"לממשלה יש יכולת מוגבלת להשפיע על מחירי הדירות"

"אם אין מספיק גביית מסים, אז יהיה קיצוץ בתקציב", כך אמר יו"ר ועדת הכלכלה, אבישי ברוורמן שדנה בשעה זו בקיפאון שנוצר בשוק הנדל"ן למגורים כתוצאה מההכרזה במרץ על מתן פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה מקבלן החל ב-1 בספטמבר. ברוורמן אמר את הדברים בתגובה לדבריו של דוד גולדברג, יו"ר לשכת רואי החשבון שהעריך כי צפוי גירעון תקציבי של 15-17 מיליארד שקל - בין השאר בעקבות ויתור המדינה על מע"מ ברכישת דירה ראשונה.  

"היזמים לא מתחילים פרויקטים והזוגות הצעירים לא קונים. הביקושים בעוד כמה חודשים יצטברו, והטענות הם כי הביקושים שיתפרצו יובילו לעליית מחירים, והתחלות הבנייה לא יצליחו לספק את המלאי. אומרים, 'ניקח את כל התחמושת כדי שבעוד שנה יירדו המחירים'. לדעתי זו מערכת מעוותת לחלוטין. מפריע לי שהמדיניות היום היא איך לתפוס את הכותרת, להוריד קצת את המחיר, ואחרינו המבול", אמר ברוורמן.

ברוורמן אמר את הדברים יום לאחר שמשרד האוצר פרסם נתונים לפיהם בחודש אפריל האחרון נרכשו 6,521 דירות חדשות ודירות מיד שנייה - מספר המעיד על צניחה של 25% במספר הדירות שנרכשו בישראל בהשוואה לחודש מרץ. האוצר אמנם מייחס את הצניחה לחג הפסח, אבל מעיד כי נתונים ראשוניים לחודש מאי מצביעים על הרמה הנמוכה ביותר של עסקאות בדירות זה 11 שנה. בנוסף, מדיווחי הקבלנים בחודשים האחרונים עולה כי התנועה במשרדי המכירות הפכה דלילה בשל המתנת הציבור לכניסת ההטבה – שמשמעותה הנחה של עשרות ואף מאות אלפי שקלים לכל רוכש – לתוקף.

יו"ר ועדת הכספים, אבישי ברוורמן. "זו מערכת מעוותת לחלוטין" צילום: טלי מאייר

דוד גולדברג, נשיא לשכת רואי החשבון, אמר בדיון כי "מכניסים במשך שנה וחצי את השוק לאי ודאות. אי הוודאות והפרסומים שלא באו לידי יישום גורמים נזק למשק ולציבור. אנחנו משלמים מחיר אדיר על פופוליזם. אנשים צריכים להבין ש'מחיר מטרה' לא יקרה מחר בבוקר".

ח"כ כרמל שאמה הכהן, אמר כי "מחירי הדירות הם בעיה חברתית, ולא רק כלכלית. העשירים נעשים עשירים יותר, ומעמד הביניים נעשה עני יותר. פעם אם התאמצת, הגעת לדירה. היום הדירה היא חלום. היו הרבה כוונות טובות אבל לא היו תוצאות. שר האוצר הבטיח שב-2023 אנחנו נתנצל, כך שהוא כן חושב לטווח הארוך. אבל תכנית מע"מ אפס היא גרועה".

ח"כ כרמל שאמה הכהן צילום: מיקי אלון

שאמה הכהן המשיך: "הקיפאון הוא הדבר החיובי היחיד שנוצר בינתיים, ואולי המחירים יירדו בטווח הקצר. אבל התכנית לא מוסיפה דירה אחת. אין השפעה על ההיצע. וההטבה רק שופכת בנזין על הביקוש. הביקוש יתחזק עם כניסת התכנית לתוקף. מחלקים פה קופונים, אז אנשים יירצו ליהנות מהמתנה שהמדינה מחלקת. זה אולי פתרון רגעי, אבל זה מרחיב את הביקושים. במקום לתת שירותים לאוכלוסיות חלשות, לוקחים מיליארדים על חשבון המסכנים ונותנים אותם לאנשים שהם בדרך כלל פחות בסדר העדיפויות".

לגבי הביצוע של החוק, אמר שאמה הכהן, כי "משרד האוצר צריך להיות חומה בפני הפופוליזם, אבל לאחרונה הוא כמו וינטלטור שמשפריץ את הפתרונות הללו. אני מקווה שהחוק לא יעבור כמו שהוא בכנסת".

ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים באוצר, התייחס לתוכנית המע"מ ואמר: "מדובר ב-2.4 מיליארד שקל לשנה בהפסד הכנסה כתוצאה מהמע"מ. שינויים והרחבות של ההטבה עלולים לעלות יותר. תקציב 2015 צריך להתמודד גם עם זה.

