המוסדיים נגד חבילת השכר של מנכ"ל הראל השקעות
חברת הייעוץ למוסדיים המליצה לאשר את החבילה, אך מתנגדיה טוענים שהיא לא כללה מצנח זהב של מיליון שקל, שהוצג כמענק חד פעמי. לדבריהם, החישוב נועד לעקוף את תקרת השכר
הגופים המוסדיים נוטים להסתייג מאישור עלות שכרו של רונן אגסי, מנכ"ל חברת האחזקות הראל השקעות, המחזיקה בהראל ביטוח. ל"כלכליסט" נודע כי כלל, מגדל ובית ההשקעות פסגות החליטו להצביע נגדה באסיפה בשבוע הבא למרות ההמלצה של חברת הייעוץ אנטרופי.
חוות הדעת של אנטרופי התבססה על חבילה של 3.4 מיליון שקל בשנה, אך לטענת בעלי המניות, בפועל היא עומדת על כ־3.7 מיליון שקל, משום שאגסי זכאי לעוד כמיליון שקל במעין מצנח זהב — הפרשה חד־פעמית שנובעת מהגדלת שיעור הפיצויים ל־150%, כפי שהונהג בקרב יתר נושאי המשרה הבכירים בהראל.
בעלי המניות סבורים כי יש לשקלל את עלות הפיצויים בחבילת השכר ולפרוס אותה על פני שלוש השנים שבהן החבילה בתוקף - קרי תוספת של כ־300 אלף שקל בשנה.
מדובר בסוגיה מורכבת שתשפיע גם על חוק שכר הבכירים. לכאורה, אם רכיב הפיצויים לא נכלל בעלות השכר השנתית, חברות יכולות להשתמש בו כפרצה לצורך הגדלת השכר מעבר לתקרה באמצעות הגדלת רכיב הפיצויים ל־200% ו־300%.
לכאורה מדובר בתוספת לא מאד משמעותית, אך היא קריטית מבחינת בעלי המניות. לפני שנה וחצי הבהירה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר באופן שלא משתמע לשתי פנים כי היא מצפה מהמוסדיים שלא לאשר שכר מעל 3.5 מיליון שקל בשנה.
חוק הגבלת שכר הבכירים החדש יפחית את התקרה הזאת ל־2.5 מיליון שקל באוקטובר, אלא שהמוסדיים מעדיפים להתייחס רק לתקרה הקודמת. ובמקרה של אגסי, רכיב הפיצויים גורם לשכרו לחרוג מהרף שהמוסדיים מוכנים לאשר.
אנטרופי ביררה את הנושא מול הראל השקעות, שטענה כי מדובר בהפרשה חד פעמית ולא בהפרשה שתיפרש על פני שלוש שנים, ולכן אין להתחשב בה כחלק מעלות השכר השנתית.