הדו"ח על קריסת המרפסות בחדרה: "שמו קלקר - במקום בטון"
דו"ח המהנדס מטעם הדיירים יואל בן עזרא קובע: "חוזקן של רצפות הבטון במרפסות הוא 25% מהחוזק הדרוש". המהנדס מגדיר את בניית המרפסות "נחותה ולא מקצועית"; אורתם מליבו: "הדו"ח מתאר תמונת מצב חלקית ולכן יש להתייחס אליו בזהירות הראויה"
דו"ח מפורט של המהנדס יואל בן עזרא, אשר נשכר כמומחה מטעם הדיירים, מגלה כשלים שיטתיים בביצוע בבניין שבו קרסו המרפסות, ולא כשל נקודתי במרפסת אחת כפי שחשבו עד כה.
- מלשכת נתניהו לגינדי: צבי האוזר יטפל בדיירי הבניין שקרס בחדרה
- קריסת המרפסות: גינדי השקעות בלי פיקוח, היזמים האחרים כן
- תלויים באוויר: מי ישלם על מחדל המרפסות
- פוליסטרן מוקצף במקום בטון
- ברזל אחד מכופף ואחד שאינו חודר כלל אל הבניין
- עובי הבטון 12.5 ס"מ, במקום 18 ס"מ כפי שנדרש בתכנית
- פלטת הבטון שנשברה
- מוטות בקוטר 6 מ"מ
בדו"ח כותב בן עזרא בנוגע לקריסתה של המרפסת בקומה השביעית כי במצב תקין גם קריסת המרפסת בקומה השמינית לא היה צריך לגרום לקריסת המרפסת בקומה השביעית. "נכתב שהמרפסות של קומה 8 נפלו על המרפסות של קומה 7 והכשילו אותן. לו כך היה המצב והסיבה היחידה לכישלונן של המרפסות בקומה 7 היה קריסתן של המרפסות בקומה 8 – לא היו מתגלים הכשלים בביצוע המרפסות בקומה 7, אך לא כך הם פני הדברים. הדבר מעיד על שיטתיות בכשלי הביצוע במרפסות אלה, דבר המשליך על שלד הבניין כולו ועל שלד הבניין הסמוך", לשון הדו"ח.
"הקריסה של שתי המרפסות מעידה על התמוטטות בשרשרת, למרות שהחוק מחייב מניעה של כשל בשרשרת על ידי תכנון פשוט ועל ידי יצירת מערכת סטטית שנייה לרכיבי הבניין", הוסיף בן עזרא בנושא זה.
בהמשך הדו"ח התייחס בן עזרא לעובי רצפות הבטון וכתב כי עובי פלטת הבטון היה קטן בעשרות אחוזים מהדרוש בתוכנית וכי בקורה אחת התגלה חומר הקצפה (פוליסטירן מוקצף או קלקר) במקום בטון. "המשמעות היא שחוזקם של רצפות הבטון במרפסות, בממוצע, הוא 25% מחוזקם הדרוש לפי התוכנית", נכתב.
עוד נכתב כי בחלק העליון של המרפסת ישנם רק 2 ברזלים, כאשר "אחד מהם מכופף ואינו חודר כלל את הבניין". בן עזרא ממשיך וכותב: "המשמעות היא שרק ברזל אחד החזיק את הקורה. ברזל זה נקרע תחת העומס". חמור מכך, על פי הדו"ח, על פי התכנית, הקורה (כיסוי הבטון העליון) היה צריך לכלול 4 ברזלים בקוטר 22 מ"מ, אך בפועל בוצע אחד בלבד.
בנוגע לאחריות על כשלים אלה כותב בן עזרא כי אמנם הכשל הינו ביצועי, אך סמכות הבקרה הייתה בידיו של מתכנן השלד – הקונסטרוקטור, "ליקויים אלה אינם מאפיינים ביצוע של מרפסות זיזיות, אלא ביצוע נחות ובלתי מקצועי של עבודת בניה בבטון מזוין, והעדר בקרה על הביצוע על ידי הממונים על כך – ובכללם מתכנן שלד הבניין אשר נדרש לבצע פיקוח עליון – למניעת כשלים מעין אלו". האחריות לפיקוח עליון, מדגיש בן עזרא, הינה על פי תקנות התכנון והבנייה ומוטלת על מתכנן השלד.
בצד המעשי אומר בן עזרא כי יש למנות מהנדס רישוי חדש ולהוציא היתר בנייה חדש בהסתמך על חישובים סטטיים חדשים, זאת לצד בדיקות מקיפות בשני הבניינים. בין הבדיקות הנדרשות אותן ציין המהנדס: בדיקה של חוזק הבטון ב-10 מקומות אקראיים בבניין כאשר הדרישה היא לתקינות של 100%, בדיקה של עובי התקרות בכל הקומות לפחות במקום אחד בכל דירה וכל דירה שיימצא בה בטון דק מהדרוש בתוכנית תטופל במסגרת תכנון החיזוק של הבנין.
מחברת אורתם מליבו נמסר בתגובה: "הואיל ומדובר במקרה חריג מאד ולא שכיח, ועל מנת שנוכל באמת להסיק מסקנות אופרטיביות לפרויקטים עתידיים שלנו וכן של שאר חברות הביצוע בענף, עלינו להיות זהירים ומלומדים ולא לקפוץ למסקנות מהירות שאינן מקיפות. הדו"ח המדובר הינו דו"ח שהוזמן על ידי הדייריים והוא אינו מתאר את הסיבות שהובילו לכשל אלא רק את תמונת המצב כפי שמתאר אותה מחבר הדו"ח. יואל בן עזרא לא פנה אל גורמים אצלנו על מנת ללמוד מה הוביל לביצוע כפי שניכר בתמונות, לא למד את חומרי התכנון ויומני העבודה ומכאן שקשה לנו להתייחס שכן מדובר בתמונה חלקית. עולה מהפרסום שבן עזרא לא בדק את שלבי הקמת הפרויקט, החל משלב התכנון, הביצוע וכלה בפיקוח, אלא מתאר תמונת מצב חלקית ולכן יש להתייחס אליו בזהירות הראויה. בימים הקרובים צפוי להתפרסם הדו"ח של פרופ' שמואל אנגל, אשר מונה לבדוק את כל הגורמים שהובילו לכשל, אשר ייתן תמונה מלאה ורחבה על כלל הנסיבות שהובילו לקריסה . חשוב לציין, כי החברה בשיתוף היזם והגורמים הרלוונטיים פועלת לתיקון הליקויים במטרה להגיע לסיום מהיר של הפרשה לשביעות רצונם של כל הצדדים".