"קק"ל הפכה ממוסד ציוני לסוחרת קרקעות"

תושבי כפר אז"ר עתרו לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד מינהל מקרקעי ישראל וקק"ל, בבקשה שיציל אותם מאיום הפינוי מהקרקע שהטיל עליהם המינהל לאחר שניסיונות ההידברות בין הצדדים כשלו. בעתירה שהוגשה החודש ועליה חתום כפר אז"ר - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית, התושבים מאשימים כי "קק"ל החלה בשנים האחרונות במהלך עקבי של נטישת עקרונות הציונות והיא מתאפיינת במעבר להיותה גוף השוקל שיקולים 'עסקיים' ומעדיף לסחור בקרקעות שבבעלותו תמורת בצע כסף".

הסכסוך בין התושבים לרשויות נסוב סביב שטחי עיבוד בני 300 דונם בחלק הצפוני של היישוב, שהייעוד שלהם שונה ב־2009 מקרקע חקלאית לקרקע למגורים, תעשייה ומסחר. קק"ל רשומה כבעלת השטח, אך בתביעה שהגישו טוענים תושבי כפר אז"ר כי 1,010 הדונם שמהווים את שטח היישוב נרכשו בחלוקה שווה בידי קק"ל ובידי הוריהם מקימי היישוב.

לטענתם, בשל היותם נאמנים לתפיסה החלוצית־סוציאליסטית־ציונית, רשמו המתיישבים את קק"ל כבעלת הקרקע, כיון שראו בה כ"נאמנה עבורם לנצח נצחים", כמוגדר בתביעה. התובעים טוענים כי רעיון זה עמד למעשה במרכז המודל של רכישת הקרקעות בארץ ישראל המנדטורית.

פרשנות ההכרעה תורגש גם מחוץ לכפר אז"ר עורכי הדין מעלים את השאלה העקרונית בדבר ההגדרה המדויקת של פעולות קק"ל ביישוב לאורך השנים: האם מדובר בנאמנות ואז יש לבחון את פעולות קק"ל כפעולות נאמן, והאם המתיישבים העניקו לקק"ל את הבעלות על הקרקע כמתנה על תנאי או במבנה משפטי אחר מארק שון לכתבה המלאה 

"בבסיס הרעיון עמדה ההנחה שלפיה קק"ל תמשיך לפעול כנאמן העם היהודי", מנמקים התובעים את רישום קק"ל כבעלת הקרקע. "בדיעבד מתברר כיום כי קק"ל זנחה יותר משנות דור את אותה ברית בינה לבין המתיישבים ברגל גסה. הסכמי חכירה מחייבים הוחלפו בהסכמים ששללו את זכויות המתיישבים, הסכמים נשכחו וזכויות מוצקות הוחלפו תוך הסחת דעתם של המתיישבים בזכויות רופפות".

בשורה התחתונה, תושבי כפר אז"ר דורשים לבטל את הדרישה לפינוי הקרקע, או לפחות להעלות את גובה הפיצוי עבור הפינוי מפיצוי חקלאי בגובה 30 אלף שקל לדונם לפיצוי ריאלי בגובה עשרות מיליוני שקלים.

"ממעמד של חוכרים גאים למסיגי גבול"

כפר אז"ר, שנוסד כמושב עובדים ב־1932, צורף במרץ 2009 לשטח המוניציפלי של העיר רמת גן. בשנים האחרונות האמירו מחירי הנדל"ן ביישוב, שכולל 76 משפחות.

לפי כתב התביעה שהגישו התושבים, בנובמבר 2010 התקבלה בכפר דרישת המינהל לפנות בתוך 30 יום 97 דונם מתוך קרקעות המריבה. ב־2011 קיבלו צווי הפינוי חיזוק משינויים שהוכנסו בחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), הקובעים כי ניתן להגדיר קרקע כתפוסה שלא כדין אם ייעודה שונה מייעוד חקלאי ולמחזיק הקרקע אין זכות להמשיך להחזיק בה לאחר שהרשות דרשה את השבתה. המינהל טוען כי שלח לתושבים מכתבי התראה בדרישה לפינוי בנוגע ל־97 דונם ששינו את ייעודם ושהסכם החכירה עבורם פקע ב־2003. אך תושבי כפר אז"ר טוענים כי העברת הבעלות על הקרקע לקק"ל בוצעה מתוך הבנה כי הקרקע תועמד לשימוש המתיישבים ללא הגבלת זמן.

