הניסיון לפתור את מצוקת הדיור יצר בעיית סמכויות
הממשלה החדשה תנסה להסיר חסמים בירוקרטיים כדי להקל על מצוקת הדיור: הוד"לים והוועדות המקומיות יקבלו סמכויות נוספות. הזוגות העובדים יועדפו על פני הנשואים. אך מי יתווה את המדיניות?
נושא הדיור סומן כאחד היעדים החשובים שהממשלה החדשה תידרש לטפל בהם. לדיור היתה התייחסות רחבת היקף במצעים של רוב המפלגות, והוא מוגדר כפרויקט לאומי הן בהיבט החברתי - היות שמדובר בגורם שהצית את המחאה החברתית, והן בהיבט הכלכלי - נוכח החשש מבועת מחירים אשר מאיימת לפגוע ברוכשי הדירות, בבנקים וביציבות הכלכלה.
- ההסכם הקואליציוני עם יש עתיד - המסמך המלא
- ההסכם הקואליציוני עם הבית היהודי - המסמך המלא
- הממשלה ה-33 יוצאת לדרך: יש עתיד והבית היהודי חתמו על ההסכמים הקואליציוניים
לפיכך החליטו נתניהו, לפיד ובנט להגדיר את הדיור בנושא בעדיפות עליונה. לצורך הטיפול בנושא יוקם קבינט דיור אשר בראשו יעמוד יו"ר יש עתיד יאיר לפיד. עד כה הוקמו כמה גופים בין־משרדיים שמטרתם היתה שחרור חסמים בשוק הדיור, אך גופים אלו לא כללו את כל הגורמים הרלבנטיים לצורכי דיור.
הקבינט החדש יורכב מכל שרי הממשלה הרלבנטיים לנושא הדיור - שרי המשפטים, הבינוי והשיכון, הגנת הסביבה, הפנים, החקלאות, התחבורה והאנרגיה והמים.
קבינט הדיור הזה אמור לקבל החלטות על המדיניות בנושאים כמו מחירי הקרקעות של המינהל, דיור ציבורי, דיור בר־השגה, תוכניות להתחדשות עירונית וכדומה. מינויו של לפיד ליו"ר הוועדה יאפשר לו מידה רבה של כוח לפעול לפי האג'נדה החברתית שהצהיר עליה טרם בחירתו.
סלומיאנסקי, אריאל ובנט צילום: אלכס קולומויסקי
יעדיפו את ציבור העובדים על פני החרדים
מכרזי המחיר למשתכן יהיו אחת הסוגיות שבהן לפיד מתכוון לפעול. המדובר בדיור מוזל, אשר תחת כהונת שר השיכון היוצא אריאל אטיאס (ש"ס) הוחלט כי יוענק לפי קריטריונים שהראשון בהם הוא ותק נישואים. בכך העניק אטיאס עדיפות לציבור החרדי על פני הציבור שאינו חרדי.
לפי ההסכם הקואליציוני, בכוונתו של לפיד להעדיף את קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות בבואו לבחון את זכאותן של משפחות שיתחרו במכרזי המחיר למשתכן. במילים אחרות: המדינה תעדיף זוגות עובדים על פני זוגות נשואים.
מההסכם לא ברור אם ותק הנישואים יבוטל כליל כקריטריון לזכאות או שיהפוך להיות שני במעלה. כך או כך, עבור ציבור חובשי הכיפות הסרוגות מדובר ברווח, שכן הם ברובם ציבור עובד וברובם נשואים מגיל צעיר ביחס לציבור החילוני.
הבטחה נוספת שמחזקת את ציבור הכיפות הסרוגות היא כי בנושא הקצאת קרקעות מדינה המשרתים בשירות לאומי יזכו בעדיפות, כמו יוצאי צבא.
נתניהו לא מוותר על רפורמת המרפסות
מההסכם הקואליציוני עולה כי נתניהו נחוש בדעתו להגשים במלואה את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה שכונתה "רפורמת המרפסות", אשר החל בה בקדנציה הקודמת. לפיכך ראש הממשלה צפוי להגיש נוסח חדש של חוק התכנון והבנייה שיתרכז בנושאים החשובים לו. הנושא הראשון הוא צמצום הבירוקרטיה והפחתת העומס מהוועדות המחוזיות, על ידי העברת סמכויות לוועדות המקומיות. הנושא השני הוא הרישוי. בכוונתו לפעול להקמת מכונים לרישוי בנייה, שיפעלו באופן פרטי בדומה למכוני הרישוי בענף הרכב, ויוציאו היתרי בנייה לפי לוח זמנים מסודר. מההסכם לא עולה כי רפורמה זו תקודם בנפרד מרפורמת התכנון הגדולה.
