רפורמת הפרגולות של סער: לא יצטרכו היתרים לשינויי בנייה מסוימים

אחרי שנתקעה בכנסת רפורמת התכנון והבנייה שכונתה "רפורמת המרפסות" שאותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפיץ היום (א') שר הפנים גדעון סער תזכיר חוק לרפורמה משלו, תחת הכותרת "פרגולה זה לא דבר שמצריך היתר". 

כפי שנחשף ב"כלכליסט" בינואר השנה, הממשלה מקדמת בימים אלה רפורמה בכמה שלבים שעיצבו אנשי סער יחד עם   בינת שורץ-מילנר, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, לאחר שהרפורמה מרובת הסעיפים של עו"ד שרית דנה, שבימים אלה מסיימת את תפקידה כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לא הצליחה להתקדם בחקיקה בכנסת.

תזכיר החוק שהופץ היום מטפל בעיקר בתחום הרישוי של עבודות בנייה יחסית פשוטות וקטנות. מקורות במשרד הפנים אמרו ל"כלכליסט" כי תזכיר החוק שהופץ היום למשרדי הממשלה הוא חלק ממהלך "לפרק" את "רפורמת המרפסות" של נתניהו לכמה חלקים ולהעבירם בשלבים בחקיקה בכנסת.

בשלב הראשון תוגש הצעת חוק בנושאי רישוי ועדות התכנון, ובהמשך יטופלו הפרקים הכלכליים - היטלי השבחה ופיצויים וכן אכיפה ועונשין, כך נודע ל"כלכליסט".

תזכיר החוק שהופץ מטפל בעיקר בתחום הרישוי של עבודות בנייה פשוטות וקטנות יחסית וכן בייעול עבודת ועדות התכנון. גורמים במשרד הפנים אמרו ל"כלכליסט" כי תזכיר החוק שהופץ למשרדי הממשלה הוא חלק ממהלך "פירוק" של רפורמת המרפסות של נתניהו לכמה חלקים, והעברתה בשלבים בחקיקה בכנסת.

יבוטל הצורך בקבלת היתר לבניית פרגולה

במסגרת הצעת סער יבוטל הצורך בבקשות היתרים לביצוע של שינויי בנייה כגון פרגולה, גידור ומחסנים; יאושר הליך רישוי מקוצר לתוספות בנייה של עד 25 מ"ר כגון סגירת מרפסת; הרישוי יופרט ויוקמו "מכוני רישוי" לשירות האזרח, שירכזו את האישורים ממשרדי הממשלה השונים כגון המשרד להגנת הסביבה ופיקוד העורף; ייקבע לוח זמנים לאישור תוכניות; ותוקם רשת מקוונת להגשת בקשות להיתרים.

בתחום הרישוי יהיו שלושה מסלולים: מסלול של פטור מהיתר, הליך מקוצר והליך רגיל. פטור מהיתר יינתן לשינויי בנייה דוגמת פרגולה; הליך רישוי מקוצר של 45 יום יצריך הודעה לרשות המקומית בלבד לסגירת מרפסת, הוספת מעלית והרחבות של עד 25 מ"ר. להיתר בנייה לקונסטרוקציה חדשה יידרשו עד 90 יום.

נוסף לכך מעניקה הרפורמה של סער סמכויות חדשות לוועדות התכנון המקומיות, בעיקר לתוכניות מצומצמות, לניהול שטחי ציבור ולהוספת זכויות בנייה. מדובר בעיקר בהורדה של עומס מוועדות התכנון המחוזיות.

מנתוני משרד הפנים עולה כי בכל רגע נתון נמצאות 4,000 תוכניות בנייה בשלבי אישורים בוועדות התכנון המקומיות והמחוזיות ובמועצה הארצית לתכנון. "אף שיש 120 ועדות תכנון מקומיות, הן כמעט משוללות סמכויות תכנון", מציינים במשרד הפנים. כיום שש ועדות תכנון מחוזיות ברחבי הארץ נותנות מענה לכ־2.5 מיליון משקי בית. הרפורמה המוצעת תעביר לסמכות הוועדות המקומיות תוכניות מתאר קטנות, המהוות 76% מהיקף העבודה של הוועדות המחוזיות. מדובר בתוכניות ל־20 יחידות דיור או פחות.

בימים אלה, שבהם נחקרות כמה פרשיות שחיתות ברשויות המקומיות, לרבות בתחום הבנייה, נשאלת השאלה אם ראוי להעביר סמכויות נוספות לוועדות המקומיות מחשש לשחיתויות.

