הקרב על עסקת הדולפינריום מתחמם
קבוצת תושבים מתארגנת לתבוע את עיריית תל אביב ואת רשות מקרקעי ישראל על עסקת חילופי הקרקעות עם יוסף בוכמן, בעלי הדולפינריום
קבוצת תושבים מתארגנת כדי לתבוע את עיריית תל אביב ואת רשות מקרקעי ישראל על עסקת חילופי הקרקעות עם יוסף בוכמן, בעלי הדולפינריום שעומד נטוש מזה כ-30 שנה.
הקבוצה פנתה בשבוע שעבר למבקר המדינה, יוסף שפירא, על מנת שיבדוק את חוקיות העסקה. וזאת לאחר שהמבקר הקודם, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, כבר מצא טעם לפגם בעסקה, שבמרכזה עמד חשד למתן הטבות מוגזמות מהעירייה לחברה של היהודי-גרמני בוכמן – אחד התורמים הגדולים למדינה - שקיבל בתמורה לדולפינריום הנטוש מגרש חלופי להקמת קומפלקס מגורים ומלונאות שערכו נאמד בכמה מאות מיליוני שקלים, לעומת שווי הדולפינריום, כ-50 מיליון שקל.
הדולפינריום צילום: מיכאל קרמר את מתווה העסקה אישרה מועצת מקרקעי ישראל בדצמבר 2007, בהחלטה שספגה ביקורת על כך שהשר הממונה על המינהל באותן שנים, אהוד אולמרט, התערב בהחלטות המינהל.
ביוני אישרה הוועדה המחוזית תל אביב להרוס את הדולפינריום ולהפכו לשטח ציבורי פתוח תוך השלמת הטיילת המקשרת בין מרכז תל אביב ליפו, דרך גן צ'ארלס קלור. בתמורה, יקבל בוכמן קרקע של העירייה בשטח 12 דונם ממזרח לרחוב הרברט סמואל שתאפשר לו בנייה למגורים מסחר ומלונאות.
במסגרת התוכנית, שהוגשה על ידי הוועדה המקומית של תל אביב, יוכל היזם לבנות קרוב ל-50 אלף מ"ר מרביתם במגדל בן 28 קומות כאשר מחצית משטחי הבנייה מיועדים לבניית עד 250 דירות למגורים והמחצית השנייה תשמש לבניית כ-450 חדרי מלון. מעבר למלון, יתאפשר ליזם להקים בנייני מלון נוספים בבנייה של שבע קומות שתכלול גם קומת מסחר, וכן בנייני מגורים בני תשע קומות שגם בהם תהיה קומת מסחר. כמו כן, נקבע במסגרת התוכנית כי 20% מיחידות הדיור יהיו דירות קטנות בשטח כולל של עד 75 מ"ר.
בקרוב ייפתח שלב ההתנגדויות לתוכנית הדולפינריום, ותושבי המקום – קבוצה בראשות יקיר בן מאור, טובה ברמן, והשמאית עו"ד גילה הרץ (לשעבר חברת מועצת העיר) – מתכוונים להגיש את התנגדותם.
בפניית תושבי השכונה אל מבקר המדינה, הם דורשים "לממש את זכותנו לשקיפות ציבורית מלאה בכל הנוגע לעסקת חילופי הקרקעות במתחם הדולפינריום". לטענתם, ראוי היה לפתוח בהליך הפקעה של הדולפינריום הנטוש, ולא לתת שטחים ששייכים לציבור – ליזם פרטי, כך אמר בן מאור ל"כלכליסט".
ממכתב ועד הפעולה למבקר המדינה עולה עוד כי "העסקה כרוכה בסובסידיה סמויה וגבוהה מקופת המדינה לעיריית תל אביב - מכיוון שהעירייה מקבלת לידיה את מתחם הדולפינריום מבלי לשאת בהוצאות הריסתו ופינויו, ונהנית ממלוא היטל ההשבחה והארנונה שיניבו שני המגדלים, בשעה שהמינהל מסתפק בקבלת 31% בלבד. ועל כך העיר מבקר המדינה השופט בדימוס לינדנשטראוס כי מדובר בעסקה ייחודית, שכן יש בה משום מתן סבסוד עקיף לעירייה וליזם וגם משום הפחתת התמורה שהמינהל היה זכאי לה - העסקה לו יצאה לפועל, הייתה אמורה להעניק יתרון כלכלי ניכר לעייריה וליזם מצד אחד, אך מנגד, לפגוע בהכנסות המדינה".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר: "בעקבות חתימת הסכם הדולפינריום לפני כעשר שנים, בשנת 2003, אושר מתווה העסקה על ידי מועצת מקרקעי ישראל בשנת 2007. מדובר בהחלטה שעלתה בקנה אחד עם מגמת עיריית תל אביב והממשלה לייעול השימוש בקרקע, כך ששטחי קרקע המנוצלים בצורה לא אופטימאלית, ישנו את ייעודם וניצולם".
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי היא "רואה חשיבות עליונה בפתיחת רצף הטיילות לטובת התושבים ולשם כך פעלה להסרת החסמים המונעים זאת. מבנה הדולפינריום, שחוצץ בין העיר לבין הים, מהווה את החסם האחרון לפתיחת הרצף והעירייה שמחה על הסכם פינויו ופתיחת המרחב הציבורי והטיילת לכיוון הים. יודגש כי ההסכם עבר את כל האישורים, נבדק על ידי מבקר המדינה ואושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מינהל מקרקעי ישראל והיועץ המשפטי של העירייה. ע"פ ההסכם החוכר יקבל שטח של 12 דונם בתמורה לפינוי שטח גדול יותר של 18 דונם והעברתו לעירייה. בנוסף בגין הזכויות החדשות שיתווספו לפרויקט ישלם החוכר 31% למינהל כדמי היתר וכן ישלם היטל השבחה בשיעור 50%. בנוסף לעלויות האמורות היזם ישתתף בכיסוי העלויות הנובעות מפינוי השטחים התפוסים".
