כנס כלכליסט
"היום אנחנו חוסכים פחות זמן, חיים יותר וחשופים לריבית נמוכה יותר"
הפרשן והעיתונאי הבכיר שאול אמסטרדמסקי מסביר בכנס "כלכליסט" מדוע הדור של ימינו יישאר ללא פנסיה אם המצב יימשך כפי שהוא. וגם - מה ניתן לעשות כדי לשנות אותו?
"אם חשבתם שהמערכת הבנקאית היא ריכוזית, אז זו תחרות פרועה לעומת מה שקורה בפנסיה", כך אמר שאול אמסטרדמסקי, פרשן ועיתונאי בכיר בכנס חירות פיננסית של "כלכליסט" ובנק הפועלים בפתח דבריו. בעשור הקרוב היקף הסכומים אמור להיות 2 טריליון שקל שהם נמצאם בידיים של כחמישה גופים המחזיקים 97% לערך משוק הפנסיה. יש 5 מנהלי השקעות ראשיים שמחליטים לאן הולך הכסף שלך. זו ריכוזיות עצומה".
- "אנשים פותחים מסעדות מהסיבות הלא נכונות. זה מתחיל ונגמר בבעיית אגו"
- "דור המילניום נוטה יותר לסמוך על הבנק כמקור מידע בזכות השירותים הדיגיטליים"
- דן אריאלי: "כל הניסיונות לחנך אנשים לידע פיננסי לא עובדים"
אמסטרדמסקי התייחס לכמה אלמנטים עיקריים בעולם הפנסיה ובעיקר ל'שעמום' שאופף נושא זה הכרוך במחלות ופטירה ובגיל הזיקנה. "פנסיה זה רק עניין טכני אבל במהותו זה נושא מהותי הרבה יותר - של צדק חלוקתי וצדק בין דורי", הוא הדגיש .
"למה אין סיכוי שתהיה לכם פנסיה?", שואל אמסטרדמסקי ומסביר את השינויים שחלו בענף זה: "אם אתם נמצאים בעולם הפנסיה הישן יש לכם פנסיה תקציבית ואם אתם בעולם הפנסיה החדש למעשה לא מובטח לכם שום חיסכון כי הסיכונים מועמסים עליכם", הוא ציין. "בני 45 היום חוסכים פחות זמן. לא חוסכים ישר אחרי הצבא כפי שקרה בעבר, עוברים מספר רב של מקומות עבודה, הרבה אנשים נכנסים לשוק העבודה רק אחרי התואר שני. מצידו השני של שוק העבודה אנחנו גם לא נשארים בשוק העבודה עד גיל הפנסיה" , הוא מסביר.
על פי נתוני הלמ"ס כמה עשרות אחוזים של פרטים בשוק העבודה נהפכים לדורשי עבודה אחרי גיל 45. הבעייתיות היא גם בהארכת תוחלת החיים ובפיתוח תרופות והתחזית היא תוחלת חיים של 90 שנה לאישה בעוד כ-30 שנה.
כדי לטפל בבעיה ניתן למשל לפתוח חיסכון פנסיוני גם בגיל אפס. ככל שנצבור, אפילו קצת כסף בשלב הראשון, הסיכוי של הסכום הזה להצטבר לסכום רב יותר בגילאים מאוחרים יותר הוא רב יותר לעומת מי שלא חוסך באופן כזה". אמסטרדמסקי מדגיש כי באוצר החל מהלך דומה כאשר במקום העלאת קצבאות הילדים, 50 שקל מדי חודש מהקצבה יצטברו לחיסכון עבור הילדים שייפתח רק כאשר הילד יגיע לגיל 18.
"המדינה אבל לא רוצה סתם כך לחלק הטבות מס", אומר אסמטרדמסקי ומסביר כיי על חסכונות פנסיוניים יש הטבות מס וכי ניתן להעניק אותן באופן דינאמי. "דבר זה נעשה באנגליה. כל מי שחלק מהכנסתו הוא לא קבוע אלא תלוי ביצועים ניתן להתאים את הטבות המס לשכר – בשנים טובות יותר נחסוך יותר ובשנים פחות טובות נחסוך יותר, הרי שהתועלת הייתה רבה יותר". הוא מציין אף כי ניתן לתת מענק פנסיה שלילי – כדבר התלוי ברצון של הממשלה. הטבות המס הדינאמיות עלו על שולחן האוצר אך זה נפל בגלל שהדבר "מסובך ליישום".
אמסטרדמסקי. ניתן לפתוח חיסכון פנסיוני גם בגיל אפס צילום: אריאל שרוסטר
"כאשר אנשים מושכים את כספי הפיצויים הם בבת אחת חותכים כ-30% מהחיסכון הפנסיוני שלהם.בעשירון העליון זה נעשה פשוט מבורות. למשל לצורך הקטנת המשכנתא". אמסטרדמסקי ציין לחיוב כי בשנים האחרונות יש מעט התעוררות של מודעות לנושא, אך לדעתו ניתן לעשות פעולה שתאסור לבצע משיכה מלאה של הפיצויים, או למשל שהממשלה תחליט שיש למצוא מקום עבודה חדש ורק אז יתאפשר למשוך את מלוא כספי הפיצויים של מקום העבודה הקודם".
אמסטרדמסקי גם מדגיש גם את חשיבות מסלולי ברירת המחדל שיכנסו לתוקף מתחילת 2016. "מסלולים אלו צריכים להיות מותאמים. כך למשל ליצור מסלול בדמי ניהול כמעט אפסיים, כמו שיש לאנשי הקבע שחוסכים בחברת הראל שניגשה למכרז והציעה דמי ניהול כמעט אפסיים מסך החיסכון המצטבר". אמסטרדמסקי מציע כי כדי ליישם זאת דרושה הירתמות של מסה של אנשים מה שנקרא "קרן פנסיה ממלכתית" – כזו שתתבסס על ניהול השקעות פאסיבי, מה שיחסוך עלויות שיווק והפצה, כמו גם יחסוך את הצורך בסוכני הביטוח. הצעה נוספת היא פתיחה של מסלולי ברירת מחדל רבים יותר.
