נתח של 200 מיליון שקל מקניון ממילא למכירה

חלקה של חברת קרתא בקניון וחניון ממילא בירושלים (30% מהמתחם) יועמד למכירה על ידי מפרק החברה, עו"ד יצחק מולכו. קרתא, שנמצאת בהליכי פירוק מאז 2007, מחזיקה בחלקים מהחניון הכולל 587 מקומות (ללא 100 מקומות חניה של מתחם המגורים של ממילא) וממפלס המתחם המסחרי הפתוח המשתרע על פני כ־18 אלף מ"ר. על פי נתונים שפורסמו בעבר, התקבולים השנתיים מהחניון והמתחם המסחרי כולו עומדים על 49 מיליון שקל ללא דמי ניהול והכנסות מהחניון. שווי המתחם כולו הוערך ב־429 מיליון שקל עם תשואה שנתית של 8.3%. שווי החלק של קרתא במתחם מוערך בכ־200 מיליון שקל. על פי ההערכות, עיקר ההתעניינות בנכס תגיע מהגופים המוסדיים מכיוון שהכנס מספק תשואה גבוהה ללא השקעה ניהולית.

הניסיונות למכור את כל אחזקותיה של קרתא בממילא החלו כבר ב־2012, אז הכריז המפרק על כוונה להוציא למכרז את חלקה של קרתא במתחם. אך מחלוקת עם חברת אלרוב על חלוקת הזכויות בין שתי החברות מנעה את המכירה, ובסופו של דבר יצא ב־2012 רק מכרז למכירתו של חניון קרתא הסמוך, שהיה בבעלות מלאה של קרתא. אלרוב הגישה את ההצעה הגבוהה, 110 מיליון שקל, אך העסקה לא אושרה על ידי הממונה על הגבלים עסקיים בגלל אחזקתה של אלרוב בחניון ממילא. בסופו של דבר זכתה במכרז חברת ריט 1, שהציעה עבור החניון 107 מיליון שקל. שתי ההצעות הפתיעו את המוכרים, שכן ההערכות הראשוניות התייחסו לשווי של 60–70 מיליון שקל.

החסמים שעמדו בפני המכירה הוסרו לפני כשנה, כשבית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת המפרק, ולפיה בזכויות קרתא כלולים גם 30% מחניון ממילא וחנויות שאלרוב טענה שהן חלק ממלון ממילא. שאר הזכויות במתחם שייכות לאלרוב. את המפרק ייצגו עוה"ד מיכאל ראבילו, רועי שכטר ורעות גיסר־סודק, ממשרד א.ש. שמרון, י. מלכו, פרסקי ושות'.
 

קניון ממילא ירושלים

בחודשים האחרונים הושגו הסכמות עם אלרוב, ולפיהן לא יופחתו הוצאות מימון מדמי החכירה שיגיעו לזוכה במכרז — הוצאות שאלרוב היתה זכאית להפחית לטענתה על פי ההסכמים. הסכמה זו השביחה מאוד את הנכס.

קרתא הוקמה ב־1972 כחברה ממשלתית־עירונית בבעלות מדינת ישראל (76%) ועיריית ירושלים (24%). החברה הוקמה במטרה לפעול לחידוש מרכז ירושלים על ידי שיקום ופיתוח אזור ממילא וסביבתו. החברה קידמה את פרויקט ממילא, ותוכניות הפרויקט אושרו בוועדות התכנון בשנים 1989–1988. ב־1989 התקשרה החברה בהסכם עם החברה לפיתוח ירושלים (ממילא) ועם חברת לדברוק הבריטית להקמת הפרויקט. ב־1994 נכנסה אלרוב לנעלי לדברוק, והיא האחראית להקמה בפועל. כשנכנסה קרתא להליכי פירוק ב־2007 טענה אלרוב כי לקרתא נותר חוב כלפיה, וב־2005 נקבע כי על קרתא להשיב לאלרוב 102 מיליון שקל. בפברואר 2007 ניתן לקרתא צו פירוק — הפירוק הראשון בישראל לחברה ממשלתית.

כיסוי החוב לאלרוב הוא לא סוף פסוק בסוגיית פירוק קרתא — עיריית ירושלים טוענת כי קרתא חייבת לה כ־400 מיליון שקל, בעיקר בגין היטלי השבחה ותשלומי ארנונה בנכסיה, והמדינה טוענת כי החברה חייבת לה כ־120 מיליון שקל בגין הלוואות בעלים שניתנו לה. מלבד חלקה במתחם ממילא שנחשב לנכס המרכזי והחניון שנמכר לריט 1 מחזיקה קרתא בנכסים נוספים, כמו הרחבה מול שער יפו שבסבירות גבוהה תירכש על ידי העירייה, וכן בבעלות במבני משרדים.