נורת הלֵד החדשה של פיליפס: אם תבריגו אותה היום, היא תעבוד עד 2028
תאורת LED היא טרנד היסטרי באדריכלות ובעיצוב אווירה, בעיקר בזכות חיסכון אדיר באנרגיה וצריכת חשמל סופר־נמוכה - אבל עד היום היא לא כבשה את השוק הביתי. כל זה עומד להשתנות: חוקים חדשים כבר מצמצמים את השימוש בנורות להט, ופרס אמריקאי לחברה שתמציא מחדש את התאורה מדליק את השוק
בעלי הבסטות בשוק קובנט גרדן בלונדון מרוצים: תאורת הלֵד (LED) החדשה שהותקנה בסוף החודש האחרון בשוק, שפועל מאז 1654, עושה טוב לסוחרים ולהנהלה. "אנחנו מאושרים מהתאורה", אמר כריס דוריס, בעל דוכן ותיק לפירות וירקות, לנציגי העיתונות שהוזמנו להתרשם מהתאורה החדשה. "זו תאורה שכמעט לא פולטת חום. זה טוב לתוצרת החקלאית ונעים יותר לקונים, שלא צריכים לסבול את החום שנפלט בעבר מהמנורות".
התוצרת החקלאית של דוריס אכן נהנית מהתאורה החדשה: מדעני מזון מרחבי העולם כבר הבינו כי טמפרטורות קרירות יותר, כמו גם צמצום פליטת קרניים אולטרה־סגולות, מאריכים את חיי המדף של הפירות והירקות בדוכנים.
גם הנהלת קובנט גרדן מרוצה: לא רק שהתאורה החדשה חוסכת 84% מהוצאות התאורה הקודמות, היא גם מורידה את הוצאות מיזוג האוויר בקיץ, בשל הכמות המזערית של חום שנפלט מהמנורות. "אפילו במשרדים שלנו ראינו שיפור באיכות העבודה", הסביר בוב אשר, מנכ"ל השוק, לעיתונות.
"התאורה שקטה לחלוטין, אין זמזומים מעצבנים, והתלונות של עובדים על כאבי ראש ומיגרנות, שנגרמו כנראה מתאורת הפלורוסנט הקודמת, נעלמו כלא היו".
מנורת לד. יעילות אנרגטית צילום: andrea martiradonna
קובנט גרדן הוא רק מקרה מבחן אחד מתוך אלפים שמתקיימים כיום בעולם. הכיוון שאליו הוא מצביע ברור: ההמצאה הבוהקת של תומס אדיסון עוברת מן העולם. העדויות על ימיה הספורים של נורת הלהט הולכות ומצטברות בהדרגה: כבר ב־2004 בחרה ענקית האלקטרוניקה ההולנדית פיליפס להשקיע באופן מסיבי בעתיד שאותו יאירו נורות חדשות, ובספטמבר 2005 הציגה את סדרת נורות הלד העתידיות שלה. מהנדסי פיליפס שאלו את עצמם "מדוע שינוי של אווירת חדר לא יכול להיות קל כמו הדלקת מכשיר טלוויזיה?" - ואז יצרו סדרת נורות שזה בדיוק מה שהן עושות: משנות את צבען ואת עוצמת האור על ידי לחיצה או סיבוב. אחת המנורות בסדרה, אהיל לד מיוחד בשם "זיקית", יודעת לזהות צבעים של עצמים ולהתאים להם את צבע התאורה.
מנורה של איב בחר שוק שמחכה למכת חשמל כלכלית
העניין בנורות לד קיבל בשלוש השנים האחרונות דחיפה משמעותית מכיוון הממשל האמריקאי. ב־2007 חוקק ממשל בוש, כחלק מחוק האנרגיה, תקנה שתיכנס לתוקפה החל בינואר הקרוב. החוק החדש קובע סטנדרט חדש, שלפיו החל ב־2012 נורות סטנדרטיות חייבות להיות יעילות אנרגטית ב־30% יותר לעומת המצב הקיים. החוק הוא הדרגתי: ב־2012 לא יימכרו נורות 100 ואט שלא יעמדו בתקן החדש, ב־2013 התקנה תחול גם על נורות 75 ואט, וב־2014 היא תכלול גם את נורות ה־60 וה־40 ואט. במילים אחרות, נורות הלהט באמריקה מחשבות את קצן לאחור. אם לא יימצא פיתוח משמעותי שיפחית את צריכת האנרגיה שלהן ב־30%, הן יפסיקו להימכר - וכמו שזה נראה, פיתוח כזה לא יבוא. במקומן יימכרו נורות הלוגן, פלורוסנט קומפקטי (CFL), או התקווה הגדולה של חברות כמו פיליפס ושל ארגונים סביבתיים: נורות לד.
