הסוף לעיר בת-ים? במשרד הפנים שוקלים לספח את העיר לת"א
שר הפנים בוחן רעיון יצירתי לבעיה שהעלתה עיריית בת ים בנושא המחסור שלה בשטחי מסחר ביחס לערים הסמוכות לה והוא בוחן כעת את איחוד העיר עם ת"א; חולדאי כבר הביע הסכמה עקרונית
לתוצאה הזו לא ציפו בעיר בת-ים: על רקע מאבק הגבולות וההכנסות בין העיר בת ים לשכנותיה ראשון לציון, תל אביב וחולון הודיע היום שר הפנים גדעון סער כי בכוונתו לבחון את ביטולה של העיר בת ים וסיפוחה לתל אביב.
אפשרות נוספת שנבחנת היא חלוקה של הכנסות בין הערים אשר תייצר צדק חלוקתי בניהן. על פי הערכות, רון חולדאי ראש העיר של ת"א יתמוך בהחלטה כזו במידה ותתקבל. סיפוח ישובים נעשה עד כה בעיקר ברשויות קטנות וטרם התבצע בהיקפים של ערים ולכן הערכה כי אם מהלך כזה אכן יצליח יתכן ומשרד הפנים יבחן סיפוחן של ערים נוספות.
- עולה לבג"ץ: בת ים עתרה נגד "האפליה מול ת"א וחולון"
- בת ים משתדרגת: מכרז למשכן העירייה החדש יפורסם השבוע
- בת ים: אושרה הקמת פרויקט חדש ובו כ-4,000 יחידות דיור וכ-2,000 חדרי מלון
ברקע להחלטתו של סער עומדת עתירה שהגישה העיר בת ים בחוד מרץ האחרון לבג"ץ ובה היא ביקשה באמצעות עורכי הדין פרופ' אריאל בנדור וד"ר ישגב נקדימון, כי שר הפנים יפעיל את סמכותו וימנה ועדת חקירה לחלוקה מחודשת של ההכנסות בין בת ים לבין שלוש הערים השכנות לה. כמו כן דרשה העירייה מהמדינה להעביר לה 83 מיליון שקל כדי שלא תיאלץ למכור את הקרקעות המעטות שעוד נותרו לה במטרה לאזן את תקציב 2013. בעירייה ציינו אז כי היעדר החלטה בנושא זה עשויה להקשות על התנהלות העיר בעתיד עד למצב שהפיתרון היחיד יהיה סיפוחה לאחת הערים השכנות.
לטענת בת ים היא מופלית לרעה בהיקף שטחי המסחר והתעסוקה לעומת שכנותיה, וכך הכנסותיה נפגעות משמעותית. בתרגום ישיר למספרים הצביעו בעיר כי היקף הקרקעות למסחר ותעסוקה בבת ים הוא רק כ־7% מכלל הקרקעות בעיר שהם כ-600 דונם בלבד, ואילו בראשון לציון שטח המסחר והתעסוקה הוא 6,200 דונם (כ־10% מהשטח הכולל) ובחולון 3,500 דונם (כ־18% מהשטח הכולל). כמו כן, לטענת העירייה, הוצאותיה גדולות מאלה של הערים השכנות, בין היתר כיוון שהיא נאלצת לספק שירותי רווחה מוגברים.על פי עיריית בת ים, חוסר השוויון בהכנסות בינה לבין העיריות השכנות זועק לשמים. כך למשל, בשנת 2012 גבתה עיריית בת ים 34 מיליון שקל על היטלי השבחה ופיתוח, סכום המהווה 30% מזה שגבתה עיריית חולון (115 מיליון שקל), 23% מזה שגבתה עיריית ראשון לציון (149 מיליון שקל) ו־5% בלבד מזה שגבתה עיריית תל אביב (666 מיליון שקל).
כאמור, במקביל למהלך של סער, מנהלת בת-ים מאבק משפטי סביב חלוקת הגבולות. במסגרת המאבק הגיבה לאחרונה העיר חולון המיוצגת על ידי עוה"ד עפר בר-און ונטלי בן דוד יוסף ממשרד שביט בר-און גלאון צין יגור ושות', וטענה כי עתירת בת ים אינה אלא ניסיון "לגזול את פרי עמלה של עיריית חולון, שהוא תוצאה של עבודה קשה ומאומצת לאורך שנים".
לטענת חולון, קשה להשתחרר מהרושם שהיא שורבבה לעתירה כאמצעי לחץ סחטני מצד בת ים על המדינה, על מנת שתעניק לה כספים נוספים שאינם מגיעים לה. "אין בהתנהלותה של עיריית בת ים כדי להוכיח את צדקת טענותיה בדבר 'קיפוחה' כביכול, אלא בעיקר כדי להעיד על אוזלת ידה וכישלונה לאורך שנים בניהול ענייניה. מזה שנים מתנהלים ענייניה של בת ים באופן כושל ובלתי יעיל, היא מבזבזת את הכספים בקופתה באופן לא-נכון, ואינה משכילה למצות את הפוטנציאל הטמון בנתוניה הקיימים. אין כל הצדקה להעניק לבת ים פרסים כספיים מקופת המדינה למימון מחדליה או תוצאות ניהולה הלקוי. קל וחומר שאין להטיל את תוצאות כישלונה על הרשויות הסמוכות לה ועל עיריית חולון בכללן", לשון התגובה לעתירה.
בחולון ציינו כי חשוב לעודד רשויות מקומיות כושלות כמו בת ים, להתייעל, להעמיק את גביית הארנונה ולנצל את מלוא הפוטנציאל הכלכלי הגלום במשאביהן הקיימים, "ולא לפזול לעבר הרשויות השכנות, נכסיהן, תוכניותיהן ותקציביהן".
יוסי בכר, ראש העיר בת ים אמר בתגובה להודעתו של גדעון סער: "אנו מברכים על ההחלטה החשובה הזאת, הגם שבאה לאחר מאבק ארוך שנים ועתירה לבג"צ. הגיע הזמן שהמדינה תכיר באחריותה לתיקון המצב ולהפסקת האפליה המתמשכת של תושבי בת ים. זהו צעד חשוב בדרך לשינוי ברמה הלאומית. אנחנו עיר של קהילה מאוחדת וחזקה. אנו לא פוסלים שום פתרון ובתנאי שייטיב עם התושבים מצד אחד וישמר את אופייה של הקהילה מצד שני".
ארז פודמסקי שקד, מנכ"ל עיריית בת ים: "בת ים תשתף פעולה עם הועדה ועם כל מהלך שיביא לתיקון האפליה המתמשכת וליצירת שוויון בין תושבי בת ים לתושבים אביב. המאבק לא הסתיים מבחינתנו, נדרוש לוח זמנים ברור לדיוני הועדה ולגיבוש המלצות בתוך לוח זמנים מוגדר על מנת שהנושא לא ירד ולו לרגע מסדר היום. בת ים היא עיר בעלת עבר עשיר ומפואר, קהילה חזקה ומאוחדת ואני בטוח כי שום איחוד לא יצליח לפורר את הקשר הקרוב או לשנות את אופייה הייחודי והמיוחד של העיר ושל הקהילה בה. לתושבי בת ים מגיע לקבל בדיוק את אותו תקציב לחינוך ורווחה, לתרבות וספורט, לבינוי ותשתיות, כמו התקציב שממנו נהנה כל תושב בתל אביב, חולון או ראשון לציון, ואנו נעשה הכל על מנת להבטיח שהעיוות יתוקן".