רובינשטיין מסתמנת כזוכה במכרז דירות להשכרה ברעננה

משפחת רובינשטיין מסתמנת כמי שהגישה את ההצעה הגבוהה ביותר במכרז הראשון מסוגו של מינהל מקרקעי ישראל לבניית דירות להשכרה. ל"כלכליסט" נודע כי ההצעה של רובינשטיין, בעלת רשת בתי האבות, במכרז שהסתיים אתמול היתה גבוהה יותר מההצעות של פאנגאיה נדל"ן, של שיכון ובינוי והראל שניגשו במשותף, ושל חברת גינדי החזקות שבבעלות משפחת גינדי.

שלוש המתמודדות האחרות הגישו הצעות נמוכות יותר מזו של רובינשטיין, שההצעה שלה עמדה, לפי הערכות, על 21 מיליון שקל. מדובר במחיר עבור הקרקע בלבד, בעוד שלבניית הדירות נדרשת השקעה של יותר מ־200 מיליון שקל.

המכרז פורסם באוגוסט האחרון כמכרז ראשון שמטרתו לעודד את הגופים המוסדיים בישראל להיכנס לשוק הדירות להשכרה תוך כדי פיקוח של המדינה על מחירי השכירות, בהתאם למסקנות ועדת טרכטנברג. לפני כשנה אושר מתן פטור ממס לקופות גמל ולקרנות פנסיה שישקיעו בפרויקטים של דירות להשכרה לטווח ארוך. אולם בהתאם להערכות של אנשי מקצוע בתחום, שפורסמו ב"כלכליסט", למכרז הדירות לא ניגשו גופים מוסדיים אלא חברות משוק הנדל"ן.

המכרז מתייחס לקרקע בשכונת נאות עוזי ברעננה, שעליה ניתן לבנות 238 דירות להשכרה שיושכרו לתקופה של 20 שנה לפחות. בהתאם לתנאי המכרז, 60 דירות מכלל הדירות - כ־25% - ייבנו בשטח של עד 100 מ"ר, ושכר הדירה בהן יהיה קבוע מראש ויעמוד על 42.4 שקל למ"ר כולל מע"מ. לפי חישוב זה, דירות להשכרה בנות 3 חדרים בשטח של 70 מ"ר יושכרו תמורת 2,968 שקל בחודש, ודירות 4 חדרים בשטח של 100 מ"ר יושכרו תמורת 4,240 שקל בחודש.

60 הדירות שדמי השכירות בהן יהיו מפוקחים יושכרו רק לזכאי משרד הבינוי והשיכון, והשאר יושכרו בשוק החופשי. הקריטריונים לזכאות אושרו לאחרונה על ידי מועצת מקרקעי ישראל וכיום נידונים בבג"ץ כחלק מעתירה שהגישה עיריית רעננה, המתנגדת לקריטריונים אלה.