העליון קבע: המדינה תתחייב לטהר ולנקות את מתחם תעש נוף ים ללא קשר לתוכנית הבנייה
מדובר על שטח של 450 דונם שזוהם במשך עשרות שנים בפעילות של תעש. על פי פסק הדין המדינה תסיים את ניקוי וטיהור השטח בפחות מ-4 שנים
- מסתמן: חברה ממשלתית תטהר את קרקעות תעש ברמת השרון
- הרשימה מצטמצמת: רוב הזרים ששקלו להשקיע בתעש החליטו להישאר בחוץ
- הפרטת תעש: חדרי המידע מתוכננים להיפתח היום בחצות
ההתחייבות נרשמה במסגרת פסק דין, בדיון שניתן לאחרונה ובו נקבעו לוחות זמנים לפיהם עד לחודש אוגוסט 2016 המדינה מחויבת לסיים את סקרי הקרקע הנדרשים וכשלוש שנים מיום סיום הסקרים תחויב המדינה לסיים את טיהור הקרקע וזאת ללא תלות בהתקדמות קצב שיווק הקרקעות במתחם. כמו כן חויבה המדינה בהוצאות משפט. שיועברו לתובעים עמותת אדם טבע ודין ודרור עזרא.
מפעל תעש צילום: עמית שעל מדובר על שטח של 450 דונם שזוהם במשך עשרות שנים בפעילות של תעש בחומרים מסוכנים ורעילים הכוללים אבק שריפה, חומרי נפץ, דלקים, אסבסט ועוד. בין היתר התפשט הזיהום דרך מי התהום וגרם ל"כתם צהוב" בתוך הים, כתם ההולך ומתרחב עם הזמן. בחודש ינואר השנה, הופקדה במסגרת הותמ"ל תכונית בנייה נרחבת של למעלה מ-3,900 יח"ד בתחום השטח המזוהם אשר נקראה "אפולוניה", תוך קביעת הוראות מקלות מאוד בכל הנוגע לטיהור ופינוי הקרקע, הוראות המאפשרות שיווק של הקרקע המזוהמת ליזמים פרטיים, תוך העברת שלבי הניקוי והטיהור לשלב של קבלת היתרי בנייה. כמו כן, מאפשרת התכנית בנייה בחלק משטחי התוכנית, ללא הבטחת ניקוי השטחים הסמוכים וללא ביצוע מיגונים במבנים החדשים שיבנו.
במהלך השנים, טענה לא פעם המדינה כי יש למחוק את העתירה מאחר והיא מבצעת את הפעולות הנדרשות, אולם העתירה לא הוסרה. עו"ד עמית ברכה מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין אמר, "במשך 9 שנים המדינה טענה שהיא כבר מבצעת את הסקר והניקוי אלא שלפני למעלה משנה עלתה תוכנית הבנייה והמדינה ביקשה מבית משפט כי התוכנית תקודם והניקוי יבוצע על ידי יזם לאחר השיווק. העליון קבע כי ללא קשר לקידום התוכנית יש לקבוע מועד לסיום העבודות. נזכיר כי גם ברמת השרון מתקיים מאבק של העמותה אשר טרם הוכרע ואמור לעלות בקרוב לדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה.
"המאבקים האלה מעידים שחייבים חוק לטיפול בקרקעות מזוהמות. מדינת ישראל היא המזהם ולכן היא מחויבת לטהר זה מאד נוח להפקיר את הקרקע ולהמתין ליזם שיבוא לטהר. אנחנו בעד בנייה בשטחים האלה במקום בשטחים פתוחים. אם היה חוק הייתה קרן שאליה יכול היה יזם חדש לקבל ממנה מענקים לבנייה. הכסף יכלול כספים של התעשייה המזהמת ותקציב מדינה שהיא בעלת הקרקע", הוסיף ברכה.
