הסכם היסטורי לחקלאים: יוכלו לחתום על הסכמי חכירה מול המינהל
מועצת מקרקעי ישראל אישרה פה אחד: החקלאים יוכלו לחתום על חוזי חכירה לכ-200 שנה בנחלות החקלאיות וכ-49 שנה בחלקות המגורים. בנוסף הוחלט כי מחוסרי דיור מעשירון שמיני יוכלו להשתתף במכרזי דיור להשכרה
13:4001.01.14
מועצת מקרקעי ישראל אישרה אמש פה אחד שורה של החלטות היסטורית במגזר החקלאי, ובראשן החלטה על חתימת חוזי חכירה לכמעט 200 שנה בנחלות חקלאיות.
שר השיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, אורי אריאל צילום: אביגיל עוזי
קראו עוד בכלכליסט:
- יגיעו לנחלה? החקלאים ממתינים לזכות הקניין
- המושבניקים יוכלו לרשום נחלות על שמם
- עובדי המינהל מפנים גב לשיווק של לפיד
"רשות מקרקעי ישראל והמועצה הנוכחית הוכיחו שניתן לסיים בהסכמה מחלוקות היסטוריות, לטובת הציבור", מסר יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, שר הבינוי והשיכון אורי אריאל. "לאחר שבמשך שנים רבות שרר חוסר אמון בין התנועה ההתיישבותית ורשות מקרקעי ישראל אני שמח שהצלחנו לגשר על הפערים ולפתוח דף חדש ביחסים אלו. ההחלטות שיגיעו לאישור מביאות בפעם הראשונה ביטחון לחקלאים ולמתיישבים כשבנוסף יאפשרו לחקלאים להתפרנס בכבוד תוך עידוד היזמות הכפרית. ההחלטות הללו יאפשרו לכל מתיישב לדעת סוף סוף את זכויותיו וחובותיו ואני שמח שהתנועה ההתיישבותית היא הקטר לפיתרון בעיית הדיור בארץ באמצעות מתן פתרונות דיור לאלפי משפחות הן במרכז הארץ והן בפריפריה".
שר השיכון ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, אורי אריאל צילום: אביגיל עוזי מנהל רשות מקרקעי ישראל בנצי ליברמן: "הרפורמה ברשות מתקדמת ומאפשרת יותר שיווקים ופתרון בעיות סבוכות שהכבידו על היחסים בין הרשות לבין הציבור. ההחלטות הנוגעות לסוגיית הקרקעות במגזר החקלאי הן מהלך היסטורי שיכול היה להתרקם ולהתגבש רק בגלל המצרף הייחודי של האנשים שישבו בשולחנות המתאימים. הדחיפה של אריאל, הכבוד וההערכה הרבים שאני רוחש להתיישבות באשר היא כמעשה ציוני וחברתי מן המעלה הראשונה יחד עם ההכרה שאני מחויב בשימור האינטרס הציבורי ובעשיית סדר ופישוט הליכים ושחרור קרקעות הם אלה שהניעו ואפשרו את השגת ההחלטות הדרמטיות".
מכרזי דיור להשכרה: העשירון השמיני בפנים
יגיעו לנחלה?
החקלאים ממתינים לזכות הקניין
הצורך בהסכם חכירה לדורות בין החקלאים לרשות מקרקעי ישראל קיבל הכרה כבר ב-1989 אבל אושר רק השבוע ויאפשר שינוי מגמה מהפכני ביחס לזכויותיהם הקנייניות של בעלי הנחלות. ניתן רק שברשות יקדמו אותו במהירות וביעילות
עו"ד גלעד שרגא,
2 תגובות
לכתבה המלאה 
עוד בישיבה אמש: מועצת מקרקעי ישראל אישרה בחלטה מתוקנת בדבר הקצאת קרקעות לבניית פרויקטים של דירות להשכרה. לפי הקריטריונים שנקבעו בקיץ, 70% מהדירות ישווקו לציבור הכללי, לפי מסלול קריטריונים לזכאות שנקרא "מסלול א'". 30% מהדירות ישווקו "ביישובי המיעוטים ובתוכניות בניין עיר לאוכלוסייה בעלת צביון דתי", בהתאם למסלול שלא יכלול מיצוי כושר השתכרות כתנאי סף להגרלה.
