כך מתחמקות עיריות מפיצויים על הפקעת קרקעות

כ־200 בעלי קרקעות בדרום ראשון לציון שברשותם מאות דונמים ממתינים יותר מעשור לתשלום פיצויים המסתכמים ב־10 מיליון שקל, עבור קרקע שהופקעה מהם על ידי עיריית ראשון לציון. לא מדובר במקרה בודד אלא במגמה שמאפיינת לאחרונה התנהלות של רשויות מקומיות נוספות, שעיקרה ניסיון להתחמק מתשלומי פיצויים לתושבים על הפקעות.

ועדת הערר פסקה שיש לפצות

בעלי הקרקעות מראשון לציון ציפו כי העיר תגדל והקרקע שבבעלותם תוכשר למגורים. אלא שתוכנית המקרקעין שפורסמה בשנת 2000 כללה תוכנית להפקעת הקרקע לטובת כביש רוחב ישראל 431, להקמת תחנת רכבת "ראשונים" ולהנחת עמודי חשמל. בעלי הקרקעות פנו לוועדה המקומית ראשון לציון כדי לקבל פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה. תביעתם נדחתה על ידי הוועדה המקומית ועברה לוועדת ערר, שפסקה כי יש לפצותם.

אחד מבעלי הקרקעות הוא ארנון שמילוביץ, אשר עם בני משפחתו מחזיק בקרקע של כ־10 דונמים שירש מאביו בדרום ראשון לציון. שליש מקרקעותיו הופקעו לטובת הקמת הכביש ותחנת הרכבת. שמילוביץ הגיש עם בני משפחתו תביעות פיצויים על ירידת ערך בגין התוכנית לפי חוות דעת של שמאית חיצונית שנקבעה על ידי ועדת הערר.

לדברי שמילוביץ, "מדובר בקרקע חקלאית שבה ייבשו את כל השטחים החקלאיים, כך שאפילו אי אפשר לגדל שם כלום. 3 דונמים הופקעו לטובת רכבת ישראל, מעצ, חברת החשמל ועיריית ראשון לציון. פנינו לוועדה המקומית, אחר כך ועדת ערר פסקה שיש לפצות אותנו. למרות זאת ניהלנו דיונים במשך חמש שנים, עד שבמאי 2011 היתה הכרעה שקבעה שכל ארבע הרשויות צריכות לשלם לנו. חברת החשמל, מעצ ורכבת ישראל שילמו, וגם זה באיחור של שנה. אם זה היה הפוך מה היה קורה? מה היה קורה אם אני הייתי חייב כסף לעירייה? היו מגיעים צווי עיקול לצד חדירה לחשבון בנק. בינתיים העירייה היא זו שלא שילמה", הוא אומר.

לדברי עורכי הדין המייצגים את בעלי הקרקעות, מי שמעכבת לרוב את התשלומים היא העירייה. באופן אבסורדי, הוועדה המקומית היא השלוחה של העירייה, כאשר יו"ר הוועדה המקומית הוא ראש העיר המכהן. עו"ד צבי שוב, מומחה לדיני מקרקעין המייצג את בעלי הקרקעות, אומר: "אנו נתקלים ביותר ויותר מקרים שבהם הרשויות מתעלמות מהחלטות ועדות ערר ומהחלטות השמאים".

השמאית החיצונית במקרה זה, נורית ג'רבי, קבעה את שיעור הפיצויים שצריך לשלם לנפגעים. על פי פסיקתה העירייה חויבה בתשלום של 30% מהפיצויים, וב־70% הנותרים התחלקו החברה הלאומית לדרכים (מעצ), רכבת ישראל וחברת החשמל. בעלי הקרקע החלו לפעול לאחר החלטת השמאים בניסיון לאסוף את כספם מהגורמים השונים. החברה הלאומית לדרכים, רכבת ישראל וחברת החשמל שילמו את חלקן אחרי תשעה חודשים - שהסתכם ב־40 מיליון שקל שהתחלקו בין כל בעלי הקרקעות. העירייה מסרבת לשלם ומנסה לדברי עורכי הדין לגלגל את חלקה על החברה הלאומית לדרכים ועל משרד התחבורה.

