"6,000 שקל משכנתא זה פשוט למחוק את החיים"

דיור עכשיו 2014 – לכל הפרויקט

הכנסה >> יהודית עובדת כסופרוויזרית בחברת סטארקום ועוסקת בקניינות מדיה באינטרנט. שרון אחראי מחלקת מחשוב תאורה באופרה הישראלית. מרוויחים יחד כ־19 אלף שקל נטו בחודש.

משפחת מזור צילום: אוראל כהן

הטוקבקים >> "חשוב שיידעו למה הסכמנו להשתתף בפרויקט", אומרת יהודית. "אני קוראת מה שכותבים, ורואה מה קורה בזירת הטוקבקים שבה ישראלים מרשים לעצמם לזלזל: "בטח שאין לכם דירה", "מה עשיתם עם הכסף מהחתונה?", "אל תגורו במרכז תל אביב", הם שוכחים שגם אם אני אחסוך עוד אלף שקל בחודש ולא אקנה ולא אבלה זה בסך הכל 12 אלף שקל בשנה - אחוז אחד ממחיר דירה. אז לשבת בחושך ולחיות על פת לחם ומים גם לא יעזור". שרון מוסיף: "אולי פעם בן אדם היה יכול לסגור ברז לחמש שנים כדי להגיע לסכום התחלתי לדירה. היום גם אם אחסוך 100 אלף שקל, מחיר הדירה יעלה באותו סכום, ולכן אני מעדיף לחיות טוב. בסוף אנחנו, מעמד הביניים, מניעים את המשק, ולשבת בבית קפה או לקנות בגד אלה לא מותרות של מאיון עליון. זה מה שמעמד ביניים נורמלי אמור לעשות עם הכסף שלו".

"החיים הטובים" >> לזוג יש סכום כסף נאה בחיסכון, רכב אחד מסוג יונדאי i30 מודל 2011 שרכשו מליסינג והם יוצאים לחופשה קצרה פעם בשנה. "אני כבר רואה את הטוקבקים שיגידו שאנחנו מפונקים. הרכב נקנה מבסיס של מכירת הרכב הקודם שהיה קטן מדי לכיסא של הילדה, ובנוסף גם לקחנו הלוואה. יציאות לבילויים זה פעם בחודש מסעדה ופעם בחודש סרט. בטוקבקים יכתבו: "שרפתם כסף", אבל מהזיכרונות האלה אני יכולה ליהנות גם הרבה שנים קדימה". אומרת יהודית.

המשפחה של שרון >> "שרון בן בכור, יליד בת ים. ההורים פנסיונרים. אחות אחת שלו מתגוררת אף היא בבת ים בדירה שכורה, ואחותו הצעירה מתגוררת בברלין כדי ללמוד תואר שני במחול. למשפחה אזרחות גרמנית והאחות מקבלת קצבה, עזרה בשכר דירה ולימודי שפה. להורים היתה דירה בקו שני לים, 3.5 חדרים, אותה מכרו ועברו לאחרונה לבניין עם מעלית. אביו עבד בבית הדפוס של "מעריב" כמכין לדפוס ואמו היתה מטפלת בגן של ויצו, ולאחר מכן מטפלת בקשישים ועובדת קבלן בחברה להשמת עובדים. את הדירה הראשונה רכשו מקבלן ב־1971 ושילמו עליה 38 אלף לירות, ששוות היום 260 אלף שקל. האב הרוויח אז 1,000 לירות בחודש, והאם 400 לירות. "לאבא שלי היה סכום של 26 אלף לירות: 12 אלף מההורים, 14 אלף ממכירת רכב והשאר שולמו ב־12 תשלומים של שטרות חוב בסך אלף לירות כל אחד, וכך הוא סגר את הדירה בתוך שנה".

זמן איכות >> "אמא שלי בזמנו סיימה לעבוד ב־15:00, ואבא שלי עבד בשעות מטורפות כי הם חיו על השעות הנוספות", מספרת יהודית. "היום שעות נוספות זה לא כסף. כשהתחלתי לעבוד בפרסום סיפרתי לחברה של אמי שהעבודה מ־9:00 עד 18:00, והיא שאלה אז מתי אמהות רואות את הילדים. זה עצוב. בעולם הפרסום אין כמעט אמהות". "מאז שגאיה נולדה אני נלחם על שעות", מוסיף שרון, "אני מתחיל לעבוד אחר הצהריים וחוזר אחרי חצות. יש לי אולי שעה איתה וגם סופי שבוע. אז יש זמן איכות, אבל לא פחות חשובה גם הכמות".

הבועה >> שרון ויהודית הצביעו ליחימוביץ'. "לפיד נראה כמו בועה, וצדקנו. במדינה שעסוקה ב'בוא נראה להם מי אנחנו', קל להכתיב סדר יום ביטחוני ולא חברתי־כלכלי. בטוח שיהיו קריאות כמו: 'מפונקים, תעברו לפריפריה', אבל זה לא ריאלי. הדרישה למקצועות שלנו היא במרכז. אם נעבור לפריפריה אולי נשלם פחות שכר דירה או נוכל לקחת משכנתא, אבל זה יהיה על חשבון זמן נסיעה, שלא לדבר על זה ששרון לא יכול לנוע בתחבורה ציבורית, והוצאות הדלק יעלו".

השכר קפוא >> "לקחת משכנתא של 600 אלף שקל ולהחזיר 4,000 שקל בחודש זה ריאלי, הבעיה שאין בשוק שום דבר שאנחנו יכולים לקנות בזה. ההורים אומרים לנו להתאמץ, אבל להחזיר 6,000 שקל בחודש זה למחוק את החיים".

התוכנית החדשה של האוצר >> "הרעיון טוב, אבל צריך לראות מה יהיה בשטח. אז הממשלה תקבע מחיר מקסימום לקבלת הנחת המע"מ - אבל מי מבטיח שיהיו דירות בטווח המחירים הזה, ולמה רק דירות חדשות? מה עם מי שרוצה לקנות דירה יד שנייה? צריכה להיות תוכנית שתעודד קבלנים לבנות דירות פשוטות לזוגות ולמשפחות צעירות. הצליחו לעשות את זה בשנות התשעים כשהגיעו מיליון עולים. זו רק שאלה של רצון".

משפחות שמעוניינות להשתתף במדור מוזמנות לפנות ל: mail@calcalist.coil