המדינה מעכבת תשתיות, ובניית 3,200 דירות בצור הדסה ובית שמש תקועה
הקבלנים שזכו בקרקעות כבר שילמו מאות מיליוני שקלים למדינה, אך משרד הבינוי והשיכון דוחה יותר משנתיים פיתוח תשתיות חיוניות כמו חשמל ומים. בשכונה היחידה שכבר אוכלסה חיים הדיירים שנה ללא מדרכות וכבישים
10:4503.12.15
בנייתן של אלפי דירות בבית שמש וצור הדסה תקועה כבר שנים, משום שמשרד הבינוי והשיכון מתעכב בפיתוח תשתיות חשמל ומים וסלילת כבישים ומדרכות. זאת אף שחברות הבנייה שזכו בקרקעות במכרז כבר שילמו למשרד הבינוי והשיכון היטלי פיתוח בהיקף כולל של כ־450 מיליון שקל (כ־250 מיליון שקל בצור הדסה וכ־200 מיליון שקל ברמת בית שמש).
קראו עוד בכלכליסט:
בבית שמש מדובר בכ־2,000 דירות בשני מתחמים (רמת בית שמש ג'2 ושכונת המשקפיים), שבהם שיווקה המדינה קרקעות לבנייה בפברואר 2013. לפי לוח הזמנים שהתווה משרד השיכון לקבלנים, העבודות היו אמורות להסתיים לקראת אמצע 2016. בצור הדסה, יישוב קהילתי השייך למועצה האזורית מטה יהודה, מדובר ב־1,200 יחידות דיור, ושיווק הקרקעות שם החל כבר ב־2011. רוב הקבלנים לא החלו בבנייה, והמעטים שהחלו צפויים לסיים את עבודתם בתוך חודשים ספורים. אולם ספק שיקבלו אישור לחיבור לתשתיות מטעם מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית. למרות המחסור בתשתיות, באחת השכונות בבית שמש (ג'1) מתגוררים כבר שנה תושבים ב־1,250 דירות ללא מדרכות, כבישים ומוסדות ציבור.
צינור זמני ובוסטר
אהרון גלילי, מבעלי חברת הבנייה חזון את גלילי, מספר שבמקום צינור מים מרכזי הותקן צינור זמני ובוסטר, שנועד להגביר את לחץ המים בבניינים השוכנים על מורדות ההר. ראש המועצה האזורית מטה יהודה משה דדון מאשר שלא ינפיק אישור חיבור לתשתיות עד שמשרד הבינוי והשיכון יסיים את עבודות פיתוח השכונה. לדבריו, קודמו בתפקיד הסכים לאכלס בשכונה אחרת לפני סיום עבודות הפיתוח, אך אלה עדיין לא הושלמו.
גורמים בממשלה טוענים שהמשרד מקים מדרכות וכבישים רק לקראת האכלוס, מחשש שאלו ייפגעו בעבודות, ומשום שהקבלנים עוד לא החלו לבנות. אך הקבלנים מתעקשים שלא החלו לבנות משום שראו פיגור משמעותי בעבודות הפיתוח. אחד הקבלנים טוען: "המצב בשטח הוא שאי אפשר להגיע לאתר אפילו עם רכב ואין מים. שילמתי 30 מיליון שקל עבור תשתיות ואני לא יודע מתי יסיימו את העבודה. אין סיכוי שיעמוד בלוחות הזמנים".
מלבד מצוקת הנגישות למתחם, בהיעדר חשמל ומים הקבלנים נאלצים להשתמש בגנרטור ובעוקב מים למלאכת הבנייה. אמצעים אלו אינם נוחים ואף מעלים את עלויות הבנייה.
פרויקט בבית שמש (ארכיון) צילום: אלכס קולומויסקי לדברי הקבלנים, עוקב מים המספיק לשלושה ימים עולה כ־500 שקל — פי עשרה ממים המגיעים בצנרת. שכירת גנרטור עולה כ־2,000 שקל ליום. עלויות אלו, לצד עלויות המימון שמתנפחות ככל שהבנייה מתארכת, יתגלגלו לבסוף על רוכשי הדירות. מהנדסת הרשות מיכל נאור ורניק, שאמורה לבדוק את התשתיות ולאשר כי הן מאפשרות אכלוס, טוענת שפתרונות זמניים שהציעו במשרד השיכון, כמו גנרטור או חיבור זמני למערכת ביוב סמוכה, לא מספקים ולא יאפשרו את הנפקת ההיתרים לכניסת תושבים.
הזדרזה לשווק
הילל יעקובסון, מבעלי חברת יסודות צור שזכתה בשני מתחמים ברמת בית שמש, אומר: "בגלל העיכוב אאלץ למכור את הדירות בחצי מיליון שקל יותר. שוכבים שם 12 מיליון שקל שלי (בהיטלי פיתוח — א"ג) ויש ששילמו הרבה יותר". להערכתו המדינה הזדרזה לשווק קרקעות שאינן מוכנות לבנייה, "בעבר לא היו משווקים קרקע לפני שפרצו דרכים והכינו תשתיות". דדון טוען שיש לאפשר לרשויות המקומיות לטפל בפיתוח השכונות משום ש"אצל משרד השיכון יכול להיות שחלק מכספי הפיתוח ילכו לפרויקטים אחרים".
התאחדות בוני הארץ סבורה שיש לשנות את הכללים בתחום ולקבוע שהפיתוח יתחיל לפני תחילת הבנייה ולהטיל סנקציות על משרד השיכון ורשויות שיאחרו לבצע את הפיתוח.
ממשרד השיכון נמסר כי הוא "פועל להאצת עבודות התשתית ונערך לצמצום הפערים ולאיכלוס מוקדם ככל האפשר. מכיוון שמעבר הדיירים נעשה תוך כדי בנייה, יש קושי טבעי ואנחנו עושים את מלוא המאמצים כדי לצמצם למינימום את אי הנוחות של התושבים בשכונה. כמו כן, העברנו זה מכבר את התקציבים הנדרשים למבני ציבור לרשויות המקומיות".