"הממשלה החליטה לבלום את המחירים ב-2014 ולגרום לירידת מחירים ב-2015. וזאת, על ידי צבר של 10 צעדים, כגון דיור להשכרה, מע"מ, מחיר מטרה, פינוי בסיסים ועוד. המחירים נבלמו לכאורה באופן מלאכותי, אבל צריך להבין שבמקביל, בחודשים האחרונים יש מכרזים - שנכשלו שוב ושוב בעבר בפריפריה, למשל באשקלון ובערד - ועכשיו יש זוכים במכרזים הללו. אנחנו מכירים בחשש להגברת הביקוש ועליית המחיר כתוצאה מהטבת מע"מ אפס, אך צריך לזכור שיש דירות מסוימות שיזכו בהטבה הזו, לפי מחירים ממוצעים שיקבע השמאי הממשלתי הראשי".

טל אלדרוטי

השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, טל אלדרוטי, אמר כי "לממשלה יש יכולת מוגבלת להשפיע על מחירי הדירות - צעדי מס ומשכנתאות שננקטו הועילו רק במעט. ויתור על מיסוי והנחה על הקרקע אלו הצעדים שבהם נוקטים עכשיו. כשיש 4 מתמודדים על דירה אחת, כפי שעשוי לקרות בספטמבר, הקבלנים מרוויחים. ולכן אנחנו נקבע מחיר ממוצע בכל אזור נתון - זו משימה מטורפת שאנחנו עובדים עליה יומם וליל בחודשים האחרונים. לא היתה לנו ברירה אלא לקבוע סטנדרט ממוצע אחיד לדירות. ב-15 בספטמבר, אם החוק יעבור בתום המושב הנוכחי, הרשימה של המחירים תהיה שקופה, באינטרנט, ותוכל לראות גם מהבהאמאס אם הדירה שתרכוש זכאית להטבה. אנשים מפחדים להזיז את הגבינה. אבל המחירים יתייצבו ואף ירדו בטווח הבינוני-ארוך".

אייל עופר מארגון "ישראל יקרה לנו", אמר בדיון כי יש 30 אלף דירות נטושות בישראל, ועוד למעלה מ-100 אלף דירות רפאים (ריקות). "על הדירות הריקות באזור החוף, בנתניה, תל אביב, חדרה ואשדוד – אפשר להטיל מס רכוש. לא ייתכן שאנשים יהפכו את הדיור בישראל למקום חנייה לכסף שלהם", אמר.

ח"כ בועז טופורובסקי, העלה בדיון את הבעיה שנחשפה הבוקר ב"כלכליסט": "איך מסבירים את העובדה שהיקף המשכנתאות גבוה אבל יש ירידה בעסקאות הנדל"ן למגורים?"

יוסי שבת, מנהל אגף בכיר למידע וניתוח כלכלי במשרד השיכון, אמר: "מצאנו שיש האטה מסוימת ב-2014 ברכישת דירות זולות עד 1.1 מיליון שקל, בהשוואה ל-2013".

עופר העריך כי "הורים וסבים לוקחים משכנתא שנייה על דירתם כדי לממן את ההון עצמי לדירה של ילדיהם, הזוג הצעיר, ולכן המשכנתאות לא בהכרח משקפות את מספר הדירות שנרכשו". 

ד"ר נועם גרובר, חוקר במרכז טאוב, אמר: "כאשר גמישות היצע הדירות גבוהה - לא נוצרות בועות. צריך לעבוד על הגדלת גמישות ההיצע. בטווח הקצר, הביקוש מושפע מהריבית הנמוכה והמיסוי המועדף, שהופכים את ההשקעה בנדל"ן לאטרקטיבית".

לדבריו, החמישון העליון - כ-22% ממשקי הבית - מחזיקים דירה אחת או יותר להשקעה. אין מיסוי על דירות להשקעה, ולמעשה יש 6-8 מיליארד שקל בשנה שאינם ממוסים - זו הטבה לעשירים". 

ישראל זעירא, יו"ר פורום קבוצות הרכישה ומנכ"ל באמונה, אמר כי "אם חוק המע"מ לא יתייחס לקבוצות רכישה הוא יוצר אפליה פסולה שלא תעמוד במבחן בג"ץ".

אמיר הלר, סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אמר בדיון: "קבוצות הרכישה ועמותות הבנייה עושות הרבה מאד רווח ומעלות את מחירי הקרקעות במכרזים. אל תטעו, עמותות זה נשמע משהו ללא מטרת רווח, אבל הן גורפות רווחים".