1.8 מיליון שקל לבעלי קרקע שהופקעה בראשל"צ

בית המשפט המחוזי לוד קבע כי בעלי קרקע בראשון לציון יקבלו פיצוי של 380 אלף שקל לדונם עבור קרקע בשטח כ־4.7 דונם שהופקעה מהם לצורך הקמת כביש 431. חלק מהקרקע המדוברת הופקע מהבעלים בשנת 1976 על ידי הוועדה המקומית ראשון לציון לטובת סלילת כביש מקומי, אך בעת ההפקעה לא קיבלו בעלי הקרקע כל פיצוי, כיוון שהיקף ההפקעה היה קטן מזה שמחויב בחוק לצורכי פיצויים.

בשנת 2000 הוחלט על הפקעה נוספת של הקרקע לצורך תשתיות לסלילת כביש 431, ובסך הכל – עם ההפקעה הראשונה – איבדו הבעלים המקוריים כמחצית מהקרקע לייעוד חקלאי שהיתה בבעלותם.

בעלי הקרקע הגישו תביעת פיצויים מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה (ירידת ערך), ומאוחר יותר הגיעו להסכם מול חברת נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ), הוועדה המקומית וחברת החשמל, ולפיו יוקצה להם מגרש חלופי בתמורה להקפאת התביעה. עם זאת, הוסכם כי במידה שבקרקע החלופית לא תאושר תכנית משביחה בתוך שלוש שנים, יוכלו התובעים לחדש את תביעתם לפיצויים בגין ההפקעה.

משחלפו שלוש שנים הודיעה נתיבי ישראל לבעלי הקרקע כי לא צפויה תכנית משביחה לקרקע החלופית, וביקשה להסדיר את תשלום הפיצויים בגין ההפקעה ושולם סכום שהוא עמדת הרשות.

בכתב התביעה טענו בעלי הקרקע באמצעות עורכי הדין צבי שוב ואריאל פל ממשרד עוה"ד צבי שוב ובהסתמך על חוות דעת של השמאית נחמה בוגין, כי קיבלו פיצוי עבור ההפקעה השנייה בלבד (זו של נתיבי ישראל) שכלל כ־2,742 מ"ר, והפיצוי לא כלל הפקעות קודמות. כמו כן טענו כי הפיצוי נקבע לפי ערך נמוך מהשווי הריאלי של הקרקע ושההפקעה פגעה ביתרת החלקה באופן שנדרש בגינו פיצוי נוסף.

שטח שהופקע לטובת כביש 431. בית המשפט קבע כי נתיבי ישראל, ולא העירייה, תחויב במלוא סכום הפיצוי צילום: עמית שעל

מנגד טענה נתיבי ישראל כי אינה צריכה לפצות את בעלי הקרקעות על הפקעות קודמות, גם אם הכביש נסלל על הקרקעות הללו. לבסוף טענה החברה כי אין לקבל את התביעה על ירידת ערך הקרקע שנותרה ולשייך אותו להליך ההפקעה, שכן ירידת ערך לא קשורה להפקעה.

בוועדה המקומית ראשון לציון טענו כי גם הם אינם חייבים בפיצויי הפקעה כיוון שהיקף הקרקע שהפקיעו קטן מ־25% ועל פי דין אין חובה לפיצוי במקרה זה.

בבית המשפט הוצגה חוות דעת של שמאי מומחה ובלתי תלוי, ובה נטען בין היתר כי הפיצוי צריך להיות משולם מן המ"ר הראשון שהופקע, וכי בגין ההפקעה השנייה זכאים התושבים לפיצויים לפי שווי של 380 שקל למ"ר.

השופט קיבל את קביעת השמאי, ופסק כי הפיצוי שהמבקשים זכאים לו בגין ההפקעה השנייה יחושב לפי שווי של 380 שקל למ"ר בייעוד חקלאי – כלומר סכום הפיצוי הכולל יהיה כ־1.8 מיליון שקל. כמו כן קבע כי נתיבי ישראל, ולא העירייה, תשלם אף עבור ההפקעה הראשונה של הכביש העירוני שכן "נבלעה" בהפקעת כביש 431. עם זאת נשלחו בעלי הקרקע לקבל את יתרת הפיצוי מועדת הפיצויים של משרד התחבורה.