סוד הגן הנעלם של עיריית ת"א: כיצד יושפעו תושבי גבעת עמל ב' משינוי התב"ע?

מחר אמורה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בתל אביב לאשר תוכנית מתוקנת למגרש בשכונת גבעת עמל ב', מגרש שרכשה משפחת היהלומנים כוזהינוף לפני כשנה, והצית מאבק שהוביל לפינוי בכפייה ולסערה תקשורתית. אחרי חודשים ארוכים של מאבק משפטי ומו"מ על פיצוי תושבי השכונה מתגלה השינוי בתוכנית, שהוא למעשה הטבה שמעניקה העירייה למשפחה: הוספת 28 יחידות דיור (174 במקום 146), ואיחוד שני המגדלים שאמורים היו להיבנות על המגרש למגדל אחד בן 45 קומות - תוספת של תשע קומות לתוכנית המקורית. השינויים הללו צפויים להוסיף להכנסות היזמים עשרות מיליוני שקלים.

ההנחה הרווחת היא כי העירייה העניקה לכוזהינוף את ההטבות בתמורה להתחייבות לפיצוי 4 משפחות, מתוך 12 שפונו. בעירייה מאשרים את דבר הדיון על שינוי התב"ע, אך מקפידים להכחיש כי השינוי קשור להסכם של כוזהינוף עם המשפחות: "הסכם הפיצוי שנחתם עם משפחות המפונים אינו כולל התניה לשינוי תב"ע כזו או אחרת. נושא שינוי התב"ע למקום נמצא בתהליך אישור בעירייה זה כמה שנים, עוד טרם רכישת הקרקע על ידי משפחת כוזהינוף".

אלא שהשינויים בתוכנית צפויים ליצור מחלוקת חדשה בין התושבים שנותרו בשכונה לבעל הקרקע: איחוד המגדלים משאיר יותר שטח לא בנוי מזה שהיה בתוכנית המקורית, וכך הוחלט כי כדונם וחצי מהחלק הצפוני של המגרש (הסמוך לשכונת בבלי) יועברו לעיריית תל אביב לטובת הגדלת הגן הציבורי שבמקום. המשפחות שעוד מתגוררות בשטח חוששות שהעברת החלק הצפוני - שבשטחו נמצאים בתיהן - לבעלות העירייה תאפשר לכוזהינוף להתנער ממחויבותו ולא לפצותן.

מפונים מגבעת עמל ב'? עדיין לא הושג הסכם המקובל על כל הצדדים צילום: צביקה טישלר

מפינוי בכוח והריסת בתים להסכם פיצוי

שכונת גבעת עמל ב' משתרעת על פני 107 דונם בין דרך איילון ממזרח, רחוב הזוהר ממערב, רחוב הרב שלמה גורן מדרום ורחוב בבלי מצפון. הקרקע מחולקת לשתי חטיבות עיקריות: הראשונה נמצאת כיום בבעלות יצחק תשובה, והשנייה היא קרקע פרטית שמשפחת כוזהינוף מחזיקה כ־8 דונם ממנה.

משפחת היהלומנים - יקי (40), אמו נורית ואחיו מוטי (44), אורן (38) וחן (37) - רכשה את הקרקע בפברואר 2014 מידי הבעלים אריק אברמוביץ' תמורת כ־200 מיליון שקל. על פי תוכנית המתאר התקפה לשכונה, יזם לא יקבל היתר בנייה עד שישלים הליך פינוי ופיצוי לתושבים.

אולם המשפחה סירבה לפצות את התושבים, והסתמכה על הסכמים שחתמה עיריית תל אביב עם משפחת אברמוביץ' המותירים את נושא הפיצוי להחלטת בעלי הקרקע. כמו כן הסתמכה על פסקי דין שקבעו כי רק למי שהתיישבו בשכונה לפני 1961 מגיעה דירה חלופית, ולצאצאיהם בני הדור השני והשלישי לא מגיע פיצוי.

באפריל 2014 הוציאו בעלי הקרקע החדשים צווי פינוי ל־12 משפחות, ולפני חודשיים הגיעו כוחות במטרה לפנות אותן מהמקום ולהרוס את בתיהן. בשלב הזה התערבה העירייה והחלה לתווך בין כוזהינוף לתושבים במו"מ על פיצוי. לבסוף הסכימה משפחת היהלומנים לפצות ארבע מהמשפחות שפונו בסכום כולל שנאמד ב־6–4 מיליון שקל. במקום נשארו כעשר משפחות שעדיין לא פונו, ועדיין לא הגיעו איתן להסכם פיצוי שמקובל על כל הצדדים.

לדברי סגן ראש עיריית תל אביב נתן אלנתן, שתיווך במו"מ, משפחת כוזהינוף התחייבה להעביר סכום פיצוי כולל לעורך הדין משה ישראל המייצג את התושבים, סכום שיחולק בין כל המשפחות הנותרות. אלא שעו"ד ישראל לא מייצג את כלל תושבי השכונה.

המשפחות: לא פנו אלינו בהצעה

ומה לגבי הדונם וחצי שישמש להגדלת הגן הציבורי ומעמדם החוקי של התושבים המתגוררים בו? שלוש משפחות מתגוררות בשטח הזה, וסגן ראש העירייה אלנתן טוען כי שינוי הבעלות במסגרת התב”ע המעודכנת לא ישפיע על המחויבות של כוזהינוף לפיצוי התושבים. אלא שהמשפחות מצדן טוענות כי לא קיבלו הצעה קונקרטית מהעירייה או מבעלי הקרקע, והן חוששות משינוי במעמדן החוקי בעקבות שינוי התב"ע שיפגע בסיכוייהן לקבל פיצוי.

מנציגי משפחת כוזהינוף לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.