דיברת עם סוכן הביטוח? רפורמת ברירת המחדל לא רלוונטית עבורך

סעיף המסתתר ברפורמת קרן פנסיית ברירת מחדל מוציא את העוקץ מהרפורמה שאמורה היתה להרעיד את שוק הפנסיה, לפחות עד גמר 2019, והופך אותה ללא רלבנטית עבור כל מי שנפגש עם סוכן ביטוח ובחר בקרן הפנסיה שעליה המליץ.

במסגרת הרפורמה ייבחרו בתהליך תחרותי על ידי משרד האוצר שתי קרנות פנסיית ברירת מחדל, שיציעו דמי ניהול נמוכים לחוסכים שלמעסיק שלהם אין הסדר פנסיית ברירת מחדל עבורם. כלומר, הסדר עם קרן פנסיה לצירופו האוטומטי של העובד, אלא אם הוא בחר בקרן אחרת. החוזר של הממונה על שוק ההון דורית סלינגר שפורסם בתחילת השבוע אמנם דורש כי גם מעסיקים שיש להם הסדר ברירת מחדל יפרסמו מכרזים פנסיוניים חדשים לפי קריטריונים של האוצר ששמים דגש על דמי ניהול נמוכים, אך הוא מאפשר להם לעשות זאת עד מרץ 2019. אלא שלאחר מועד זה, סיכוייה של הרפורמה להצליח אינם גבוהים כל זמן שלסוכני הביטוח תהיה נוכחות במגרש הפנסיוני. זאת משום שלפי הרפורמה, ברגע שסוכן נפגש עם עובד והעובד בחר בקרן הפנסיה שעליה המליץ הסוכן, הדבר נחשב לבחירה של העובד ולכן קרן ברירת המחדל אינה רלבנטית עוד עבורו.

באוצר מקווים כי קרנות פנסיה קטנות יזכו במכרז, וזאת במטרה לשבור את ההגמוניה בשוק הפנסיה שנשלט על ידי קרנות הפנסיה הגדולות. אך עושה רושם כי אנשי המשרד אינם ערים לכך שהקרנות הגדולות יוכלו להמשיך לשלוט בענף דרך סוכני הביטוח. חברות הביטוח הגדולות, שמחזיקות ב־96% משוק הפנסיה, גם מחזיקות בבעלות על סוכנויות הביטוח הגדולות, ולכן הפוטנציאל של קרנות הפנסיה הקטנות לזנב בגדולות באמצעות הרפורמה הופך לזניח.

רפורמה לחלשים

רפורמת ברירת המחדל אמורה לטפל בראש ובראשונה ב־750 אלף החוסכים שמשלמים פחות או יותר את דמי הניהול המקסימליים הקבועים בחוק — 6% מההפקדות ו־0.5% מהצבירה. אלא שכמחצית מאותם עובדים הם עובדים מוקפאים שעזבו את מקום העבודה שלהם ודמי הניהול של החיסכון שצברו קפצו למקסימום.

המחצית השנייה כוללת עובדים חלשים יחסית כמו עובדי קבלן, שמירה, ניקיון וכו'. רובם של העובדים האלו (כ־70%, לפי ההערכות בענף) מטופלים היום על ידי סוכני ביטוח. לכאורה, הרפורמה הזאת יכולה להוריד להם את דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני בעשרות אחוזים ולהגדיל את קצבת הפנסיה הצפויה שלהם; אלא שמכיוון שסוכני הביטוח גוזרים קופון על דמי הניהול שלהם, הסיכוי שהם יעודדו אותם לעבור לקרן ברירת המחדל נמוך.

הסוכן יהיה חייב לנמק לאותם עובדים מדוע קרן הפנסיה שהוא מציע להם עדיפה על אופציית קרן ברירת המחדל המוזלת. לכאורה ניתן לצפות שהחיוב הזה ידחף חוסכים רבים לקרנות ברירת המחדל. אלא שכבר היום קיימות קרנות פנסיה שמציעות דמי ניהול נמוכים ולא נרשמת עליהן הסתערות. לדוגמה: במרץ 2013 זכתה קרן הפנסיה הקטנה של מיטב דש במכרז הפנסיה של עובדי המדינה. הקרן זכתה באפשרות לצרף את כל עובדי המדינה לשורותיה בדמי ניהול השואפים לאפס. אלא שרוב העובדים לא עברו למיטב דש ונשארו בקרן הפנסיה של כלל ביטוח, שבה התנהל ההסדר הקודם שלהם, לאחר שנציגי כלל שכנעו אותם לא לעבור.