לטענת התושבים, הסכמי החכירה המקוריים לקרקע נחתמו בדצמבר 1935 בין המתיישבים לקק"ל, ביחס לחלקות המגורים של כל חבר במושב, ופקעו ב־1983. לאחר מכן נחתמו הסכמי חכירה לתקופות קצרות יותר. לטענת המושב, בשלב זה החלה קק"ל ב"מסע נישול של יישובים מזכויותיהם". על פי כתב התביעה, נישול זה התנהל בצורה סמויה, אטית והדרגתית, ותוצאותיו הן "מעבר ממעמד של חוכרים גאים לכמעט מסיגי גבול", לשון התביעה. לטענת התושבים, מלבד שטחי הבתים עצמם, קרקעות כפר אז"ר מוחזקות מתוקף הסכם חכירה תלת־שנתי שפקע ב־2001, אך הם מחזיקים בזכות משפטית לחתום על הסכם חכירה מול קק"ל עד סוף שנת 2032.

רחוב בכפר אז"ר. מחירי הנדל"ן האמירו צילום: בועז אופנהיים

תושבי כפר אז"ר טוענים בתביעתם כי פקיעת הסכם החכירה אינה צריכה להיות אמתלה לגירושם מהקרקע, שכן רישום קק"ל כבעלת קרקעות המושב נעשה תוך הסכמה כי זכויות המתיישבים בקרקע יישמרו לדורות הבאים: "זכויות הבעלות לא נמסרו על ידי המתיישבים לקק"ל מתוך כוונת שעבוד עצמי", נכתב בתביעה. "הדבר נעשה על רקע ההבנה כי קק"ל תעמיד את הקרקע לשימוש המתיישבים, באופן בלעדי, בלתי מוגבל בזמן, ועל בסיס עקרונות של 'חכירה עוברת בירושה'".

1,010 הדונם של קרקעות כפר אז"ר נרכשו בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת בידי 60 משפחות. מחיר הקרקע היה אז 11–13 לירות לדונם והמשפחות שילמו יחד 5,000 לירות בסך הכל. בתביעתם נגד המינהל וקק"ל, תושבי כפר אז"ר מציגים התחשבנות שנערכה ב־1938 בין קק"ל לבין המושב, ובמסגרתה נקבע כי המושב השקיע בממוצע 8.8 לירות לדונם. מושבים אחרים הטוענים טענות דומות אינם מחזיקים במסמכים היסטוריים שיחזקו את טענת הרכישה המשותפת. "המסמכים הם ראיות חד־משמעיות לכך שגם קק"ל הכירה ברכישה", אמר אחד המקורבים לתביעה.

דורשים פיצוי שייגזר מעליית ערך הקרקע

בסופה של התביעה חושפים תושבי כפר אז"ר את דרישתם: העלאה משמעותית של דמי הפינוי שיקבלו עבור הקרקע. לפי כתב התביעה, התושבים דורשים "פיצוי העולה מהותית על פיצוי חקלאי ושיש לגוזרו כאחוזים מעליית ערך הקרקע". תושבי כפר אז"ר דורשים כי החוכרים יקבלו פיצוי בהתאם למחירי הנדל"ן הנהוגים באזור רמת גן וקריית אונו, המוערכים בעשרות מיליוני שקלים. זאת לעומת הפיצוי שמציע להם המינהל ועומד על פיצוי חקלאי בגובה 30 אלף שקל לדונם.

את תושבי כפר אז"ר מייצגים בתביעה עורכי הדין צוריאל לביא, עוזי מור ורועי אייז ממשרד ליפא מאיר.

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר כי "תביעת המושב מבקשת להשוות את תנאי חוזי החכירה שנחתמו עם חברי האגודה ביחס לחלקות המגורים לתנאים ביחס לחלקות העיבוד החקלאי. התביעה מבוססת על טענת המושב שלפיה חבריו השתתפו בתשלום בגין רכישת קרקעות המושב, בשטח העומד היום על 900 דונם (בעבר 1,010 דונם). לאור האמור, הסעד החלופי הנתבע הוא השבה ריאלית בדרך של חלוקת הבעלות במקרקעין בין כפר אז"ר לבין קק"ל, בהתאם ליחסי ההשקעה הכספית בקרקע ובהכשרתה. המינהל וקק"ל מלווים את הפרקליטות בתביעה זו". מקק"ל לא נמסרה תגובה.