במשרד הפנים מבטיחים להקים מנגנוני הכשרה של הוועדות המקומיות ופיקוח עליהן שיבטיחו שקיפות. "אני מאמינה בוועדות המקומיות וביכולת שלהן להתמודד מקצועית ומינהלית עם הסמכויות שיועברו אליהן", אמרה שוורץ־מילנר ל"כלכליסט". "הלוא חלק משמעותי מתפקידן כגוף נבחר הוא מתן מענה לצורכי העיר ותושביה בהיבטים התכנוניים. שוב ושוב נשמעות טענות בדבר חשש לשחיתות בוועדות המקומיות, אלא שריכוזיות איננה כלי למיגור שחיתות. המשך המצב הקיים, שבו הוועדות המחוזיות מתפקדות בפועל כוועדות מקומיות, איננו מענה לחששות אלו, וכולנו כמדינה וכאזרחים משלמים את המחיר על חוסר היעילות שבכך".

פרגולה בבניין בבני ברק צילום: יובל חן

לדברי שוורץ־מילנר, "במקביל להעברת הסמכויות לוועדות המקומיות אנו נפעל להבטיח התמקצעות של הוועדות המקומיות, שקיפות גדולה יותר בפעולתן, הידוק הפיקוח והבקרה עליהן, ובמקרים קיצוניים אף ייעשה שימוש בכלי אכיפה וענישה משמעותיים".

המטרה: להפחית את הריכוזיות במערכת

עוד עולה מנתוני משרד הפנים כי משך אישור תוכניות בוועדות המחוזיות עומד על שלוש שנים וחצי בממוצע. במרכז משך אישור התכנון מגיע לשיא של 4.5 שנים, בתל אביב ובדרום ל־2.8 שנים, ובמחוזות ירושלים, חיפה והצפון משך הזמן לאישור תוכנית נע בין 3.5 ל־3.8 שנים.

"רפורמת הפרגולות" החדשה מציעה פרקי זמן מרביים לאישור תוכניות בנייה: בוועדות המקומיות 12 חודשים או שמונה חודשים אם מדובר בתוכנית קטנה; לאישור תוכניות בסמכות הוועדה המחוזית יוקצבו 18 חודשים, כאשר לתוכניות מתאר כוללות ליישובים יינתן פרק זמן של שנתיים; תוכניות מתאר מחוזיות יצטרכו להיות מאושרות בתוך שנה; ותוכניות מתאר ארציות בתוך שנתיים.

מלשכת השר סער נמסר כי מטרת תיקוני החקיקה בתחום התכנון והבנייה היא "להפחית את הריכוזיות במערכת התכנון במדינת ישראל ולהביא לשיפור השירות לאזרח, לקיצור תהליכים, לצמצום הבירוקרטיה ולהגדלה משמעותית של מלאי יחידות הדיור".

סער מסר כי "תיקון החוק הוא שלב ראשון בשינויים שיש לבצע בתחום התכנון והבנייה. מערכת התכנון בישראל צריכה להתמודד עם אתגרים רבים ועליה לתת מענה יעיל, מהיר ואיכותי לאזרחים לצד מענה לצורכי המדינה המשתנים, בדגש על הפחתת הריכוזיות במערכת התכנון וקיצור לוחות הזמנים".

שר הפנים התייחס למצב הקיים ואמר כי "לא כל מי שמעוניין לבנות פרגולה צריך לבקש היתר, ולא כל מי שרוצה לסגור מרפסת צריך להמתין שלוש שנים. העברת הסמכויות לוועדות מקומיות תשחרר את צוואר הבקבוק ותאפשר לוועדות המחוזיות לעסוק בתוכניות משמעותיות. במובן הזה - הפירמידה צריכה להתהפך".

על פי הערכה ראשונית, עם יישום החוק לפחות שליש מהתוכניות יעברו באופן מיידי מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות, ועם הזמן תגדל הכמות עד ל־50% מהתוכניות. בין התוכניות שיעברו לסמכות הוועדות המקומיות: סגירת מרפסת, תוספת קומה, סגירת חללים פנימיים, הרחבת שטחי ציבור, איחוד וחלוקה של שטחי ציבור בבעלות הרשות המקומית ותוספת זכויות בנייה משמעותיות לתעסוקה ולמגורים בוועדות מוסמכות.

"תיקון חוק התכנון והבנייה הוא חלק ממכלול רחב יותר של פעולות, הננקטות על ידי משרד הפנים לשיפור מערכת התכנון והבנייה", אמרה שוורץ־מילנר ל"כלכליסט". "החקיקה המוצעת מבטאת גישה של מינימום שינויים בחוק להשגת מקסימום אפקט בשטח, והיא עתידה לחולל מהפכה של ממש במבנה הבסיסי של מערכת התכנון, הן בהיבט של חלוקת הסמכויות בין הגורמים השונים והן בהיבט של תהליכי הרישוי".