המיזוג עם ת"א מתעכב: בת ים דורשת סיוע כספי מהמדינה

עיריית בת ים דורשת שהמדינה תעביר לה כ־9 מיליון שקל מדי חודש מינואר 2015, וזאת כדי למנוע את קריסתה הכלכלית כבר בשנת התקציב הקרובה. במכתב ששלחה עיריית בת ים למחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, והגיע לידי "כלכליסט", היא מציינת כי כילתה את כל מלאי הקרקעות שהיו בשטחה - מהלך שהכניס לקופתה כ־70 מיליון שקל בשנה בממוצע בשנים האחרונות. לדבריה, "בת ים עומדת בפני שוקת שבורה ערב שנת התקציב שבפתח. בנסיבות אלה קמה חובה על המדינה למנוע את קריסתה התקציבית".

הבקשה הדחופה, שהגישה בת ים באמצעות עורכי הדין אריאל בנדור וישגב נקדימון, מגיעה בין השאר על רקע עתירתה מחודש מרץ כנגד משרד הפנים. במסגרת העתירה היא דרשה מהמדינה להעביר לה 83 מיליון שקל כדי שלא תיאלץ למכור את הקרקעות המעטות שעוד נותרו לה במטרה לאזן את תקציב 2013. לטענת בת ים, יש עיוותים היסטוריים בחלוקת הקרקעות בגוש דן, והיא מופלית לרעה בהיקף שטחי המסחר והתעסוקה לעומת שכנותיה, מה שמגביל מאוד את הכנסותיה מארנונה ומהיטלי פיתוח.

ראש העיר בפועל של בת ים יוסי בכר צילום: צביקה טישלר

לפי הנתונים שהציגה העירייה הקרקעות למסחר ותעסוקה מהווות רק כ־12% מכלל הקרקעות בעיר לעומת 21% בחולון, 23% בראשון לציון ו־35% בתל אביב. תוצאה שלילית נוספת של נתון זה היא שבהיעדר שטחי מסחר מספקים כשליש מכוח הקנייה של תושבי העיר מנוצל מחוצה לה, דבר שתורם להגדלת ההכנסות בערים השכנות.

כמו כן, העירייה טוענת כי הוצאותיה גדולות מאלה של הערים השכנות, בין היתר משום שהיא נאלצת לספק שירותי רווחה מוגברים - 16% מתקציב בת ים מופנה לרווחה לעומת 9%–12% בת"א, חולון וראשל"צ.

שר הפנים דאז גדעון סער דחה את העתירה שהוגשה במרץ, ובמקום זאת הורה על הקמת ועדה לבחינת איחוד הרשויות בין תל אביב־יפו ובת ים. ואולם, הוועדה אינה צפויה לסיים את עבודתה בחצי השנה הקרובה לפחות.