במקרה נוסף, תושב נצרת שבבעלותו קרקע בעיר הגיש בשנת 2000 תביעת פיצויים נגד הוועדה המקומית בגין ירידת הערך של הקרקע שלו, בעקבות הרחבת כביש על חשבון שטח של בניין קיים בעיר. אחרי דיונים משפטיים ארוכים מינתה ועדת הערר המחוזית שמאי שיכריע בפרשה, והוא פסק שהוועדה המקומית צריכה לשלם פיצויים לבעל הקרקע בגובה של כ־2 מיליון שקל. הסכום לא שולם לו עד היום. במקרה אחר, עיריית רעננה עיכבה תשלום פיצויים במשך 20 שנה עבור הפקעה של קרקע ברחוב אחוזה בעיר, כאשר בעלי הקרקע המקוריים כבר הלכו לעולמם.

לדברי עו"ד שוב, יש לספק "שיניים" להחלטות הוועדות הפוסקות לטובת האזרח. "טוב היה אם המחוקק היה משפר את החוק, ולדוגמה מתקן את האפשרות לגשת עם החלטות של ועדות הערר לביצוע בהוצאה לפועל. מבחינת האזרח נראה כי רצוי להפעיל את המנגנונים הקיימים כיום, וזאת אכיפה על המדינה והרשויות דרך הליכים של בזיון בית המשפט, הוצאה לפועל, וגופי מבקר המדינה והיועץ המשפטי לאכיפה על גופים שאינם פועלים כחוק", הוא אומר.

לדברי שוב, החלטת השמאי החיצוני אינה נחשבת כפסק דין והרשויות מנצלות את זה כדי להתעלם מההחלטה. "הרשויות מנצלות את הפרצה הזו ומשלמות 'בזמן ובמקום הנוח להן', והאזרח מוצא את עצמו בן ערובה בידיהן".

הקרקע שהופקעה לטובת העירייה בראשון לציון צילום: עמית שעל

"צריך לשנות את החוק"

עו"ד ענת בירן, מומחית בדיני תכנון ובנייה, מציינת כי "בהיותי יו"ר ועדת ערר במחוז תל אביב נתקלנו במחזה האבסורד שהחלטות הוועדה אינן מוגדרות בחוק כפסק דין, ולכן אין אפשרות להיעזר בהן להליך הוצאה לפועל במקרה שהרשות לא משלמת. ניסינו לפעול לשינוי החוק, שכן סברתי שהחלטות ועדת ערר צריכות לקבל סטטוס של פסק דין. זאת כיוון שעיריות רבות מנצלות את זה שאין עליהן שום סנקציה, ומשהות תשלומים לאזרחים שצריכים מבחינתם לפתוח הליך משפטי נוסף כדי לגבות את הכסף שנפסק לטובתם".

מעיריית ראשון לציון נמסר: "הנושא מצוי על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה להכרעה בסכסוך בין העירייה ומעצ, כאשר מעצ נמנעה מלשלם לבעלים פיצויי הפקעה בגין 25% ראשונים משטח החלקות שאותן הפקיעה, ובכך 'גלגלה' לעירייה סכומי עתק של עשרות מיליוני שקלים שבהם חבה. לאחרונה אישר בית המשפט העליון בהרכב חמישה שופטים את עמדת העירייה ולפיה מעצ חבה בתשלום מלוא ההפקעה. לאור זאת נקבע דיון בלשכת מנכ"ל משרד התחבורה בניסיון לייתר את הכרעת היועמ"ש, ולשלם לבעלים על ידי מעצ את יתרת הסכום".

מהנדס עיריית נצרת עיסא בשארה מסר: "אנחנו משלמים ברגע שיש הכרעה מוועדת ערר. במקרה של השגות וערעורים של העירייה, אנחנו פונים לבית המשפט. יש כיום תיקים שנמצאים בהליך משפטי ואנחנו ממתינים לפסק הדין הסופי".