מנורת לד של קלווין קליין
למעשה, החוק החדש פותח שוק ענק ורדום לתחרות חדשה לחלוטין. הצרכנים יחויבו לבחור בנורות מזן חדש לחלוטין - ומי שיצליח להעניק להם את התחליף הקרוב ביותר לתאורה שמספקת נורת הליבון יגרוף הון.
כדי להלהיט עוד יותר את התחרות, הממשל האמריקאי מציע גם גזר לצד המקל: משרד האנרגיה של ארה"ב הכריז על תחרות בשם L Prize, שמציעה פרסים של 10 ו־5 מיליון דולר למי שיפתח תאורה שתחליף את נורות הלהט וההלוגן. פיליפס כבר שיגרה לתחרות את נורת הדגל שלה, EnduraLED, שצורכת 20% מכמות החשמל של נורת 60 ואט רגילה, ואורך החיים שלה מוערך ב־17 שנה. פרט לה מתחרות גם GE וכמה יצרניות קטנות יחסית, כמו LPI ו־LSG האמריקאיות.
גם המשקיעים מריחים כאן הזדמנות. מניות של יצרנית לד בשם SavWatt USA זינקו בחודש האחרון בלבד ב־20%. סטארט־אפ צעיר בשם Illumitex, המתמחה בייצור צ'יפים לתאורת לד, גייס השנה 13.5 מיליון דולר מקרנות הון. המניות של יצרניות הנורות הגרמנית אוסרם (מקבוצת זימנס) ויצרנית הלדים האמריקאית Cree מושכות תשומת לב רבה בחודשים האחרונים, ויש המסמנים אותן כהשקעה מבטיחה. גם מחקרי השוק, כמו זה שערכה לאחרונה חברת Strategy Analytics, מצביעים על פוטנציאל השוק העצום שטמון בטכנולוגיה. שוק הלד העולמי גלגל אשתקד 9.5 מיליארד דולר, רובם ממכירות של מסכים, טלוויזיות וטלפונים חכמים. מתוך הסכום הזה, רק 150 מיליון באו ממכירות של תאורת לד ביתית - אבל ב־2014 המכירות בסגמנט עתידות להגיע ל־600 מיליון דולר, מתוך 19 מיליארד דולר שיגלגל השוק כולו.
מהפך ששווה 13 כורים גרעיניים
על הנייר, נתוני היעילות של נורות לד מציבים אותן כאופציה ללא תחרות: תוחלת החיים של נורות לד ביתיות, כאלה עם הברגה ספירלית ביתית בדומה לנורות להט, נעה סביב 10–15 שנים, אלא שבמעבדות המחקר של פיליפס ו־GE כבר הצליחו ליצור נורות ששורדות 22 שנה - יותר ממשך הזמן שאנשים רבים מתגוררים בדירה אחת.
לשם השוואה, נורת להט סטנדרטית מחזיקה מעמד אלף שעות - בערך אותו משך זמן שהחזיקה לפני יותר ממאה שנה, מעט לאחר שהמציא אותה תומס אדיסון. היתרון של הלד נשמר גם בהשוואה לתוחלת החיים של נורות CFL, שצורכות חמישית מהאנרגיה שצורכת נורת ליבון רגילה, ואורך חייהן עומד על 12 אלף שעות (נורה ל־11 שנים).
ההערכות על התועלת הכלכלית הן מרשימות: על פי אחת מהן, בעשור הקרוב יכולות נורות הלד לצמצם את הוצאות האנרגיה לתאורה ב־50%, ולהפחית בכך 200 מיליון טונות של פליטת גזי חממה מדי שנה. תאורה היא אמנם מרכיב קטן יחסית בהוצאות האנרגיה של בתים, ואחראית לכ־5%–10% מחשבון החשמל של בית נתון במערב; אבל עבור משרדים תאורה מהווה 30%–40% מהוצאות האנרגיה, ועבור מרכזי קניות וחנויות היא מגיעה ל־60%–80% מהוצאות האנרגיה.
