עולה לבג"ץ: בת ים עתרה נגד "האפליה מול ת"א וחולון"
עיריית בת ים דורשת כי שר הפנים ימנה ועדת חקירה לחלוקה מחודשת של ההכנסות בינה לבין שכנותיה, ותובעת מהמדינה פיצוי של 83 מיליון שקל
עיריית בת ים עתרה אתמול לבג"ץ נגד שר הפנים גדעון סער ונגד שלוש העיריות הסמוכות אליה - תל אביב, חולון וראשון לציון.
- 4,000 דירות ו-2,000 חדרי מלון יוקמו בבת ים
- אושרה הקמת 4 מגדלים בני 39 קומות בבת ים
- בת ים דורשת משכנותיה 138 מיליון שקל בשנה
בעתירה היא מבקשת, באמצעות עורכי הדין פרופ' אריאל בנדור וד"ר ישגב נקדימון, כי שר הפנים יפעיל את סמכותו וימנה ועדת חקירה לחלוקה מחודשת של ההכנסות בין בת ים לבין שלוש הערים השכנות לה. כמו כן דורשת העירייה מהמדינה להעביר לה 83 מיליון שקל כדי שלא תיאלץ למכור את הקרקעות המעטות שעוד נותרו לה במטרה לאזן את תקציב 2013.
לפי העתירה, בת ים מופלית לרעה בהיקף שטחי המסחר והתעסוקה לעומת שכנותיה, וכך הכנסותיה נפגעות משמעותית. לטענתה, יש עיוותים היסטוריים בחלוקת הקרקעות בגוש דן. העיוותים נוגעים לשטח גיאוגרפי מצומצם של בת ים, לצפיפות אוכלוסין גבוהה ולמחסור בשטחי תעסוקה ומסחר שהגבילו מאוד את אפשרות העירייה להפיק הכנסות מארנונה ומהיטלי פיתוח.
תוצאה שלילית נוספת של שטחי המסחר המצומצמים בבת ים היא העובדה שכשליש מכוח הקנייה של תושבי העיר מנוצל מחוצה לה, דבר שתורם להגדלת ההכנסות בערים השכנות.
היקף הקרקעות למסחר ותעסוקה בבת ים הוא רק כ־7% מכלל הקרקעות בעיר - 600 דונם בלבד, ואילו בראשון לציון שטח המסחר והתעסוקה הוא 6,200 דונם (כ־10% מהשטח הכולל) ובחולון 3,500 דונם (כ־18% מהשטח הכולל). כמו כן, לטענת העירייה, הוצאותיה גדולות מאלה של הערים השכנות, בין היתר כיוון שהיא נאלצת לספק שירותי רווחה מוגברים.
מנכ"ל עיריית בת ים עו"ד ארז פודמסקי־שקד אמר: "משרד הפנים הוא שאחראי לצדק החלוקתי בין תושבי הרשויות השונות. לצערי, עשרות בקשות שלנו להפסיק את ההתעשרות של תל אביב, חולון וראשון לציון על חשבון תושבי בת ים נענו במריחת זמן ובגרירת רגליים. לכן החלטנו לעתור לבג"ץ ולתבוע אחת ולתמיד את חיסול הפערים ואי־השוויון בין בת ים לשכנותיה".
על פי עיריית בת ים, חוסר השוויון בהכנסות בינה לבין העיריות השכנות זועק לשמים. כך למשל, בשנת 2012 גבתה עיריית בת ים 34 מיליון שקל על היטלי השבחה ופיתוח, סכום המהווה 30% מזה שגבתה עיריית חולון (115 מיליון שקל), 23% מזה שגבתה עיריית ראשון לציון (149 מיליון שקל) ו־5% בלבד מזה שגבתה עיריית תל אביב (666 מיליון שקל). בעתירה ציינה העירייה כי ב־2009 מצאה ועדת רזין לחקירת גבולות בת ים עם חולון ועם ראשון לציון, בראשות פרופ' ערן רזין, כי יש בסיס לטענותיה של בת ים המתייחסות לאי־צדק חלוקתי ולנחיתותה האובייקטיבית לעומת שכנותיה. ועדת רזין בחנה אפשרות של שינוי גבולות בין בת ים לבין חולון וראשון לציון, אלא שאילוצים מוניציפליים, תכנוניים וקרקעיים שונים מנעו ממנה להמליץ על כך. "למרות זאת, חרף קביעותיה של ועדת רזין והמלצה של מינהל התכנון במשרד הפנים - עד היום לא נעשה דבר", מדגישים בעתירה.
מעיריית ת"א נמסר כי "ראש העיר התבטא לא פעם בעבר כי ישנו צורך לאחד רשויות בגוש דן לעיר אחת גדולה כמקובל בכל העולם, דבר שישרת היטב את התושבים ויחסוך בעיות מסוג זה. כל הצעה אחרת היא בבחינת ישראבלוף".
עיריית תל אביב בתגובה: "ראש עיריית תל אביב-יפו התבטא לא פעם בעבר כי ישנו צורך לאחד רשויות בגוש דן לעיר אחת גדולה כמקובל בכל העולם, דבר שישרת היטב את התושבים ויחסוך בעיות מסוג זה. כל הצעה אחרת היא בבחינת ישראבלוף".
עיריית ראשון לציון: "פנייתה החוזרת של עיריית בת-ים הינה ניסיון חוזר ונשנה לגזול פרי עמלן של רשויות מקומיות יציבות ואחראיות, הפועלות לאורך שנים בשיקול דעת ואחריות תקציבית.העירייה תגיב באופן מלא בערוצים המקובלים".
עיריית חולון: "עיריית חולון טרם קיבלה את העתירה והיא תגיב ישירות לבג"צ. חבל שמסע הבכיינות של עיריית בת ים ממשיך למרות ההחלטות של ועדת רזין. במקום לייעל את המערכת העירונית, מחד, ולבנות על מאות אלפי המטרים המאושרים בתב"עות על מנת להגדיל את מקורות ההכנסה, מאידך, מנסה בת ים לחבל בקידום תכניות בתחום השיפוט של ערים אחרות ומבקשת לחלוק ברווחים ובהכנסות לא לה".
משרד הפנים נמסר בתגובה: "בהתאם למדיניות שר הפנים לעידוד משא ומתן והשגת הסכמות בין הרשויות הרלוונטיות בנושאי חלוקת הכנסות, נהלי משרד הפנים להקמת ועדת חקירה כוללים הגשת תוצאות משא ומתן בין הרשיות השכנות. מכיון שעיריית בת ים סרבה לקיים משא ומתן עם שכנותיה, החליט המשרד שבשלב זה אין בסיס להקמת הוועדה".