בהסכם הקואליציוני הוחלט להאריך את תקופת פעילותן של ועדות הדיור הלאומיות, שמטרתן לקצר את הליכי האישור של תוכניות בנייה. הסיבה לכך היא שבסיכום שנת 2012 אושרה הקמתן של 75 אלף יחידות דיור - פי 2.5 מכמות יחידות הדיור שאושרו על ידי מוסדות התכנון בשנת 2011. בנוסף, כבר בעת הקמת הוועדות הצהיר נתניהו כי במידת הצורך יאריך את תוקפן שנקבע על 18 חודשים.
ועדות הדיור הלאומיות מורכבות משש ועדות דיור מחוזיות אשר פועלות במקביל לוועדות התכנון הקיימות, ומזרזות את הליכי התכנון והבנייה בתוכניות שבהן יותר מ־200 יחידות דיור ושלפחות 80% מהקרקע שבהן נמצאת בבעלות המדינה. הוועדות אמורות לפעול לאישור 50 אלף יחידות דיור בשנה, כאשר מלאי התוכניות אמור להתחדש ולכלול בכל רגע נתון כ־50 אלף יחידות דיור, וסך הכל להגיע ליעד של אישור 100–150 אלף יחידות דיור.
לפי ההסכם ניתן יהיה לקדם במסגרת הוועדות גם תוכניות לפינוי־בינוי ותוכניות לבנייה להשכרה אשר בהן יותר מ־100 יחידות דיור. כמו כן הוועדה תוכל לשנות ייעוד קרקעות ושימושים בהתאם לצורכי תוכנית הבנייה.
יעודדו שחרור קרקעות על ידי קנסות
חלק גדול מהעיכובים בתוכניות בנייה נובע מהיעדר פתרונות תשתית ובמיוחד ביוב. לפיכך הוחלט בהסכם הקואליציוני שרשויות מקומיות יחויבו להעביר את חלקן בתשלומים המיועדים להקמת תשתיות ביוב בהתאם לדרישת מינהלת הביוב.
נושא נוסף שיטופל הוא עידוד בנייה על מגרשים זמינים. מדובר ביוזמה שניסה לקדם השר אטיאס ולפיה יוטל מס בשיעור 2% על בעלי הקרקעות שמחזיקים בהן ולא משחררים אותן לבנייה. מדובר בגרסה חדשה למס הרכוש אשר היה קיים בעבר והוקפא בשנת 2000.
אחד הנימוקים של יזמים וגורמים בענף הנדל"ן לחוק היתה כי מעטים המקרים שבהם בעלי קרקעות "יושבים על הגדר" ומתזמנים את הבנייה או המכירה בהתאם לעליית ערך הקרקע או לחלופין מחירי הדירות. מנגד, אמרו אז יזמים כי ברוב המקרים העיכובים בקידום תוכניות נובעים מרשויות מדינה, כך שבאופן תיאורטי המדינה תגבה מהיזמים מס על התנהלותה הרשלנית.
נתניהו שומר לעצמו את ניהול הקרקעות
השר משה כחלון צפוי לכהן כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל. פרישתו של כחלון - השר הכי חברתי - מן החיים הפוליטיים במהלך קמפיין הבחירות של הליכוד נחשבה כ"מכה" למפלגה. נתניהו, שניסה למנוע בריחת מנדטים מהמפלגה, ביקש להשאיר את כחלון בסביבתו. בהסכם הקואליציוני נקבע כי "הממשלה תפעל לתיקון חוק רשות מקרקעי ישראל... כך שבראש מועצת רשות מקרקעי ישראל יעמוד ראש הממשלה או מי שהוסמך לכך על ידיו".
מהלך כזה יהיה למורת רוחו של שר השיכון החדש אורי אריאל מהבית היהודי, אשר יישאר יו"ר רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל). זאת משום שבמידה מסוימת הוא יהיה כפוף לכחלון.
כך נתניהו בעצם השאיר בידיו את האפשרות לקבל החלטות הנוגעות למדיניות הקרקעות במדינה, ולמעשה הוא לא מאפשר לאורי אריאל לפעול באופן עצמאי.