במסלול א', נקבעו 3 תנאי הסף לזכאות: על הזכאי להיות מחוסר דירה ובעל תקרת הכנסה עד העשירון השביעי. בנוסף, עליו למצות כושר השתכרות בשיעור של 125% ממשרה מלאה למשק בית בו שני מפרנסים, ובשיעור של 75% עבור מפרנס יחיד. אמש, הורחב הקריטריון הראשון ויכלול גם את בני ובנות העשירון השמיני (הכנסה של 20,500 שקל ברוטו למשק בית, לפי נתוני הלמ"ס).
רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון ישווקו את המכרזים, למעט מכרזים בהם תינתן רשת ביטחון (הבטחת תשואה) ליזם, שישווקו על ידי הוועדה הבינמשרדית בראשות החשבת הכללית באוצר. במכרזי משרד השיכון לא ייקבע מחיר מינימום לקרקע, והיא תוחכר לכל המרבה במחיר. במחוזות חיפה ירושלים צפון ודרום, יוכלו לקבוע בתנאי המכרז כי 50% מהדירות יימכרו מיידית, והשאר יושכרו.
לגבי שלושת המכרזים הראשונים שמתפרסמים בימים אלה על ידי הרשות: גליל ים בהרצליה, רמת השרון, ומבואות דרומיים בחיפה הוחלט כי 25% מהדירות במכרז יושכרו במחיר מפוקח לזכאים שייקבע כ-80% ממחיר השכירות הנאמד בסביבת הבניין לדירה זה לפי אומדן, בתוספת דמי אחזקה. 75% מהדירות יושכרו בשוק החופשי במחיר שוק כפי שיקבע בהסכם בין המשכיר לשוכר. ועדת המכרזים בראשות החשבת הכללית במשרד האוצר רשאית לשנות על פי שיקול דעתה ובכפוף לבחינה כלכלית את שיעור הזכאים.
לקראת הדיון השבוע בעניין, פנתה הקואליציה לדיור בר השגה במכתב למועצת מקרקעי ישראל, וטענה כי התיקונים פוגעים באפשרות של אוכלוסיות מהמעמד הנמוך להשתלב בפרויקטים. הקואליציה אף מוחה על ההפחתה של משך הזמן שבו יחויב היזם להעמיד להשכרה את הדירות בפרויקטים שבהם פחות מ-200 יח"ד – מ-20 שנה ל-10 שנים.
בתגובה להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, בירך עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי, את אריאל וליברמן על כך שהם "מקדמים נושאים קריטיים שהוזנחו שנים רבות וכעת מקבלים התייחסות". לדבריו, "מדובר בזכות אלמנטרית שנמנעה מאיתנו משך שנים רבות בהחלטות של המדינה. זכות זו תאפשר להוון סוף סוף את זכויות המגורים בנחלה, דבר שנמנע רק מבעלי הזכויות בנחלות וגרם להם במשך השנים נזקים כלכליים אדירים בשל האפליה".
קוכמן הדגיש כי "יחד עם זאת, בחוזה החכירה המוצע ביקשו תנועות ההתיישבות לבצע מספר תיקונים מהותיים שבלעדיהם יתקשו המתיישבים לחתום".
הוא סיכם ואמר כי "חשוב שהמדינה תראה במרחב הכפרי נכס אסטרטגי-כלכלי, סביבתי וחברתי. מתן האפשרות לחקלאים ולמתיישבים להתפרנס בכבוד מעמל כפיהם הוא אינטרס לאומי שהחברה הישראלית כולה תצא נשכרת ממנו הן מבחינת שמירת הסביבה, פיתוח תיירות, פיתוח כלכלה מקומית ותעסוקה ועוד".
