מינהל התכנון יאפשר לעיריות להפקיע שטחים לדיור להשכרה

מינהל התכנון במשרד הפנים תומך במתן היתר לרשויות מקומיות להפקיע קרקעות בשטחם המוניציפלי לצורך הקמת פתרונות דיור בר־השגה. כך עולה ממכתב ששלחה ראש המינהל בינת שוורץ לעיריית הרצליה, ואשר הגיע לידי "כלכליסט". הנושא דורש עדיין אישורו של היועץ המשפטי לממשלה וחתימה סופית של שר הפנים אלי ישי, אך אם יתקבל הוא עשוי לאפשר לעיריות ליצור פתרונות דיור בשטחן, ולחולל מהפכה כלל־ארצית בבניית דיור בר־השגה.

מכתבה של ראש מינהל התכנון נשלח בתגובה לבקשה שהעבירה עיריית הרצליה למשרד הפנים בחודש יוני האחרון. בעירייה הבינו כי כדי לקדם פתרונות דיור בר־השגה הם יצטרכו לקבל שטחים נוספים, וביקשו להשתמש בסעיפים 188 ו־189 לחוק התכנון והבנייה שמגדירים את סמכות הוועדה המקומית להפקיע קרקעות מאזרחים או מיזמים לצרכי ציבור.

כיום רשאיות הוועדות המקומיות להפקיע שטחים לצורך הקמת בתי ספר, גני ילדים, מתנ"סים, מעונות סטודנטים ודיור מוגן. אך בעיריית הרצליה ביקשו משר הפנים לנצל את הסמכות הניתנת לו בחוק ולאפשר הפקעת קרקעות גם עבור הקמת פתרונות דיור בר־השגה.

דיור בר-השגה נבנה היום בעיקר בפריפריה

"לאור העובדה שהשוק הפרטי אינו מספק פתרונות שכירות ארוכי־טווח, המשכנו ובדקנו את הנושא מבחינה פיננסית ומצאנו כי העירייה מסוגלת לממן ממשאביה יחד עם שותפים מהמגזר הפרטי את בניית הדירות שישמשו לדיור בר־השגה במודל הנ"ל. אך אין העירייה יכולה לממן את רכישת הקרקע", לשון המכתב ששלחה עיריית הרצליה.

במכתב התגובה נותנת שוורץ את ברכתה לשימוש בקרקעות מופקעות להקמת דיור בר־השגה. "מבחינה תכנונית העמדה המקצועית של מינהל תכנון היא כי דיור בשכירות מפוקחת בעלת מאפיינים ציבוריים נכנס בתנאים מסוימים תחת ההגדרה של שימוש ציבורי. עמדה זו נמסרה גם לייעוץ המשפטי של משרדנו, וככל הידוע לנו מקובלת עליו", כותבת שוורץ. ראש מינהל התכנון מציינת כי הנושא יצטרך לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה, כשבסופו של דבר תדרש חתימתו של שר הפנים אלי ישי.

אישורו של המהלך יאפשר לכל רשות שתהיה מעוניינת בכך לחולל שינוי בנושא הדיור ולפעול בשטחה לטובת תושביה, במקום להמתין לפתרונות ביוזמה של המדינה. פתרונות לדיור בר־השגה ביוזמת המדינה יקרו בדרך כלל באזורי פריפריה אך לא בערים במרכז הארץ שם למינהל מקרקעי ישראל אין מספיק קרקעות בבעלותם. הרשויות יוכלו להפקיע שטחים מבעלים פרטיים אך גם להגדיל את היקף הקרקעות המופקעות מהיזמים בפרויקטים חדשים בתמורה להגדלת זכויות הבנייה שלהם.

אלא שגם מתן האישור הנכסף הוא רק תחילת הדרך והרשויות לפתח מודלים משלהן לבניית דיור בר־השגה, שיקבלו את תמיכת המדינה. עיריית הרצליה מציעה מודל של בניית דירות בנות 3 חדרים בגודל של 70-75 מ"ר, שיושכרו לזוגות צעירים לתקופות ארוכות של עד 10 שנים במחירים הנמוכים ב־20% ממחיר השוק. מחירים אלו יתעדכנו אחת לכמה שנים בהתאם למדד.

במסגרת המודל של עיריית הרצליה, 70% מעלויות הבנייה ימומנו על ידי משקיעים מוסדיים ואת היתרה 30% תממן העירייה מהון עצמי. הדירות יושכרו ל־20–25 שנה ובסיום התקופה ימכרו. עיריית הרצליה מתכוונת להקצות מידי שנה 10–15 מיליון שקל לצורך בניית הדיור ומעריכה כי ניתן יהיה לבנות כ־ 50–100 דירות בשנה.

שוורץ. דיור מוזל הוא צורך ציבורי צילום: מיקי אלון

"יש הרבה דרכים יצירתיות לקדם דיור בר־השגה"

בעקבות המכתב שהעבירה שוורץ, ראש העיר הרצליה יעל גרמן אמרה כי "לכל אחת מהעיריות יש שטחים ציבוריים ואני מאמינה שרשויות רבות יעשו בהם שימוש לטובת דיור בר־השגה. מדובר במטרה כל כך חשובה ולכן מהרגע שיאפשרו לנו נוכל להוסיף דיור בר־השגה גם על מבני ציבור כמו גני ילדים ומתנ"סים".

לדברי גרמן, המהלך "מעניק לרשויות עצמאות אבל זה לא סיפור פשוט. יש הרבה דרכים יצירתיות כדי לקדם פרויקטים כאלה. למשל, ניתן יהיה להעלות את אחוז הבנייה בפרויקטים יזמיים בתמורה להפרשה גדולה יותר לצרכי ציבור וזה רק היבט אחד". בתוך כך גרמן אומרת כי הבעלות על הקרקע חייבת להישאר ציבורית: "לא יתכן מקרה כמו בהסתדרות שבה קרקעות עברו לידיים פרטיות. אנחנו מציעים להעביר את השטחים לניהול של חברה עירונית".

בעיריית רעננה, שיזמה גם היא מהלך דומה אל מול משרד הפנים, הופתעו מאד מהמכתב של שוורץ וציינו כי פניה דומה שלהם נענתה בשלילה. בתוך כך, סגן ראש העיר איתן גינזבורג ציין כי מדובר בהתקדמות מבורכת והם יהיו בין הערים הראשונות ליישם מהלך כזה.

מעיריית רמת גן נמסר כי היא תומכת בדיור בר־השגה. "באופן עקרוני אנו נשמח לקדם כל תוכנית כזו ולרמת גן יש שטחים מתאימים בכל רחבי העיר. עם זאת קיים חשש כי קרקע שהופקעה תידרש על ידי בעליה לשעבר", נמסר מהעירייה.

אולם בחלק מהערים התייחסו בספקנות לאפשרות לממש מהלך מסוג זה. רחמים מלול, ראש עיריית רחובות, אמר כי "הסוגיה מורכבת. קרקעות לצרכי ציבור לא נמצאות בשפע ומלאי הקרקעות שלנו הולך וקטן. האם נמיר את ההפקעה לצרכים ציבוריים אחרים לטובת הפקעה לצורכי מגורים? אני הייתי הולך על מהלך אחר שבו המינהל יאפשר בניה על קרקעות חקלאיות ויאשר אותם רק לשימוש מסוים".

מעיריית נתניה נמסר כי "לעירייה בעיה חריפה מאוד של מחסור בשטחים למבני ציבור. אם במסגרת המלצות ועדת הגבולות נקבל שטחים נוספים, נשמח ליישם את ההצעה".