המושב ניצח את המינהל ויקדם בניית 2,000 יח"ד

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לאחרונה כי מושב כסלון וחברת אזורים יוכלו לקדם את תוכנית הענק למצפה נפתוח במבואות הצפון־מערביים של ירושלים. זאת למרות התנגדות עיקשת של בעלי הקרקע, מינהל מקרקעי ישראל.

מדובר בתוכנית לבנייה רוויה שתשתרע על 412 דונם, שמתוכם 250 דונם מוחכרים למושב כסלון לצרכים חקלאיים. עתירתם של מושב כסלון וחברת אזורים הוגשה לאחר שהוועדה המחוזית והוועדה המקומית סירבו לקלוט את התוכנית שהגישו להקמת שכונת מגורים בת כ־2,000 יח"ד על אדמות המושב במצפה נפתוח.

הוועדות טענו בתשובתן לעתירה כי תוכנית זו כוללת קרקע שאין לעותרים זכות לגביה, ולעמדתן בעל עניין בקרקע הזכאי להגיש תוכנית לגביה הוא אך ורק מי שיש לו זכות משפטית תקפה לגבי כל הקרקע. כמשיב לעתירה נכלל גם מינהל מקרקעי ישראל, אשר עמד מאחורי סירובה של הוועדה המחוזית לקלוט את תוכנית העותרים. זאת אף שעורכי הדין מאיר פורגס, תמי אבשלום ונעה יגלה ממשרד ש. בירן ושות', אשר ייצגו את מושב כסלון ואת אזורים, הציגו בעתירה מסמכים מ־1994 ולפיהם המינהל אינו מתנגד להגשה ודיון בתוכנית מטעמם. המינהל טען כי מושב כסלון אינו "בעל עניין" כהגדרתו לצורך תכנון קרקעות מצפה נפתוח. בית המשפט קבע כי המושב, שלו זכות חכירה בכ־60% מהקרקע הכלולה בתוכנית שהגיש, הוא בבחינת בעל זכות בקרקע הזכאי להגיש תוכנית לגביה בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה.

לפסק הדין משמעות רוחבית בכך שכפרים, מושבים וקיבוצים זכאים להגיש תוכנית לשינוי ייעוד של מקרקעין שהם חוכרים מרשות מקרקעי ישראל, גם אם התוכנית כוללת מקרקעין שאין להם מלוא הזכויות בהם.

מצפה נפתוח. בית המשפט קבע כי מושב כסלון הוא בעל זכות בקרקע, אף שהוא חוכר 60% ממנה צילום: הילרי הרצברגר

"התחרות" בין רשות מקרקעי ישראל למושב כסלון ואזורים החלה ב־2012, כאשר שני הגורמים הגישו תוכניות מקבילות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים. מאבק בין שני גופים על תכנון קרקע אחת מקובל במסגרת החוק, המאפשר לכל בעל עניין בקרקע להגיש תוכנית לוועדות התכנון והבנייה. לפי הערכות של גורמים בענף, התנגדות הרשות לתכנון הקרקע על ידי המושב ואזורים נוגעת לשלבים מתקדמים יותר. מכיוון שיש הפרדה מוחלטת בין הצד התכנוני לצד הקנייני, למינהל אין עדיפות על פני המושב ואזורים בעת הדיון בתוכנית בוועדות התכנון. כך שאם היא תימצא מתאימה יותר, תוכניתה של הרשות צפויה להידחק החוצה. במצב כזה, למושב תהיה עדיפות בשלב השיווק, וייתכן מאוד שיזכה לרכוש את הקרקע בפטור ממכרז ולא יידרש להתמודד עם יזמים נוספים. לכן במינהל מעדיפים שתוכניתם תוביל ותיבחר, ואז הקרקע תחזור אליהם תוך מתן פיצויים למושב כמחויב בחוק.

מדובר רק בתחילת הדרך לקידום התוכנית והמכשולים עוד רבים. תושבי שכונת רמות ופעילי סביבה נאבקים נגד הבנייה שצפויה לדבריהם לפגוע בריאה הירוקה היחידה של צפון ירושלים, והגישו נגדה בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ. לדברי חביבה שפר, ממובילות המאבק, "קבלת ההחלטות לגבי הקרקע נעשתה במחשכים".