תאגידי כוח אדם זר נגד רשות ההגירה: "שילמנו 30 מיליון שקל על עובדים שלא הגיעו"

תאגידי כוח אדם זר הגישו לפני כשבוע לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד רשות ההגירה וראשיה - אמנון בן עמי ואהרון ברזאני - בדרישה לקבל בחזרה אגרות ששילמו שהיקפן 28.87 מיליון שקל.

בעתירתם טוענים 19 תאגידים כי הסתמכו על התחייבויות המדינה ועל היעדים שקבעה להבאת עובדים זרים כדי לכלכל את צעדיהם שנה מראש. חלק מהצעדים הם תשלום אגרות עבור מספר העובדים שהם צפויים להעסיק בהסתמך על המספרים שבהם נקבה המדינה. אלא שמאז 2010 נוצר בכל שנה פער בין מכסת העובדים שהתחייבה המדינה להביא לענף לבין מספר העובדים שהובאו בפועל.

6,970 שקל. האגרה השנתית עבור כל עובד זר המועסק בישראל צילום: בלומברג

מדובר בשני סוגי אגרות. סוג אחד הוא אגרת בקשה, שבמסגרתה מעריך התאגיד כמה עובדים הוא יעסיק באותה השנה ומשלם מראש עבור כל עובד זר 880 שקל. האגרות האחרות משולמות עבור כל עובד המועסק בפועל. כך, האגרה השנתית ב־2012 היתה 6,970 שקל ואגרת דמי ההיתר 11,840 שקל.

בתביעה, שהגישו עורכי הדין יורי גיא־רון, שלי דביר ויוסי ארנון, דורשים התאגידים להשיב להם אגרות עבור עובדים שחזרו לארצם. לדברי אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר, מאז 2010 החל מספרם לרדת, ו"כיום יש רק 4,800". מרשות ההגירה נמסר: "העתירה הגיעה רק אתמול ואנו לומדים את תוכנה".