוי, אנו מוצאים את ההשקעות של הציבור בקרב גופים שאינם מפוקחים אשר חלקן הן הונאות. "הונאות היו תמיד", אומר מזליאן-לוי. "אך בעקבות ההתפתחויות הדיגיטליות של היום והכפר הגלובלי בו אנו חיים כיום, וסביבת הריבית הנמוכה הקיימת ברחבי העולם, הנושא הפך לאחד האתגרים המרכזיים של הרגולטורים ואחרים ברחבי העולם במלחמה למען ההגנה על כספי המשקיעים. הציבור הרחב שואף לקבל תמורה גבוהה לכסף שלו ובמקביל לכך, בעידן הדיגיטלי של היום, לכאורה, חלק לא מבוטל מהציבור אינו אקטיבי כבעבר בחיפוש אחר השקעות מאחר שהן באות אליו, הצעות מפתות שנראות טובות מכדי להיות אמיתיות – וחלקן אכן לא אמיתיות".
מזליאן-לוי מוסיפה כי אותם משקיעים המתפתים להשקיע את כספם בהונאות הללו משלמים מחיר כלכלי כבד ובמחקר שנערך בארה"ב עלה כי כ-50 מיליארד דולר בשנה אובדים לטובת הונאות. אך מעבר למחיר הכלכלי הכבד יש לכך מחירים אישיים שחווים הקורבנות – נפשיים, בריאותיים (חרדה, מתח כבד, דיכאון ובעיות שינה) ומשפחתיים.
מזליאן-לוי. "כ-50 מיליארד דולר בשנה אובדים לטובת הונאות" צילום: אריאל שרוסטר
"חינוך הציבור", מבהירה מזליאן-לוי, "הוא כלי משלים של האכיפה והגילוי. יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, סבור כי כדאי לתעל חלק מהקנסות על מפרי חוק בתחום הפיננסי לתקצוב חינוך פיננסי דוגמאת FINRA בארה"ב".
עיקר הפעילויות של רשויות ניירות ערך בארץ ובעולם מתמקדות בפעילות באמצעות כלי התקשורת, רשתות חברתיות; מערכת החינוך; ושיתופי פעולה עם רשויות מקומיות ועוד. "לאחרונה", מספרת מזליאן-לוי, "השלמנו פיילוט של הדרכת חינוך פיננסי בקבוצות קטנות בתוכנית "משקיעים בעתיד" – סטודנטים מדריכים תמורת מלגות ואנו צפויים להרחיב הפעילות. בנוסף השקנו לפני כחצי שנה מערכת הצבעות אינטרנטית ובאמצעותה בעלי מניות ואגרות חוב יכולים להצביע באסיפות שבהן הם זכאים להצביע, באמצעות האינטרנט. מהלך זה נועד לעודד משקיעים לממש את זכויות ההצבעה שלהם באסיפות וע"י כך להביא להגברת מעורבותם בקבלת החלטות. נכון להיום, שיעור השתתפות הציבור בקבלת ההחלטות בתאגידים המדווחים, ובכלל זה בחברות הציבוריות, נמוך".
מזליאן-לוי הזכירה בהרצאתה סקר בינלאומי שפורסם לאחרונה על ידי מכון המחקר גאלופ בשיתוף S&P, אוני' גורג' טאון, GFLEC - Global Financial Literacy Excellence Center והבנק העולמי. מדובר בסקר הגדול והמקיף ביותר מסוגו שנערך עד כה, שנערך ב-140 מדינות בקרב גילאי 15 ומעלה, שביקש לבחון את המסוגלות והיכולת של הציבור להתמודד עם הסביבה הכלכלית החדשה, לבחון את הקשר בין אוריינות פיננסית והשימוש במוצרים כלכליים וכן לבדוק האם יש קבוצות בעלות רגישויות ספציפיות.
על פי תוצאות הסקר, במקום הראשון עם 71% אוריינות פיננסית נמצאות המדינות הסקנדינביות – נורווגיה, שוודיה ודנמרק ולאחריהן אנחנו עם 68%. מהמחקר עולה שרק כ- 33% מהעולם יודעים את ה"א'-ב'" של הכלכלה. עוד עלה כי כמעט בכל מקום נשים הצליחו פחות במבחן לעומת הגברים וכן כי אוריינות פיננסית נמוכה יותר בכלכלות מתפתחות לעומת מפותחות. עוד עלה כי השאלות בנושאי ריבית, אינפלציה וחשבון פשוט היו השאלות שידעו לענות עליהן הכי הרבה ואילו הנושא שידעו עליו הכי פחות – הוא סיכונים, ובמיוחד בכלכלות שפחות מפותחות, ככל הנראה משום שיש שם פחות כלים רלוונטים.