"ייתכן שהתעקשותי לקבל נתונים חסויים מרשות המסים הובילה לסיום תפקידי"

"רוב מקבלי ההחלטות בישראל לא יודעים על מה הם מחליטים בכל הקשור למחירי הדירות כי אין להם את בסיס נתונים מסודר ואמין", כך אמר היום המנהל לשעבר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרופ' שלמה יצחקי, בוועידת הנדל"ן של "כלכליסט".

שלמה יצחקי לשעבר הסטטיסטיקן הראשי צילום: נמרוד גליקמן

יצחקי נתן דוגמה, לפיה "לפני 4 שנים ביקשתי מרשות המסים לקבל נתונים על עסקאות למכירת דירות עם תעודות זהות. הנתונים הללו הם חשובים כדי להבין איך משתנה שכונה דמוגרפית או איך משתנים הנתונים בתוך שכונות שונות של אותה עיר. התשובה היא שעד היום לא התקבלו הנתונים ואי אפשר לדעת את מחירי הדירות ברזולוציות של שכונות. אני המשכתי להתעקש לקבל את הנתונים הללו, שפשוט מוסתרים מהציבור, וייתכן שההתעקשות שלי הובילה לסיום תפקידי", אמר יצחקי כשרמז על האופן בו קיבל בתחילת השנה הודעה על סיום העסקתו – בהודעת דואר אלקטרוני מלשכת ראש הממשלה.

"כרגע הנתונים על מחירי הדירות לפעמים מוסתרים או מודלפים לעיתונות מבלי שהעיתונאי יודע מה האינטרסים. הלמ"ס יודעת מה הם הנתונים החריגים והלא חריגים ויכולה לתת נתונים אמינים, אך אין לנו בסיס נתונים מספיק רחב על מנת לעשות כן". יצחקי הוסיף כי "אני לא מצפה שהרעשים הללו (הנאומים של מקבלי ההחלטות על רפורמות שיוזילו את מחירי הדיור – מ"פ) יעשו משהו כל עוד בסיס הנתונים לא ישתנה. יהיו רפרומות, אבל הן לא ישנו הרבה בתחום הדיור".

יצחקי ניסה לעשות סדר במדדים השונים למחירי הדירות שמפרסמים שלושה גופים ממשלתיים – הלמ"ס, מנהל הכנסות המדינה של משרד האוצר והשמאי הממשלתי של משרד המשפטים. "כל מדד עונה על שאלה אחרת. מדדי הלמ"ס עונים על השאלה בכמה בממוצע השתנו מחירי הדירות במשק. צריך לדעת כי המוצר המסוכן ביותר זה מחירי הדירות, כי שינוי בו יכול לקרות בשכונה מוסיימת ולא בכל העיר או בעיר ולא בכל הארץ. מדד מנהל הכנוסת המדינה הוא מדד של מחיר עסקאות ואין בו תיקון עבור העסקאות ולכן אם בחודש שעבר נמכרו דירות 3 חדרים ובחודש הזה דירות 4 חדרים זה יתבטא במחיר, כאילו יש עלייה במחירי הדירות למרות שאין זהות בין המוצרים שנמכרו בשני החודשים. מי שלא רוצה להסתבך בממוצעים הוא השמאי הממשלתי, שעושה מעין מדד ביג מק ובודק על סוג דירה אחד בכמה נמכר בזמנים שונים ומקומות שונים".