דו"ח המבקר
ניסים בובליל: "המבקר קובע שהרשויות מכשילות וכושלות בטיפול בתחום"
אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "אם הפוליטיקאים היו עובדים בלי לדבר, אולי לא הייתה בעיה"
"הדו"ח מאשש את הטענה של התאחדות בוני הארץ, לפיה, הפכו חלק גדול מראשי הרשויות המוניציפאליות לחסם מרכזי של תחום הדיור", כך אומר נשיא התאחדות בוני הארץ, ניסים בובליל בעקבות דו"ח המבקר.
"המבקר קובע שהרשויות מכשילות וכושלות בטיפול בתחום זה משלב התכנון ועד הביצוע ואינן עומדות במחויבותן לקדם בניה לדיור", אומר בובליל. "כך למשל, רק ל-22% מהרשויות המקומיות יש תוכנית בניה שנכתבה לפני שנת 2000. המבקר מאשר גם כי הרשויות מתנגדות לבניית דירות, מעכבות פיתוח, שהינה הבסיס המחוייב במציאות לשם אכלוס דירות, ונוקטות בסחבת בהוצאות היתרי בניה. התנהלות זו מביאה לכך שרוב תוכניות הממשלה לטיפול במשבר הדיור נותרו על הנייר. לכן, אנו חוזרים וקוראים שוב למחוקק לקבוע כללים שיכפו על ראשי ערים לקדם בנייה למגורים".
נשיא התאחדות בוני הארץ אמר עוד: "כפי שדיווח המבקר, כבר בשנת 2013 העבירה התאחדות בוני הארץ לממשלה הצעה מפורטת לטיפול במשבר הדיור. השבוע פרסמנו נייר עמדה דומה, מעודכן. מנתוני הדו"ח ניתן ללמוד כי מדובר בכלים שיחד יוכלו לטפל בחסמים המרכזיים בענף. כיד לטפל במצוקת הדיור, אנו קוראים לממשלה הבאה לפחית עלויות רגולציה, לטפל טיפול עומק בענפי התשתית והבנייה הציבורית, לחייב עיריות לקדם התחדשות עירונית, לחתום הסכמי גג עם העיריות לשם קידום תחום זה ועוד". בובליל הוסיף, "כל הכלים הללו צריכים להתבצע יחד עם הגדלה דרמטית של שיווק הקרקע המתוכננת לבנייה למגורים, והבאת אלפי עובדי בנייה מקצועיים זרים לארץ, כפי שהחליטה הממשלה מזמן".
עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח: "הדו"ח מראה בצורה ברורה, כי משבר הדיור אינו טעות אלא תוצאה של מדיניות, שכן הממשלה הפקירה את זכותנו לדיור, וכשכבר הכירה בבעיה, נקטה בצעדים לא נכונים ולא אפקטיביים".
לדבריה, "המדינה התפארה שוב ושוב בהגדלת כמות יחידות הדיור המשווקות בקרקעות המדינה, אך מנתוני המבקר עולה כי בשבע שנים פורסמו לשיווק כמאתיים אלף יח"ד ובסופו של דבר נחתמו עסקאות בגין פחות ממחיצתן. במחוזות המרכז ותל אביב, שווקו רק כ-39% ו-25% מהנדרש. הסיבה לכך היא פשוטה: המדינה, ששמה את יהבה על היזמים ותאגידי הנדל"ן, גילתה שאלו לא רוקדים לפי החליל שלה, אינם מעוניינים להציף השוק בדירות ולכן לא ניגשים למכרזים. בנייה ציבורית, או מעורבות משמעותית במימון התחדשות עירונית יכולים היו לעשות שינוי, אך הממשלה מיעטה להכניס את היד לכיס".
ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר מקבוצת אשטרום: "מבקר המדינה מצא כי מלאי תכנוני שאמור לשמש לבנייה אינו זמין בפועל לבנייה. מחסור זה מקשה על הגדלת היצע הדירות, ובנוסף מקשה על הממשלה לקבל החלטות בתחום הדיור משום שאין ביטוי לכך בדו"חות ונתונים. כל אחד מציג את הנתונים כמו שהוא היה רוצה שיסתכלו עליהם. כשמציגים את הנתונים של יחידות דיור שהוצאו למכירה במכרזים ולא מציגים את אחוז הדירות שבסופו של דבר נמכרו זה רק כדי לנפח את המספרים.
"בחלק מהמקומות אנחנו רואים שאת עבודות הפיתוח יעשו רק בעוד שנתיים שלוש, אז מדוע ממהרים למכור את המגרשים ולגבות כסף מהיזמים?! למה אני צריך לקנות קרקע כשאוכל להוציא היתר בניה רק בעוד 3 שנים. למה המדינה לא מוציאה את המכרז רק אחרי עבודות הפיתוח? מה יוצא מזה שהקבלנים והיזמים מחכים שיסתיימו עבודות הפיתוח?!"
ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר צילום: עמית שעל אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין: "מבקר המדינה מתייחס נכון לכל ההיבטים שגרמו למשבר הדיור, אבל נקודת המוצא שלו כי הממשלה היא שחקן מרכזי, אינה מדויקת. אי אפשר לבודד משתנה אחד משום שיש הרבה גורמים שלובים שמשפיעים על הענף: הציבור, קבלנים, ופוליטיקאים.
"באשר לפוליטיקאים אם הם היו עובדים בלי לדבר, אולי לא הייתה בעיה. אבל כשהם מדברים ויוצאים בהצהרות המחירים רק עולים. למשל, כשהובטחו ירידות מחירים בתוכניות כגון מע"מ 0 או פטיש החמישה קילו של שטייניץ, הציבור והקבלנים השההו פעילות ובסופו של דבר זה הוביל לעליית מחירים.
"בנוסף, לדברי דנוס יש אקלים משפטי המעכב התקדמות של תוכניות בניה: "בכל פרויקט תמ"א 38 יש התנגדויות, תוכניות מגיעות לבתי משפט, ולערעורים עד לעליון. קשה מאוד לקדם בנייה במצב כזה".
סמי מצלאוי, מנכ"ל חברת מצלאוי יזמית פרויקטי פינוי בינוי: "דו"ח המבקר מציין כי במשך שנים לא הייתה הסדרה חוקתית-מינהלית של דיור בר השגה בישראל. הפתרון לדיור בהישג יד נמצא באותן שכונות שנבנו בשנות ה– 50 ו ה-60 במרכזי הערים בישראל. מדובר בשכונות מוזנחות על קרקעות אטרקטיביות שניתן להפוך אותן לשכונות מודרניות ומתקדמות. באמצעות מתן זכויות בניה עודפות ניתן לייצר שכונות חדשות בהן יגורו בכפיפה אחת תושבי השכונות הוותיקות, לצד זוגות צעירים שייהנו מדיור בהישג יד וכך ליצור אינטגרציה חברתית נכונה. כמובן שיש לדאוג במקביל להתאמת התשתיות, הפיתוח הסביבתי ובניית מוסדות ציבור וחינוך לאותן שכונות אולם זוהי הדרך היחידה לייצר דיור בהישג יד לזוגות צעירים שרוצים לגור במרכז ולא לעבור לפריפריות הרחוקות .
החברה להגנת הטבע: "בשנים האחרונות היה זה 'בון טון' ממשלתי וציבורי, להתנפל על מערכת התכנון, כאילו הייתה היא האשמה העיקרית במשבר הדיור, ובשל כך הומצאו מושגים כמו 'סופרטנקר', וד"לים, ותמ"לים - ועדות שמטרתן "לייעל את מערכת התכנון" ולמעשה הביאו לעקיפת זכות הציבור בתכנון ולהתעלמות מערכי הסביבה. ממצאי המבקר מוכיחים כי ועדות אלה, בניגוד להצהרות הגדולות, לא הביאו לפתרון המשבר. יש לבטל את הוועדות עוקפות התכנון והציבור ולרכז מאמץ ממשלתי, המשלב גם את כוחות החברה האזרחית, כדי להביא לפתרון משבר הדיור".
רוני כהן, מנכ"ל חברת אלדר שיווק נדל"ן
סבור כי "מבקר המדינה מעביר ביקורת על הממשלה ורשויות התכנון בין היתר בשל המחסור בבניית דירות קטנות בנות 3 חדרים. דווקא בתקופה בה מחירי הדירות עלו ראלית ב-55% על פי המבקר, היקף הדירות הקטנות שנבנו בשוק ירד מ-45% ב-1980 לפחות מ-5% בשנת 2013. האשמה היא לא רק בממשלה. גם חלק מהרשויות המקומיות כמו למשל נתניה, חייבו יזמים לבנות אך ורק דירות גדולות.
"כיום הזוגות הצעירים מוכנים לרכוש דירת 3 חדרים כדירה ראשונה וכאשר דירות כאלה יוצאות לשיווק הן נחטפות. סקר שנערך לאחרונה הצביע על שיא היסטורי ברמת הביקושים לדירות קטנות. במקום לצאת בתוכניות גרנדיוזיות שבסופו של דבר לא מובילים אותנו לשום מקום, המדינה חייבת לעודד הקמה של דירות קטנות. זה הדיור בר השגה האמיתי שיחזיר לשוק הדיור אלפי זוגות צעירים שאין להם כיון את ההון לרכוש דירה. ואנחנו מתריעים על זה כבר שמונה שנים אך בפועל לא קורה כלום".
