"כדי שתהיה תחרות בשוק הנדל"ן - צריך פי 4 יותר קרקעות לבנייה"
פרופ' צבי אקשטיין: "אנחנו המדינה המערבית היחידה שאינה מוכרת קרקעות באזור המיועד לבנייה". לדבריו, "ישראל מתמרצת בנייה למסחר"
"כדי שתהיה תחרות צריך פי ארבע יותר קרקעות לבנייה. אנחנו המדינה המערבית היחידה בה המדינה אינה מוכרת קרקעות באזור המיועד לבנייה", כך אמר הבוקר (א') דיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, פרופ' צבי אקשטיין, בסמינר בתחום הדיור בר ההשגה שערך מכון גזית-גלוב לחקר הנדל"ן במרכז הבינתחומי.
אקשטיין הוסיף, "המדינה מתמרצת יותר בנייה למסחר לעומת בנייה למגורים על ידי גביית ארנונה, המהווה את מקור ההכנסה המרכזי לעיר שנותן שירות לתושבים" והוסיף, "אנו מקטינים את היזמות לכן, באזורים בהם יש ביקוש גבוה לא נראה בנייה רבה".
פרופ' אקשטיין. "יש איזור גיאוגרפי מרכזי עם עיר אחת ועליית המחירים נובעת ברובה מכך" צילום: טל שחר
"בתל אביב משרדים משלמים פי 5 יותר ארנונה מאשר מגורים והעירייה צריכה לתת להם פחות שירותים. על פי הבנתי, אין מדינה מערבית עם פערים כאלה", הוא אמר עוד. לדבריו, "העסקים משלמים הרבה ארנונה אבל קונים בכחצי מחיר את הקרקע, כשמנקודת הראות של המגורים, העיריות לא נוטות להגדיל את כמות המגורים במרכז הארץ".
אקשטיין מכוון אצבע מאשימה כלפי עיריית תל אביב ואומר, "כשעיריית ת"א לא רוצה שיבנו באזור מסוים לא בונים בו. יש מקום לשנות את תמהיל התמריצים לעיריות כדי שיהיו מעוניינות במגורים ולא בעסקים וגם יש לחייב את העיריות לתכנון מגורים בעיר. אם לא נגרום לכך שמחירי הדיור ביחס לשכר הממוצע יהיו בסדר גודל שתואם לו, היכולת שלנו לתת דיור בר השגה לאוכלוסיות החלשות תהיה יותר קשה כי הסבסוד יהיה יותר גבוה".
.
לדבריו, "דיור בר השגה זה הפער בין עלות הדיור להכנסות והוא מתמקד בפער הגדול הנמצא בקרב האוכלוסייה החלשה בישראל ומתחבר לנושא אי השוויון בישראל. היחס בישראל בין מחיר דירה לשכר החודשי הממוצע וגם ביחס המחיר למ"ר כפול ביחס לעולם, ובכך מצבנו יותר חמור. יש אזור גיאוגרפי מרכזי עם עיר אחת ועליית המחירים נובעת ברובה מכך. למעשה, בצפון ובדרום המחיר למ"ר תואמים למחיר הבנייה. המחיר עולה במרכז משום שהפעילות הכלכלית והתרבותית בו מושכת את האנשים להגיע לשם".
