דו"ח מחדלי הדיור: סיפור רחב יריעה שמצביע על האשמים - מהפקידים ועד לראש הממשלה

נתניהו על דו"ח המבקר האתגר הגדול ביותר לחיינו כעת - התחמשות איראן יש עתיד: "משבר הדיור הוא תוצאה ישירה של ההזנחה של נתניהו והליכוד"; הרצוג: “הדו"ח מוכיח שביבי נכשל. אקים ממשלה שתילחם על הדיור"; מפלגת הבית היהודי ששר השיכון אורי אריאל נמנה על שורותיה אומר כי דו"ח המבקר מוכיח ש"אריאל זיהה נכון את הכשלים עם כניסתו לתפקיד וידע לפעול לתיקון נזקים של שנים" רוני זינגר ואורי תובל, 4 תגובות לכתבה המלאה 

רשלנות באיסוף נתונים על ידי רשות המסים, בסיס נתונים חלקי ומעוות עליו מתבססות הרשויות, הרבה מדי גורמים שמפרסמים מדדים שונים וסותרים על מחירי הדיור, ממשלות שלא מצליחות לזהות את בעיית מחירי הדיור בזמן, ממשלות שכבר מזהות את הבעיה אך מעמידות לה פתרונות חלקיים ולא ריאליים, גורמי ביצוע שלא מיישמים את מדיניות הממשלה, רשויות מקומיות שתוקעות תהליכים שהוכתבו מהשלטון המרכזי כי אין להן תמריצים לאשר אותם ואף לא גורם אחד שעוצר לחשוב מה הבעיה ומדוע הדברים אינם עובדים - זו התמונה המזעזעת, אלה קווי המתאר של מחדל הדיור הגדול שעולים מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ד').

פרשנות בנימין נתניהו - האשם המרכזי במחדל הדיור ראש הממשלה נתניהו הוא היחידי שכיהן במשך 6 שנים רצופות בתפקיד מפתח. הוא זיהה את המשבר אך החל לפעול רק שנה לאחר מכן. וגם כשכבר פעל עשה זאת בצורה כאוטית וללא בקרה על הכפופים לו גולן פרידנפלד, 39 תגובות לכתבה המלאה 

לפי המבקר, כל הפקידים והשרים בשרשרת ייצור יחידות דיור למגורים, ולמעשה - גם השרשרת עצמה - כולם כשלו בזיהוי ובטיפול באחת הבעיות הכלכליות-חברתיות המטרידות ביותר את הציבור הישראלי בשנים האחרונות. כאילו לא היו 400 אלף איש ברחובות, כאילו המחירים לא ממשיכים לטפס בכל רבעון.

דו"ח המבקר על מחדל הדיור מכיל 294 עמודים. זהו לא עוד דו"ח רגיל של מבקר המדינה. זהו ממש אֶפּוֹס, סיפור רחב יריעה המכסה את כל אגפי הממשלה, ומתאר בדקדקנות, בשיטתיות וביסודיות את אוסף כל המחדלים כולם, המרכיבים יחד את המחדל הגדול.

בנימין נתניהו. זיהה מוקדם למדי יש בעיה בשוק הדיור, אבל הוא לא הצליח לעשות משהו לגבי זה צילום: אלכס קולומויסקי

אנשי מבקר המדינה לא חסכו פרטים. הם ירדו עד לרזולוציה של פרויקטי נדל"ן ספציפיים במקומות שונים, הם צירפו תמונות, גרפים, טבלאות, נתונים, הכל הכל בשביל להדגים ולהוכיח עד כמה כל היחידות שאחראיות לטיפול במשבר הדיור לא מתפקדות כמו שצריך.

אתר בנייה (ארכיון) צילום: אוראל כהן

המחדל הזה מתחיל בראש. ראש הממשלה בנימין נתניהו דווקא זיהה מוקדם למדי יש בעיה בשוק הדיור, אבל הוא לא הצליח לעשות משהו לגבי זה. כבר בקמפיין הבחירות של נתניהו ב-2009 הוא הצהיר שיביא רפורמה במנהל מקרקעי ישראל, ואכן הביא אותה לכנסת לאחר הבחירות, אבל לא הצליח להשלימה. בינתיים, המחירים התחילו לטפס, ורק באמצע 2010 נתניהו הבין את גודל הבעיה.

אבל למרות זאת, נתניהו לא ניהל את משבר הדיור. הוא לא קיים אצלו ישיבות שוטפות למעקב אחר העניין, הוא לא שם את העניין בראש מעייניו, כמו למשל את האיום האיראני. יתרה מכך, נתניהו בחר למנות שני שרי בינוי מגזריים, בזה אחר זה, שבמקום לנהל את משבר הדיור כמו שצריך, בחרו להתמקד באינטרסים הצרים של המגזרים אותם הם מייצגים. דו"ח המבקר כותב במפורש, למשל, כיצד רשות מקרקעי ישראל, שכפופה לשר הבינוי, לא עמדה ביעדים שהממשלה הציבה לה לשיווק קרקעות - ופתחה פער של 100 אלף יחידות דיור בשנים האחרונות - ולמרות זאת שר הבינוי לא מצא לנכון לקיים ישיבות בשביל להבין מדוע אין עמידה ביעדים, היכן הבעיות, וכיצד אפשר לפתור אותן.

את דו"ח המבקר על הדיור אי אפשר להכיל בקריאה אחת, אי אפשר להכיל בפעם אחת. זהו כתב אישום חברתי נגד ממשלות ישראל באשר הן. נגד אזלת יד ממשלתית, נגד שליפת פתרונות מהמותן מבלי שמישהו בכלל טורח לבדוק האם הם יעבדו, האם אפשר ליישם אותם ומה תהיינה ההשלכות שלהם. זהו כתב אישום נגד נבחרי ציבור ופקידי ציבור שלא אכפת להם.

לקראת סיום הדו"ח המבקר מציין שלקראת סוף 2013 חלה תפנית מסוימת. אנשי לפיד בונים על הפסקה הזו (עמוד 251) בשביל להראות כאילו הם התחילו להושיע את שוק הדיור אחרי שנים של הזנחה. האמת היא שזה לא מדויק. המבקר כותב את הדברים רק ביחס ליעדים שמשרד האוצר הציב לראשונה בתחום דיור בר השגה, וביחס לפעולות שהאוצר עשה בשביל לקדם את הנושא. זה טוב, אבל זה עוד רחוק מלהיות מספיק בשביל לטפל במשבר כולו.

התמונה העולה מדו"ח המבקר היא תמונה של מצב חירום, שאיש לא מטפל בו כמצב חירום. אולי הדו"ח הזה ומערכת הבחירות הזו יכולים להוות הזדמנות לשינוי תפיסה מוחלטת. להכרזה על מצב חירום בשוק הדיור, ליצירת סופר משרד לענייני דיור שירכז אצלו סמכויות שמפוזרות היום בידי גורמים שונים, ולהצבה בראשו של שר - או איש ציבור שאיננו שר - שיעסוק אך ורק בזה יומם וליל. מישהו עם יכולות ניהול מוכחות, מישהו שיש לו דלת פתוחה בלשכתו של ראש הממשלה, מישהו שלא מהווה יריב ואיום פוליטי על ראש הממשלה, מישהו שממש רוצה לפתור את הבעיה, ולא רק לעשות כאילו.