סוכני הביטוח מתוגמלים על שיווק מוצרי פנסיה כנגזרת מדמי הניהול שמשלם העובד. קרנות שמציעות דמי ניהול נמוכים יכולות להציע אותם כל זמן שהן לא נדרשות לשלם עמלת סוכן. לפיכך, לסוכן אין שום תמריץ לשווק קרן פנסיה זולה, כמו קרן ברירת המחדל שלא מייצרת לו שום רווח. קרנות הפנסיה יודעות את זה, ולכן הן משתמשות בצבא של סוכני ביטוח, שלו היא משלמת עמלות כדי שישווק אותן בהצלחה.

הקרנות הגדולות חוששות

בשבועות הקרובים יחל משרד האוצר את ההליך התחרותי בין קרנות הפנסיה, שבסופו ייבחרו שתי הקרנות שיציעו את דמי הניהול הנמוכים ביותר כקרנות ברירת מחדל, ואליהן יצורפו אוטומטית חוסכים שהמעסיק שלהם לא דאג להם לדמי ניהול נמוכים. האוצר בונה על כך שהקרנות הזוכות יציעו דמי ניהול נמוכים מאוד, כך שייווצר לחץ על קרנות הפנסיה הגדולות להפחית את דמי הניהול לחוסכים הקיימים, שיוכלו לאיים לעבור גם כן לקרנות ברירת המחדל.

חברות הביטוח מגדל וכלל, המחזיקות בקרנות הפנסיה השנייה והשלישית בגודלן בישראל — מקפת ומיטבית עתודות בהתאמה — כבר פרסמו אזהרת רווח בעקבות הרפורמה. לעומתן, ממנורה, שמחזיקה בקרן הפנסיה הגדולה בישראל — מבטחים החדשה — שאמורה לספוג את מרב הנזק, לא נשמע קול. בינתיים.

בחודשים האחרונים הציפו המתנגדים לרפורמה, ובראשם קרנות הפנסיה הגדולות, שלל טיעונים נגד הקריטריון המרכזי לבחירה בקרן הפנסיה הזוכה — דמי הניהול. המתנגדים טענו שפרמטרים של שירות, גודל הקרן והתשואות שלה חשובים לא פחות. סוכני הביטוח יוכלו להשתמש בטיעונים האלו כדי לשכנע את החוסכים לא לעבור לקרנות ברירת המחדל. למעשה, כבר היום הם עושים זאת כשעובדים מתלבטים עמם מדוע לא לעבור לקרן פנסיה מוזלת כמו זו שמציעה מיטב דש.

לא רק חברות הביטוח מתנגדות לרפורמה. גם ארגוני המעסיקים, שבראשם עומד נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, מתנגדים לה משום שהם רוצים לשלוט בבחירת קרן הפנסיה של העובדים שלהם. לכאורה, מעסיקים שאין להם רצון להתאמץ ולצאת למכרז חדש, יצרפו את עובדיהם לקרנות ברירת המחדל של האוצר, אלא שהם גם יוכלו לעשות דבר נוסף כדי למנוע זאת — להכניס סוכן ביטוח לתמונה. כמו כן, גם סוכני הביטוח יוכלו לשכנע את המעסיקים שעדיף לעובדים שלהם להתייעץ איתם כדי שיסייעו לעובדים בבחירת קרן הפנסיה, משום שדמי הניהול אינם חזות הכל. ומאותו הרגע, הרפורמה אינה רלבנטית להם.

יובל ארנון, יו״ר הוועדה לביטוח פנסיוני בלשכת סוכני ביטוח אמר בתגובה: "כפי שהצהירו, בצדק רב, חברי ועדת הכספים והעומד בראשה בעניין זה, פנסיית ברירת המחדל היא מוצר מורכב וחשוב מידי לעתיד הפנסיוני של המבוטחים, מכדי להעבירו באמצעות חוזר פיקוח. על המוצר הפנסיוני לבוא לידי ביטוי אך ורק בחקיקה שתסדיר את מכלול ההיבטים הדרושים לקרן. לצערי, הקריטריונים שנקבעו במסגרת פנסית ברירת המחדל אינם נכונים והמשקולות שניתנו לדמי הניהול שגויים. פרמטרים נוספים כמו רמת השירות למבוטחים, תשואות דמוגרפיות, והחוסן של קרן הפנסיה שמהווים פרמטרים חשובים לטווח הרחוק, לא באים בה לידי ביטוי. כפי שהצהרנו לאורך השנתיים האחרונות בשלל הזדמנויות - לשכת סוכני ביטוח, קוראת למפקחת על הביטוח לקחת אחריות על הציבור הרחב עליו היא אמונה - ציבור המבוטחים. אנו מצפים כי המפקחת תקדם את מסלול הפרדת תגמול הסוכן מדמי הניהול שמשלם המבוטח. לצערנו אוזלת ידה של המפקחת לבקר ולפקח על מכלול הרפורמות שהיא יוצרת, אינו מוביל לשיפור המציאות בענף הפנסיוני, אלא גורם לעוול מתמשך לציבור המבוטחים".