הנורה החסכונית של פיליפס
מחקר משכנע שפרסם משרד הכלכלה והאנרגיה היפני מצביע על יעילותן של נורות הלד מכיוונים בלתי צפויים: על פי המחקר, אם כל הנורות ביפן יוחלפו לנורות לד ייחסכו 9% מצריכת החשמל הכוללת של המדינה. החיסכון הזה מקביל לתפוקת החשמל של 13 כורים גרעיניים - אופציה שבימים אלה נראית עבור היפנים, והעולם כולו, כמהלך חיוני. אם המעבר הזה יכול לפטור את העולם מכורים גרעיניים, ייתכן שבשקלול רחב הכולל את מחירם העצום של הכורים זהו צעד מתבקש - אפילו אם מחירן של נורות הלד החדשות מרקיע שחקים ויעמוד בהתחלה על כ־50 דולר לנורה. מומחי אנרגיה טוענים כי לאחר קיזוז החיסכון בחשמל, לממשלות ברחבי העולם שווה לסבסד חלקית את המעבר היקר הזה, שגם משתלם לצרכנים.
העניין הוא שגם במדינות שמנסות לצמצם את מכירת נורות הלהט, אנשים עדיין אוהבים את הנורות הללו, ויש לכך סיבה טובה: הן פולטות אור חם - וזה כבר משהו שנורות CFL ולד עדיין לא מסוגלות לעשות.
"העין שלנו היא גלאי שחש את האנרגיה המגיעה באורכי גל שונים, הנתפסים כצבעים", מסביר פרופ' נדרג'ה נרנדרן (Nadarajah Narendran), מומחה לתאורה מהמכון הפוליטכני בניו יורק. "כיוון שהיא התפתחה בתנאים המוארים והחמים של הסוונה האפריקאית, מקור המין האנושי, יש לה העדפה לקרינה 'חמה', כלומר צבעים שאורכי הגל שלהם ארוכים יחסית".
את הדברים האלה מאשרים אינספור מחקרים. למשל, נמצא שחולים המאושפזים באגפים הדרומיים של בתי חולים, הפונים לשמש, מחלימים מהר יותר מאלה המאושפזים בצד הצפוני.
דילמת הספקטרום
היתרון הגדול ביותר של נורת הליבון הישנה הוא שהיא יוצרת את הדבר הקרוב ביותר לאור שמש טבעי. כשמודדים את הספקטרום שלה, מתקבלת עקומת פעמון נקייה הנעה מהכחולים הקרים ועד האדומים החמים, בדומה מאוד לאור שמגיע מהשמש. בנורת CFL, לשם השוואה, מתקבל גרף קפריזי, מלא עליות חדות וירידות תלולות, מהסוג שאין בשום מנגנון טבעי. נורת הלד של פיליפס מציגה גרף שהוא הכלאה בין העקומה החלקה של נורת הליבון לעקומה ההיסטרית של הנורות הפלורוסנטיות: עקומת פעמון קטנה בכחול, גדולה יותר בירוק ובצהוב, וחזקה באדום.
"הלדים לא דומים לשום טכנולוגיה קודמת, והספקטרום שלהם מתקבל כסינתטי", טוענת דורית מלין, מעצבת תאורה אדריכלית ומרצה בבצלאל ובמכון הטכנולוגי בחולון. "ההבדל בין נורות להט לנורות לד דומה להבדל שבין סוכר לממתיק מלאכותי: נורות להט נותנות אנרגיה אמיתית, נורות לד נותנות אשליה של אנרגיה. התאורה שלהן היא סוג של פיקציה".
מלין מזהה ביקוש עולה לתאורת לדים, אבל נחרצת בדעה שבשלבי הפיתוח הנוכחיים של הטכנולוגיה, לדים עדיין לא יכולים להחליף את נורות הליבון. "צריך לדעת איך לעצב איתם", היא אומרת. "אני משתמשת בהם כדי לתת תחושה של גודל וחלל, כדי לחזק ארכיטקטורה או להאיר יצירות אמנות בפחות חשמל - אבל לא לקריאה".
לדברים האלה מצטרפת גם הילה מאיר, מבעלי משרד ייעוץ התאורה RTLD. "יש בלדים משהו שהוא נכון לאפקטים, לתאורה משלימה בקנה מידה קטן, אבל עוד לא פגשתי פרויקט או משרד שכולו מואר בהם", היא אומרת. "הם טובים לתצוגה מוזיאלית ולוויטרינות". כמו כן היא סבורה שלנורות הלד יש עדיפות בכל מה שקשור לתאורה אדריכלית: תאורה שמעניקה אור, אבל בעיקר מדגישה את קווי המתאר של בניין או חלל.
