ראובן קוגן: "הכסף הטוב נמצא בתשתיות ובהיצע ולא בהורדה מלאכותית של המחירים"

"אני חושב שבסופו של יום צריך להשקיע בתשתיות, בדברים שמגדילים את ההיצע ולא בדברים שמורידים מלאכותית את המחירים או מגדילים ביקושים. הכסף הטוב נמצא בתשתיות ובהיצע ולא במקום אחר", כך עקץ היום ראובן קוגן, בכיר לשעבר באגף התקציבים במשרד האוצר את תכניתו של השר יאיר לפיד למע"מ אפס. קוגן משמש היום כסמנכ"ל פיתוח תשתיות ברכבת, לאחר שפרש מהאור באוקטובר. קוגן אמר את הדברים בפאנל בנושא תשתיות בוועידת הנדל"ן של "כלכליסט" בשיתוף בנק הפועלים וחברת שיכון ובינוי.

לעומתו, ערן ניצן, סגן הממונה לאגף ההתקצבים שאחראי על תחום הדיור אמר כי "אף אחד לא מכחיש את העובדה שהטיפול בסוף הוא טיפול שורש שמחייב הגדלת היצע. בזה אין ספק בין הדרג המדיני והמקצועי. היום יום שלנו מורכב מתהליכים חיוניים של הסרת חסמים במיוחד באזורים פריפפרייאליים.

"יושב משרד האוצר והשיכון וגם הרשויות הרלבנטיות ובוחנים את החסמים שבמשך שנים תקעו תוכניות בתב"א ובוחנים הסכמי גג, מקדמים וככה מתמודדים עם המחלף בכביש 5, עם הכבישים בנהריה וביבנה, עם מתקני טיהור שפכים ועוד. כל אלו דברים שתקעו במשך שנים רבות ואף אחד לא יכול היה לשווק את היחידות הללו", אמר ניצן. 

פאנל תשתיות. מימין: המנחה ליאור גוטמן, עו״ד יהודה רוה, ראובן קוגן, אלי זהב וערן ניצן צילום: ענר גרין

עו"ד יהודה רווה, מבעלי קרן תשתיות ישראל הוסיף כי "כדי שאנשים ירצו לגור בפריפריה זה לא מספיק להביא אותם לשם. צריך ששם יהיו פעילוית, תעסוקה ומה לעשות שם ביוםיום. יותר מזה, גם רכבת זה לא מספיק וצריך גם כבישים".

רווה אמר כי לדעתו המדינה צריכה להשתמש יותר בשיטות של BOT: "בזמנו סיפר לי בייגה שוחט שכשהיה שר האוצר בשנות ה-90' אגף התקציבים חשב שלא צריך BOT אלא שהמדינה יכולה לגייס כסף ולשכור קבלנים שיעשו את זה. כביש חוצה ישראל הוכיח שה-BOT הוא מאוד יעיל. מנגד יש את הרכבת הקלה בתל אביב בו בזמן שהפרוייקט היה אמור להיבנות על ידי BOT התקציב שלו היה אמור להיות 10 מיליארד שקל ונת"ע היום חושב על 14 מיליארד שקל והאוצר חושב על עוד כמה מיליארדים. הסקטור הפרטי יודע לעשות יותר טוב".

אלי זהב, מנהל האגף העסקי בבנק הפועלים ענה לשאלה מאיפה יבוא הכסף לתשתיות השונות. לדבריו, "ההשקעות בתשתית הוא כמובן מאיץ כלכלי. הפתרון נמצא בחיבור עם מערכת בנקאית חסונה שיודעת לארגן חיבור בין הממשלה לזים הרפטי לבין ארגון מקורות הון גם בהתבסס על המקורותשלה תוך ניהול סיכון וגם תווך חיבור לסינדיקציות מורכבות עם גופים פנסיוניים ואחרים. ההשפעה היא לא רק בפרויקטים של חברות גדולות אלא גם לקלבני משנה של הפרוייקטים כי העסקים הקטנים הם בלב הפעילות הבנקאית".