יש עתיד? מרוב מנהיגים קשה לראות את המדיניות
קשה להבין איך נתניהו, לפיד ובנט יובילו קו ברור כשיש להם כל כך הרבה סמכויות ששזורות זו בזו
ממשלת נתניהו השלישית, כפי שהיא משתקפת מההסכמים הקואליציוניים, היא ממשלה שתשים בראש סדר העדיפויות את נושא הדיור ותנסה לשנות את יחסי הכוחות בין החרדים לכל השאר. זוהי ממשלה שרוצה יותר מכל להצדיק את הסיסמה "שוויון בנטל", אבל גם ממשלה שאין לה מושג איך היא הולכת להתמודד עם הגירעון הענק ובעיקר ממשלה שאין לה דמות מנהיגותית כלכלית אחת ברורה.
- הניסיון לפתור את מצוקת הדיור יצר בעיית סמכויות
- ואף מילה על קיצוץ תקציבי
- בנט יהפוך לשר־על לענייני יוקר המחיה
האם מי שיעצב את המדיניות הכלכלית של ישראל הוא נפתלי בנט שיחלוש על שלושה משרדי ממשלה: הכלכלה והמסחר, שירותי דת וענייני ירושלים והתפוצות, או אולי יאיר לפיד שישלוט בברז הכללי מכיסאו כשר אוצר? ואיך בכלל ייראה מאזן האימה בין לפיד לבנט, כאשר מפלגתו של האחרון היא שתשלוט בוועדת הכספים ותצטרך ליישם בפועל את החלטותיו של לפיד לקראת חקיקה בכנסת?
הקבינט החברתי־הכלכלי עשוי לרתוח
ואולי האיש החזק הוא בכלל רה"מ נתניהו, יו"ר הקבינט החברתי־כלכלי. שאלה מעניינת היא איך יתפקד הקבינט כשלפיד הוא ממלא המקום הקבוע של נתניהו בתפקיד וכשבנט הוא זה שעומד בראש ועדת המשנה לענייני יוקר מחיה וריכוזיות - סיסמת הבחירות שאיתה רץ לפיד.
מעניין לראות איך החלוקה הזו תעמוד במבחן הזמן, כשהצדדים התחייבו מראש לקדם את הרפורמות שרה"מ יביא בתחומי התכנון והבנייה והסדרת משק האנרגיה, בלי שתוכן הרפורמות מפורט בהסכמים הקואליציוניים.
ואולי הדמות הכלכלית החזקה של הממשלה תהיה זו שתצליח להוריד את מחירי הדיור? על פי מיקומה של משימה זו בהסכמים הקואליציוניים ניתן להניח שהיא אולי שנייה בחשיבותה רק לשוויון בנטל. אלא המבנה המסועף שמציגים ההסכמים לא מאפשר לספק מסקנה חותכת ביחס לזהות הדמות הזו: שר השיכון אורי אריאל מהבית היהודי, בנצי ליברמן ראש מינהל מקרקעי ישראל, או שר האוצר יאיר לפיד, שהוא גם ראש קבינט הדיור החדש ובו חברים שורה של שרים ובהם גם שר הבינוי והשיכון. האם נתניהו הוא הזוכה הגדול בשל הסכמה למינוי משה כחלון ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל או המפסיד הגדול משום שרשות מקרקעי ישראל נותרה במשרד השיכון.
כיפופי הידיים והעימותים כבר בדרך
כשההסכמים הקואליציוניים משרטטים תמונה כה סבוכה של סמכויות כלכליות ששזורות זו בזו, מספר השאלות שנותרו פתוחות גדול כמעט כמספר האתגרים הכלכליים (מי למשל תהיה הדמות הדומיננטית במינוי נגיד בנק ישראל הבא?). המבנה הקודם של שר אוצר מסורס ושר־על כלכלי כשל במובנים רבים, ועכשיו צריך לקוות שהמבנה החדשני והמסורבל יצליח להעמיד תוצאות ולא רק כיפופי ידיים ואנקדוטות עיתונאיות.